חדשות כלכלה

עופר קליין: ”בניגוד לנתוני הצמיחה החלשים ברבעון הרביעי מסביב לעולם המשק הישראלי דווקא מפגין עוצמה”

יחד עם זאת, על רקע החולשה העולמית התחזית שלנו לצמיחה בישראל ב-2020 נשארת 3%

חדשות ספונסר 18/02/2020 11:18

א+א-

נתוני הצמיחה הראשוניים בבריטניה לרבעון הרביעי של 2019 היו חלשים עם צמיחה אפסית. במהלך הרבעון נרשמה צמיחה כמעט אפסית בצריכה הפרטית לצד רבעון שלישי ברציפות של ירידה בהשקעות, ורק גידול מהיר במלאים מנע צמיחה שלילית. הנתון ממשיך לחזק את הערכתנו שהבנק המרכזי יוריד את הריבית באחת מההחלטות הקרובות.

התוצר בגרמניה היה כצפוי חלש ברבעון האחרון של 2019, עם צמיחה של 0.1 אחוז בלבד בשיעור שנתי. החשיפה הגבוהה של המדינה לחולשה בסחר הגלובלי ולענף התעשייה (כ-20% מהתוצר) באה לידי ביטוי עם התכווצות היצוא במהלך הרבעון. כך במהלך השנה שעברה הצמיחה של גרמניה היוותה משקולת שלילית על הצמיחה של כלל גוש אירו. בתרחיש המרכזי שלנו ל-2020 אנו צופים התאוששות בצמיחה בגרמניה, בשל הצפי לשיפור הסחר העולמי ולגידול מחודש במלאים של החברות. אך הדבר יהיה תלוי במשך הזמן בו שערי המסחר של סין יחזרו לפעילות מלאה בשל התפרצות הנגיף.

נתוני הצמיחה הראשוניים ביפן לרבעון האחרון של 2019 היו מזעזעים עם התכווצות של 6.3 אחוזים בשיעור שנתי בתוצר. העלאת מס הצריכה בתחילת הרבעון גרמה לצמצום חריג בהוצאות משקי הבית ולירידה חדה של 6.3 אחוזים בשיעור שנתי בצריכה הפרטית. זהו הרבעון החלש ביותר מאז הרבעון השני של 2012, שהיה חלש מאותה הסיבה של העלאת מס הצריכה. החולשה בסחר העולמי גם באה לידי ביטוי עם ירידה ביצוא ובהשקעות.

 

מנגד, בישראל נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון האחרון של 2019 היו טובים מהערכות המוקדמות עם צמיחה חזקה של 4.8 אחוזים בשיעור שנתי, בעיקר בשל צריכה פרטית חזקה (10%) והשקעה גבוהה בנכסים קבועים (8.7%). כפי שציינו בעבר חלק מהצמיחה במהלך הרבעון נובעת מיבוא מוגבר של רכבים (לפני צמצום הטבת המס על יבוא רכבים היברידיים). אך גם בניכוי זאת, הצמיחה ללא מיסים על היבוא עמדה על 3.3 אחוזים – קצב נאה.

בעקבות הנתון החזק ועדכון נתוני הרבעון הקודם (השלישי) כלפי מעלה, הצמיחה השנתית ב-2019 עודכנה ל-3.5 אחוזים. יחד עם זאת, על רקע החולשה העולמית התחזית שלנו לצמיחה ב-2020 נשארת 3.0 אחוזים.

 

האביב בפתח – אולי אחרי מדד פברואר שיהיה גם הוא שלילי נתחיל לראות ניצני אינפלציה?

מדד המחירים הראשון של כל שנה הוא לרוב שלילי, וכך גם המצב בתחילת 2020 כאשר המדד ירד ב-0.4 אחוז בהתאם להערכתנו.

בשבועות האחרונים מתנהלת "תחרות" בין החזאים מי מוריד את תחזית האינפלציה יותר נמוך, אך התמונה בחודשים הקרובים יותר מורכבת: מצד אחד, הייסוף בשקל לצד ירידת מחירי הנפט ממשיכים לתמוך באינפלציה נמוכה. מצד שני, לאחר מדד פברואר, שיהיה אף הוא שלילי, מגיע רצף המדדים החיוביים עונתית (מרץ עד מאי). בנוסף, חשוב לציין שהשלכות התפרצות הנגיף בסין על האינפלציה עדיין מעורפלות; אומנם בטווח הקצר ההשפעה על האינפלציה בעיקר כלפי מטה, בשל הירידה במחיר חומרי הגלם והדלק (בפברואר וכנראה גם במרץ). אך בטווחים שמעבר לכך ההשפעה על האינפלציה דווקא הפוכה. אחרי ארה"ב, סין היא מדינת היבוא השנייה בגודלה של ישראל (6.7 מיליארד דולר ב‑2019 – 8% מהיבוא). כך, במידה ושערי היצוא של סין יהיו סגורים (או פקוקים) גם בעוד חודש מעכשיו, הדבר יביא לירידה במלאים ואף למחסור במוצרים מסוימים ויחייב מציאת חלופות שכנראה יהיו במחירים גבוהים יותר. נוסיף לכך את שוק העבודה ההדוק, עליית השכר, את האפשרות שבנק ישראל יוריד את הריבית בחודשים הקרובים ואת הסיכוי שלאחר הבחירות השלישיות כן תהיה פה ממשלה שתרצה לפעול לצמצום הגירעון גם באמצעות העלאת מע"מ (ייתכן כבר בחודשי הקיץ) – והינה קיבלנו אפשרות לעניין מחודש באינפלציה.

 

החלטת הריבית ביום ב’ – אנו צופים שהריבית תישאר ללא שינוי. יחד עם זאת, ההסתברות שבנק ישראל יפחית את הריבית בחודשים הקרובים עלתה.

להערכתנו, האינפלציה הנמוכה, המשך התחזקות השקל והאפשרות שהצמיחה העולמית תיפגע כתוצאה מהתפרצות הנגיף בסין מעלים את ההסתברות שבנק ישראל יפחית את הריבית בחודשים הקרובים אך כנראה שעדיין לא בהחלטה הקרובה ביום שני וסביר שבנק ישראל לא יפעל לפני הפד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה