הראל פיננסים: הפחתת הריבית במועד זה הייתה מיותרת

הפחתת ריבית היא "תרופה" לא נכונה לזעזוע הזה, היא מסבכת את העניינים ומעלה את הסיכונים; סביר שבנקים מרכזיים נוספים, כולל בנק ישראל, יזדרזו ויורידו את הריבית בתקופה הקרובה

חדשות ספונסר 04/03/2020 15:17

א+א-

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים כותב היום בסקירת המקרו השבועית כי בעקבות הפחתת הריבית בארה"ב אמש סבורים בהראל שבנקים מרכזיים נוספים, כולל בנק ישראל, יזדרזו ויורידו אף הם את הריבית בתקופה הקרובה. להערכתנו, אומר קליין, הפחתת ריבית היא "תרופה" לא נכונה לזעזוע הזה, היא מסבכת את העניינים ומעלה את הסיכונים.

 

למרות נתונים יחסית חזקים, הבנק המרכזי בארה"ב הוריד אמש במפתיע את הריבית ב-0.5 אחוז, צעד שעשה לראשונה מאז 2008. בעקבות זאת אנו סבורים שבנקים מרכזיים נוספים, כולל בנק ישראל, שחיכו לראות מה ה-Fed יעשה יזדרזו ויורידו אף הם את הריבית בתקופה הקרובה. להערכתנו, הפחתת הריבית לא תפתור את משבר נגיף הקורונה, היא רק מסבכת את העניינים ומעלה את הסיכונים.

 

חשוב להבין שהתפרצות נגיף הקורונה יוצרת שתי בעיות מרכזיות בכלכלה. בעיה בשרשרת הייצור, בעקבות סגירת מפעלים בסין, בקוריאה, ובעתיד במקומות נוספים - בעיה זו מכונה בכלכלה זעזוע היצע (פחות מוצרים מגיעים לשווקים). והבעיה השניה - החששות של אנשים לצאת מהבית גורמת גם לזעזוע ביקוש בענפי השירותים, כאשר אנשים נמנעים מלהיכנס לקניונים, בתי קולנוע, בתי מלון, טיסות וכדומה.

 

שתי הבעיות הללו הופכות לבעיה שלישית – פגיעה בחברות בענפים שנפגעו, ובעיקר פגיעה בחברות ממונפות להן אורך נשימה קצר. הדבר בא לידי ביטוי בפגיעה בצמיחה הכלכלית, בשכר ובכל השרשרת הכלכלית.

 

כאשר בנק מרכזי מוריד את הריבית הוא פועל בשני מישורים. במישור הביקושים הוא מעודד אנשים לחסוך פחות ולצרוך יותר. אבל במקרה של הנגיף הנ"ל זה לא משנה עד כמה יורידו לי את הריבית אני עדיין לא ארצה לטוס לצפון איטליה. במישור האשראי, הבנק מוזיל את האשראי לחברות. אבל גם כאן לא משנה עד כמה הריבית נמוכה הבנקים עדיין ימנעו מלתת אשראי לחברות שנפגעו.

 

כלומר הפחתת הריבית כן תגדיל את הביקוש למוצרים (כאלה שהביקוש שלהם לא נפגע מהנגיף), אבל אמרנו שהנגיף גם גורם לירידה בהיצע המוצרים לכן יש סכנה של עליית מחירים. הפחתת הריבית כן תוזיל את האשראי לחברות, אבל לא לחברות שנפגעות מהנגיף (כי הסיכון בענף עלה). הדבר האחרון שיוצרת הפחתת ריבית חדה ומוקדמת כזו זה אפקט חרדה - שאכן הפד רואה מיתון.

 

לכן, לדעתנו הפחתת הריבית במועד זה הייתה מיותרת (או שאכן הפד רואה מיתון משמעותי בפתח) ואנו מלאי תקווה (קטנה מאוד) שבנק ישראל לא ילך אחרי מגמה זו. אם רוצים לעזור לכלכלה יש, לדעתי, לעזור ספציפית באשראי או בתמריצים אחרים ישירות לסקטורים שנפגעו, ולא להשתמש בכלי הריבית כדי להילחם בווירוסים (מה גם שיש כל כך מעט מ"התרופה" הזו במחסנית).

 

עוד בסקירה השבועית, התייחסות לסבב הבחירות השלישי שנערך השבוע בישראל. על פי התוצאות הראשוניות, הרכבת ממשלה גם בכנסת הנוכחית הינה עסק לא פשוט. כשתקום הממשלה היא תצטרך להתמודד עם עלייה מהירה בגירעון, שמועצמת בשל התפרצות נגיף הקורונה בעולם ושמכבידה על הצמיחה הגלובלית ובשרשור גם על ישראל.

 

הדבר יחייב את הממשלה לרסן את קצב הגידול העתידי בהוצאות (מאתגר, על רקע המגעים הקואליציוניים והרצון לעודד את הצמיחה), וגם להגדיל את ההכנסות (מאתגר במיוחד על רקע ההצהרות של כל המועמדים שלא יעלו מיסים). לבסוף גם להעלות את יעד הגירעון לרמה שתיצור עלייה ביחס החוב לתוצר של ישראל.

 

להערכתנו, כל עוד עלייה זו בגירעון תיתפס על ידי שוק ההון וחברות הדירוג כזמנית אנו לא צופים פגיעה ממשית בדירוג האשראי של המשק הישראלי. במקרה של בחירות נוספות יידחה הטיפול בגירעון לתקציב 2021 וההשלכות צפויות להיות כואבות יותר בכל הפרמטרים. בנוסף, בחירות נוספות ימשיכו וידחו השקעה בפרויקטים ובתשתיות.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה