בנק ישראל פרסם היום הודעה על הטלת חובת נזילות על עסקאות בנגזרי מט"ח של תושבי חוץ. הכוונה היא לגרום לייקור משמעותי של עסקאות המשקיעים הזרים בהן הם מנצלים את הפרשי הריבית בין ישראל לארה"ב ואירופה ובהן הם משקיעים באג"ח ישראליות לטווח קצר תוך גידור החשיפה לשקל באמצעות עסקאות forward כך שפעילות זו תיפסק או תקטן באופן משמעותי.. הצעד של בנק ישראל הביא באופן מיידי לפיחות של כ-1.7 אחוזים בשער החליפין של השקל.
לדברי ד"ר מיכאל שראל מהראל, בטווח הבינוני-ארוך הצעד הזה לבדו לא אמור להשפיע על חוזקו של השקל. זאת מכיוון שאם הכוחות הבסיסיים במשק הישראלי, כגון צמיחה מהירה ועודף במאזן התשלומים, תומכים בהתחזקות של השקל בעיני המשקיעים המקומיים והזרים, הם עדיין יוכלו לקחת "פוזיציה" על השקל באמצעות המרה ב-spot של מט"ח לשקלים וקנייה של נכסי השקעה מקומיים.
השלכה נוספת של הצעד של בנק ישראל, במידה שהפיחות של השקל אכן יישמר (בטווח הקצר לפחות), היא קצב העלאות ריבית מהיר יותר. מבחינת בנק ישראל ומשימתו לעמוד ביעד האינפלציה, ייסוף של השקל הוא תחליף להעלאות ריבית. על מנת להביא את שיעור האינפלציה ליעד רצוי תוך פרק זמן נתון (נניח תוך שנה), היחלשות של השקל צריכה להיות מלווה, מבחינתו של בנק ישראל, בהעלאות ריבית מהירות יותר. לכן, להערכתנו, בעקבות הצעד של בנק ישראל הסיכויים להעלאת ריבית ביום שני הקרוב גברו מאד וגם הקצב של העלאות הריבית בשנה הקרובה צפוי עתה להיות מהיר יותר.
גם אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי ואסטרטג שווקים של כלל פיננסים חושב כי לא בטוח שמדובר במגבלה אפקטיבית. לדבריו, הביטחונות שדורשים הבנקים ממשקיעים בעסקאות מט"ח הם לטובת כרית ביטחון מהפסד בפוזיציה שלהם. לעומת זאת, הנזילות הנדרשת מהבנקים בהוראה החדשה, אינה כרית ביטחון להפסד של הלקוח אלא להקשות על מתן מינוף. לכן, אם היקף עסקאות השקלים דרכו זניחות ביחס להון העצמי שלו, לא בטוח בכלל שהוא יגלגל את הדרישה הזאת ללקוחות וכך לא יהיה קשר ישיר בין השניים.
כלומר, קיימים תרחישים בהם הבנק יחזיק נזילות של 10% מעסקאות המט"ח בשקלים ומבחינת הלקוחות הם יוכלו להמשיך להיות ברמות מינוף של פי 100 ויותר. עם זאת, כנראה שבנק לא אוהב להחזיק נזילות מיותרת, וגם אפשר להניח שבנק ישראל עשה את החישובים שלו ודאג שכן יהיה מדובר במגבלה אפקטיבית (שסך עסקאות המט"ח בשקלים אינן זניחות לעומת ההון של הבנק).
אם התוכנית תעבוד מה הסכנות: אם המגבלות אכן אפקטיביות יהיה קושי למשקיעים זרים להשקיע בשקל, הוא יחלש, ורווחיות היצואנים תעלה. מצד שני יהיה גם קשה לסוחרים הרגילים עם ישראל לגדר את סיכון המטבע בעסקה, הנזילות בשקל עלולה להיות נמוכה יותר וכתוצאה מכך התנודתיות שלו עשויה לעלות. יתכנו גם מכירות של אג"ח ישראליות (ומק"מים) ע"י זרים, מה שיגדיל את הוצאות המימון של הממשלה ושל החברות. החלשות השקל מצידה תפגע בצרכן הישראלי ובסקטור היבוא.
מה יקרה בעתיד לשער החליפין : השפעת הצווים החדשים על שער החליפין תבוא לידי ביטוי באופן מיידי ועד סיום ההתאמות עם כניסת הצווים לתוקף. מטרתם למנוע ניפוח אקראי של השקל, אך מצד שני הם לא מגבילים מכירות בזק, מה שהופך את השקל למטבע שספקולנטים פחות יאהבו. אבל, אם הכלכלה הישראלית תמשיך להפגין ביצועים חזקים לא מן הנמנע שהשקל יחזור להתחזק.
ולסיום טיפ: לספקולנטים על השקל כדאי להתחתן עם ישראלי, לבקש מקלט מדיני, או פשוט להשיג דרכון ישראלי בדרך אחרת.