אייל דבי, מנהל דסק אנליזה בלאומי שוקי הון, מתייחס לפני זמן קצר להקלות על חברות הביטוח בנוגע ליישום דרישות ההון, שפרסם הממונה על שוק ההון, משה ברקת:
"על פי תקנות הסולבנסי הקיימות, חברות הביטוח נדרשו לעמוד בדרישות ההון המחמירות עד לסוף שנת 2024, כאשר לאחר ההקלות הנוכחיות, תתארך התקופה האמורה עד לשנת 2032. ההקלה שניתנה לחברות מהווה גם הקלה למשקיעים, שכן הם חששו מגיוסי הון נוספים במחירים נמוכים, דבר שהיה מדלל את ההחזקה שלהם במניות. החשש מגיוס הון לא היה מופרך, שהרי כלל ביטוח ביצעה לא מזמן גיוס אקוויטי, כאשר גם מגדל ביטוח הציגה יחס כושר פירעון נמוך מאחד - מה שהציב גם אותה בעמדה דומה".
לדברי דבי, "הגורם המרכזי שהוביל להפחתות הון בחברות הביטוח זו הירידה המונוטונית בריבית. הסיבה לכך, היא העובדה שהחברות נדרשות לעדכן את יתרת עתודות הביטוח בהתאם לריבית חסרת הסיכון (LAT), כך שככל שזו יורדת, יתרת העתודות עולה. ירידת התשואות בשנה האחרונה הובילה להגדלה אדירה של העתודות האמורות, שפגעה בהתאם בהון העצמי של החברות. העניין הוא שהגדלת העתודות האמורה היא עניין חשבונאי בעיקרה, ולכן ההשפעה שלה על שוויין הכלכלי של המניות הייתה אמורה להיות יחסית נמוכה".
אלא שעל פי דבי, "הדברים קרו בדיוק באופן ההפוך: מניות הביטוח איבדו רבע מערכן בתקופה קצרה, של פחות מחצי שנה. זו הייתה תגובה אלימה ומוגזמת, שגם ללא ההקלות האחרונות לא הייתה לה הצדקה - היא פשוט הייתה בלתי סבירה בעוצמתה. בשורה התחתונה, ערכן של מניות הביטוח גבוה בעשרות אחוזים משווי השוק בו הן נסחרות, גם ללא ההקלות האחרונות, כך שגם לאחר תגובתם החיובית של המשקיעים להודעה, הדרך לסגירת הדיסקאונט הכלכלי עוד ארוכה".