ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, בהשתתפות בכירי שוק ההון, התקיימה הבוקר בצורה היברידית, באולם הכנסים של הבורסה בת"א ובצורה דיגיטלית און ליין, כשברקע שנת 2020 המאתגרת שהפכה לשנת שיא של הנפקות בבורסה.
בועידה השתתפו בכירי שוק ההון ומנכ"לים של 10 חברות חדשות שהצטרפו למסחר. בין הדוברים בוועידה היו יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת, יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, יו"ר איגוד החברות הציבוריות גדעון תדמור, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, מנכ"ל בית ההשקעות מור, יוסי לוי, מנכ"ל לידר הנפקות רנן כהן אורגד, מנכ"לית מעלות רונית הראל בן זאב ובכירים נוספים בשוק ההון.
בפתח הדברים אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו " "זה יום חג עבורנו, מפני שבמשך שנים עשינו כנסים של ועידה הנפקות עם הנפקות בודדות של חברות ציבוריות בשנה אבל השנה, כפי שכולם יודעים, אנחנו בקצב של כ-120 הנפקות בשנה (עד מרץ 2021 היו 27 הנפקות)"
פלטו הוסיף שבדק את כמות וקצב ההנפקות משנת 1991, אז הוקם האיגוד ומהנתונים שנמצאו עולה כי רק ב-1993 הייתה עדנה דומה לבורסה עם 180 הנפקות בשנה. הגל הבאה אחריו היה בשנים 2006/7 עם 22 ו-48 הנפקות בשנה בהתאמה, וכעת אחרי שנים ארוכות של יותר מחיקות של חברות ציבוריות מאשר הנפקות אנחנו נמצאים שוב בגל כזה. "כמו בר מצווה – כל 13 שנה מתעורר גל הנפקות".
פלטו ציין שכדי שגל ההנפקות ימשך חייבים להמשיך ולעודד את ההנפקות, וכן להמשיך את עידוד הרישום הכפול של חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב. "אין מנוס מלתת עידוד לכך, לא רק בדמות הקלות, כדי שהחברות האלה יגיעו לבורסה בתל אביב.
"כמו כן, חייבים להאיץ את תהליך ההפרטה של החברות הממשלתיות. אם כל אלו יקרה , החזון של 1000 חברות יכול לקרום עוד וגידים" סיכם פלטו. "יש לי בקשה לכל הרגולטוריים, אל תעצרו את הגל הזה, ברור לכולם שיהיו גם חברות שיפלו בדרך, אבל זה הטבע של הבורסה ולא צריך לחשוש מכך, ולצנן את השוק".
יו"ר איגוד החברות הציבוריות גדעון תדמור נשא אף הוא דברים בכנס ואמר שהכלכלה הישראלית ממשיכה לשגשג, למרות השנה הקשה בה התמודדנו עם הקורונה (שעדיין כאן) ועם 4 מערכות בחירות וחמישית אולי בדרך.
"לאחר שנים של יובש תם השרב הגדול. ב-2020 גויסו 7.6 מיליארד ₪, באמצעות הנפקה של 27 חברות, שניפצו את כל התחזיות המוקדמות, ולמעשה תם השרב הגדול בבורסה" המשיך תדמור. "ברבעון הראשון של 2021 ראינו 33 הנפקות עם עשרות תשקיפים בצנרת – זה היה נחשב לא יאומן רק לפני כמה שנים. הבורסה הפכה לאי של נורמליות ושגשוג בעולם כאותי שכמעט איבד את הדרך".
"זה קרה בגלל שהבורסה הצליחה במהלך חשוב לחבר את היי-טק הישראלי לשוק ההון" מסביר תדמור. "כיום כולם יכולים להיחשף לעולם ההייטק שפורח והבורסה הנגישה אותו לציבור המשקיעים בישראל. השנה סקטור זה מונה 19% מהחברות והוא הגדול בבורסה".
תדמור, המגיע מתחום האנרגיה, ציין גם כי בתחום זה אם לא היתה נוצרת בשנות ה-90 פלטפורמה של יחידות השתתפות, לא היום גז בישראל והוא מקווה ששותפויות המו"פ יצליחו לעשות להייטק, לביו-טק ולפוד-טק את אותו הדבר".
"אנחנו בעיצומה של תקופה טובה בשוק ההון – ואסור לעצור את המומנטום. האיגוד שמח לתת גב לכל החברות שבוחרות להפוך לציבוריות, זה הדרך הנכונה לשתף את הציבור בפריחה של הכלכלה הישראלית", סיכם תדמור.
ענת גואטה, יו"ר הרשות לני"ע הסבירה שהתהליך לא קרה באקראי, אלא כיוזמה משותפת עם כל הגורמים הרלוונטיים. הרשות לני"ע פעלה למען בניה של יכולות מחקר בצד המוסדי, לכניסה של חתמים זרים בישראל – עם היכולת להביא השקעות זרות, לאפשרות של חברות פרטיות לגייס בבורסה (TASE-UP) ללא הנפקה ופעילות של מחלקה ייעודית ברשות שעוסקת בשיווק והסברה של השיח הגלובלי.
"כמו כן, השלמת השינוי המבני של הבורסה, שאפשרה את הגל הנוכחי, עם בעלות מבוזרת יצרה למעשה את הבסיס של הרחבת השוק הציבורי" מסבירה גואטה. "חשוב להזכיר כי ההתרחבות מייצרת גם כניסה של סיכונים חדשים למערכת.
"אנחנו ברשות מפקחים על הסיכונים ולא ניתן לאמץ נורמות של מערב פרוע בשוק ההון. התפקיד שלי הוא לקבוע את כלכלי ההתנהגות" מסכמת גואטה. "בין אם מדובר על ביקרות של פעילות החתמים, ההצעה לא אחידה שבה נדרשת פיקוח, גידור הסיכונים בהשקעות מו"פ שיש לו ביקוש רב- יש לנו חובה לעצב את המוצר הזה שיגן על המשקיעים באופן נאות. כמובן בחינה של פעילות הספאק, כדי שהאינטרסים של המנפיקים והמשקיעים תהיה דומה ורפורמה במדדים".