תשתיות סלולר הן תשתיות קריטיות לאזרחי ישראל ולכלכלה הישראלית, ולמרות זאת ישנם חסמים משמעותיים בפרישת רשתות חדשות וכן באחזקת הרשתות הקיימות. מצב זה גורם להמשך הדרדרות איכות הרשת הסלולרית בישראל, שאינה נותנת מענה לצרכים הקיימים והפער בנושא רק הולך וגדל, ככל שמגמת העלייה בביקושים נמשכת.
בשנים האחרונות לא הוקמו מתקני סלולר באופן שייתן מענה לביקוש ברמה מספקת. משרד התקשורת פועל לשינוי המצב ומקים צוות בין-משרדי להסרת חסמים על מנת להקל ולפשט את הליך התכנון והרישוי לפרישת רשתות סלולריות.
הצוות יכלול נציגים ממנהל התכנון, משרד האוצר, משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה ובראשו תעמוד מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן חורין. הצוות ימפה את האתגרים הקיימים בתחום הליכי התכנון והרישוי של פרישת תשתיות הסלולר בישראל, ויציע מתווה עדכני שיאפשר לתכנן ולפרוש רשתות סלולריות איכותיות ומתקדמות בלוחות זמנים סבירים.
במסגרת עבודתו, הצוות יבחן עדכון האסדרה הקיימת, ויגבש תפישה לאומית לרגולציה מעודכנת לפרישה יעילה ומהירה של תשתיות תקשורת סלולרית, בתוך כך יבחנו תמ"א 36א’ והחקיקה רלוונטית. את עבודת הצוות ירכז טל אלימלך, מנהל תחום בכיר (רגולציה) באגף כלכלה במשרד התקשורת.
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין: "במהלך משבר הקורונה הומחש באופן ברור כי תשתיות התקשורת בישראל הינן תשתיות לאומיות קריטיות, בדיוק כמו תשתיות המים והחשמל. צריכת שירותי הסלולר והדאטה במדינת ישראל עולה מידי שנה באופן אקספוננציאלי. מדיניות הרישוי ותהליכי התכנון הקיימים כיום הינם ארכאיים ואינם מאפשרים פרישת רשתות בקצב הנותן מענה לצרכי אזרחי ישראל וכלכלתה.
נדרשת עבודת מטה מקיפה ומהירה, תוך שילוב זרועות של משרדי הממשלה הרלוונטיים, על מנת לייצר מתווה תכנון ורישוי המאפשר פרישת תשתיות סלולר מתקדמות לצד הבטחת עמידה בסטנדרטים תכנוניים בכלל ההבטים".
על מנת לספק שירות סלולרי, נדרשות הן היכולת לספק שירות לכלל השטח בו מסופק השירות: כיסוי והן היכולת לספק שירות למספר רב של משתמשים בו זמני: קיבולת. איכות השירות בטכנולוגיה מסוימת בסלולר מושפעת משלושה גורמים עיקריים: כמות התדרים שבשימוש, כמות המשתמשים וכמות מוקדי השידור.
בשנים האחרונות, ועם התפתחות הטכנולוגיה, קיימת מגמה של גידול בביקוש לשימוש בנתונים ("דאטה") בתקשורת הסלולרית, עם קצב גידול מעריכי של כ-50% בשנה. מגמה זו הולכת וגוברת עם ההתפתחות הטכנולוגית, וביתר שאת – עם התבססותן של רשתות רחבות פס מתקדמות ושל יישומים מתקדמים הפועלים על גבי רשתות אלה.
מרחב היישומים הגדל מספק פתרונות ושימושים רבים יותר מאשר בעבר, ומהווה זרז להצטרפותם של משתמשי קצה נוספים לרשת – אנשים ומכונות העושות שימוש ביישומים סלולאריים ("M2M") – כך שעל מנת לתת מענה לצרכי התקשורת הגדלים, נדרש להגדיל את יכולת הכיסוי והקיבולת. הפיתוח המואץ של תשתיות תחבורה חדשות, ובפרט סלילת כבישים, מנהרות ומסילות ברזל; בניית שכונות מגורים חדשות והרחבת שכונות קיימות; ופיתוח ענפי תעשייה חדשים העושים שימוש נרחב בשירות M2M – מחייבים אף הם את הגדלת היקפי הכיסוי והקיבולת ברשת הסלולר.
רשת הסלולר היא רשת התקשורת המתחדשת ביותר, ומאופיינת בשדרוגים טכנולוגיים תכופים. הדור הרביעי והדור החמישי בסלולר מאפשרים שימוש בתחומי תדרים גבוהים יותר מאשר בעבר, ובשל כך דורשים הקמת אתרים נוספים בהספקי שידור נמוכים.
מדינת ישראל נכנסה לאחרונה, עם סיום הליכי המכרז והקצאת הרישיונות, לעידן דור 5. תשתיות התקשורת בכלל, ובייחוד תשתיות דור 5, הן מאבני הדרך המרכזיות לפיתוח הכלכלה, התעשייה ורווחת התושבים. שיפורן יביא לגידול בתוצר, ולהתפתחות ענפים משמעותיים בתעשייה הישראלית.
משרד התקשורת פועל להקצאת תדרים נוספים לשימוש חברות הסלולר, אולם לאור הגידול הרב בביקוש, ללא ההתאמת כמות מוקדי השידור לצרכים – רשתות הסלולר בישראל יתדרדרו באיכותן ולא ינתן לספק מענה נדרש לביקושים הגדלים.
בנוסף, הגדלת מספר מוקדי השידור עולה בקנה אחד עם המלצת המשרד להגנת הסביבה, לפיה הגדלת כמות מוקדי השידור באזורים עירוניים תביא להפחתת רמות החשיפה לקרינה, כפי שיוסבר. מכיוון שרמת הקרינה יורדת ככל שמוקדי השידור משרתים מספר משתמשים ברדיוס קטן יותר, וכיוון שעיקר החשיפה לקרינה היא ממכשיר הקצה ולא ממוקדי השידור והאנטנות– על מנת להפחית את רמות החשיפה לקרינה יש לפזר אנטנות ומוקדי שידור בצפיפות גבוהה ובהספק שידור נמוך. לצורך כך, נדרש להוסיף מתקני שידור בכל שנה.
על פי הערכות משרד התקשורת, משך הזמן להקמת אתר סלולרי חדש אורך מספר שנים.לפיכך נוצר קושי רב בהקמת אתרים חדשים של מוקדי שידור, בהרחבתם של הקיימים, ואף בהמשך פעולתם של אתרים קיימים. ונדרשת התאמה של הליכי האסדרה והרישוי לעידן הנוכחי.