חדשות כלכלה

דו”ח השכר: הרופאים מובילים עם שכר ממוצע של כ- 37 אלף שקל

השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 14,640 שקל, עלייה נומינלית של 2.4% לעומת 2017; בחמש השנים האחרונות חל גידול של 15% במספר המשרות במערכות הבריאות והחינוך

חדשות ספונסר 04/02/2020 14:44

א+א-

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (ג’) את דו"ח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018. מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2018 עמד על 16,623 שקל, במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,534 שקל, בגופי הביטחון עמד השכר הממוצע על 17,627 שקל, ובמערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל- 12,846 שקל. השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 14,640 שקל - עלייה נומינלית של 2.4% לעומת 2017.

 

בחמש השנים האחרונות חל גידול של 15% במספר המשרות במערכות הבריאות והחינוך הממשלתיות לצד גידול של 10% באוכלוסייה. מספר המשרות במשרדי הממשלה גדל באופן מתון יותר ועמד על 8%. עוד עולה מהדו"ח כי עובדי מדינה נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה: הוותק בשירות המדינה גבוה משמעותית מהוותק במקום העבודה בכלל המשק.

 

עם זאת, על אף שעובדי המדינה נהנים מתנאי שכר והעסקה טובים, 67% מהעובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים נמצאים בסכסוך עבודה.

 

מערכת הבריאות הממשלתית גדלה בקצב מהיר מקצב הגידול באוכלוסייה. משנת 2011, קצב גידול המשרות במערכת הבריאות הממשלתית עמד על 23%, בעוד שקצב הגידול באוכלוסייה עמד על 14%. שכר הרופאים עלה ב59% בעשור האחרון, כששכר המומחים הבכירים עלה ב-82%. שכרו הממוצע של רופא שסיים התמחות בשנת 2009 גדל ב-149% במהלך תשע השנים האחרונות.

 

המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים - שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז. מומחה צעיר במרכז ירוויח שכר ממוצע העומד על 28,126 שקל, לעומת מומחה צעיר בפריפריה ששכרו עשוי להגיע לשכר ממוצע של כ-42,101 שקל. פער גבוה ניתן למצוא גם בקרב מנהלי בתי החולים, כשמנהל במרכז ירוויח שכר הנמוך ב48% ממקבילו בפריפריה.

 

מנתוני מערכת החינוך עולה כי בשנים 2017-2018 עמד השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית על 12,846 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,400 שקל בממוצע.

 

ישראל מובילה בעולם בפערי השכר בין מורה צעיר למורה ותיק. זאת, עקב העובדה כי מרכיב הוותק משפיע באופן קיצוני על שכרם של המורים עד כדי פגיעה בכדאיות להתקדם לתפקידי ניהול.

 

ההוראה עודנה מהווה משרה בעלת אוריינטציה מגדרית, כשנשים מהוות כ-87% מעובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית. יחד עם זאת, תפקידי ניהול, שבצדם שכר גבוה יותר, נוטים להיות מאוישים על ידי אחוז גבוה יותר של גברים לעומת נשים באופן יחסי לחלקם בקרב עובדי ההוראה. 

 

מן הדו"ח עולה כי ב-73 ימים בשנה התלמידים בישראל נמצאים בחופשה, בעוד המשק עובד כרגיל. פער זה מביא לכך שהורים רבים נאלצים להיעדר ממקום עבודתם ימים רבים, דבר המביא לפגיעה כלכלית במשק. מעבר ל-5 ימי לימוד בשבוע, כנהוג ביתר מדינות הOECD-, לצד צמצום במספר ימי החופשה במערכת החינוך, עשוי לסייע בפתרון הבעיה.

 

במערכת הבטחון, מובילות את טבלת השכר הממוצע יחידות הסמך עם שכר ממוצע של 29,180 שקל. לראשונה, שכר משרתי הקבע פוצל בין משרתי הקבע המובהק והראשוני. פיצול זה מאפשר לראות את הפער בין שכר משרתי הקבע המובהק, העומד על 22,430 שקל, לשכר משרתי הקבע הראשוני, העומד על 10,648 שקל בלבד.

 

פערי השכר והקידום בין גברים ונשים עדיין בולטים בשירות הציבורי. מתוך כל חמישה עובדים בשירות המדינה שלוש הן נשים. יחס זה נותר כמעט ללא שינוי בעשור האחרון. במהלך תקופה זו צומצם הפער בין שכר הנשים לשכר הגברים. שכר הנשים כאחוז משכר הגברים עלה בעקביות מ-75% בשנת 2009 ל-83% בשנת 2019. הפערים בשכר מצטממים, אך עודם גבוהים: 17% במשרדי הממשלה, 27% במערכת הבריאות ו-24% במערכת הביטחון.

 

הממונה על השכר, קובי בר-נתן אמר עם פרסום הדוח: "יש לשאוף לתגמול את עובדי המגזר הציבורי בגין ביצועים, תפוקות והערכות עובדים וזאת על מנת לעודד את שיפור השירות, הגדלת הפריון הציבורי ושימור עובדים מצטיינים.

 

יש לתגמל עובדים מתחילים - על מנת לצמצם פערים, לגייס עובדים צעירים איכותיים לשירות המדינה, ולהגדיל את ההפרשות הפנסיוניות של העובדים בשלב חשוב זה של הקריירה. זאת, על חשבון התגמולים האוטומטיים הרבים הניתנים כיום במגזר הציבורי. לשם כך נדרש גם שיתוף הפעולה של ארגוני העובדים ואני משוכנע כי גם אלו מבינים שלא ניתן עוד להתעלם מהצורך החיוני שבהסטת תגמולים אוטומטיים לכאלו שיתמכו בשיפור השירות הציבורי על כל גווניו"

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה