חדשות אנליסטים

שנת 2020 צפויה להיפתח עם מומנטום של צמיחה גבוהה

בנק ישראל מתמקד עתה ברכישות מט"ח, אולם כלכלני בנק הפועלים סבורים שלא ניתן לשלול הפחתת ריבית אחת, בתרחיש בו כוחות הייסוף יהיו גדולים

חדשות ספונסר 29/12/2019 14:42

א+א-

כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום את סקירת המאקרו השבועית בה הם מתייחסים לאווירה החיובית במרבית שוקי המניות בעולם בשבוע האחרון של שנת 2019. בהיעדר נתונים כלכליים חשובים, בשל חופשות הכריסמס, כולם התמקדו בשבוע החולף בסיכומים של העשור הכלכלי שהיה.

 

מדד ה-500S&P עלה בעשור הזה בשיעור שנתי ממוצע של 13.6%! בניגוד לעשור הקודם שנקודת המוצא שלו הייתה יציאה ממשבר, אנו מתחילים עשור עם שווקים בשיא, ורצף של שנות צמיחה מהירה. אין כמעט חזאי שסבור שהשווקים יעלו בשנה הבאה בשיעור דו-ספרתי, ורואי שחורות יש כמו תמיד ואולי אפילו יותר.

 

לפוליטיקה העולמית צפויה השפעה גדולה בשנה הבאה, זו דעה שהיא כבר כמעט קונצנזוס. מהפן הכלכלי, יש את הבנקים המרכזיים, שכרגע מנהלים מדיניות מאוד מרחיבה, שהיא הבסיס לתמחור הגבוה של כל הנכסים הפיננסיים, והר חובות שהולך ונצבר, בארה"ב, באירופה ובסין, ומהווה גורם סיכון ליציבות הפיננסית.

 

טרמאפ ממשיך לתדלק את השווקים ’בחדשות טובות’. גוברות ההערכות לחתימה בקרוב על הפרק הראשון בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. אין עדיין הרבה פרטים על ההסכם המתגבש, אך ההתבטאויות מהבית הלבן מבשרות על חתימה בקרוב של הפרק הראשון בהסכם הסחר. בינתיים, הקונגרס האמריקני אישר את הסכם הסחר החופשי בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו, המכונה USMCA. כמו כן, נראה שהאפשרות שארה"ב תטיל מכס על יבוא מכוניות מחו"ל ירדה מהפרק.

 

ריבית הפד צפויה להיוותר ללא שינוי לאורך רוב שנת 2020. בהודעת הריבית לחודש דצמבר, עלה מהפד המסר שהריבית תיוותר בטווח הקרוב ללא שינוי, אלא אם כן יהיו שינויים מהותיים במצבה של הכלכלה. למעשה אף חבר פד אינו צופה הפחתת ריבית. שוק האג"ח גם הוא אינו צופה שינוי בריבית במרבית השנה הבאה, אך נותן הסתברות של כ-55% להורדת הריבית לרמה של 1.5% בדצמבר 2020. הלחץ על הפד להפחית ריבית פעם נוספת צפוי להיות גדול, בהינתן שזו שנת בחירות.

 

בישראל, טוענים כלכלני הפועלים, שנת 2020 צפויה להיפתח עם מומנטום של צמיחה גבוהה. האינדיקאטורים הכלכליים שהתפרסמו עד כה לרבעון הרביעי של השנה נראים טוב יותר מאלו של הרבעון הקודם. הייצור התעשייתי עלה בחודשים אוגוסט-אוקטובר בשיעור שנתי של 5.7%, עלייה המיוחסת רובה ככולה לענפי ההי-טק. מדד מנהלי הרכש לענף התעשייה של בנק הפועלים מצביע אף הוא על התרחבות בפעילות מזה שלושה חודשים. הפדיון בענפי המשק עלה בחודשים אלו בשיעור שנתי של 3.9%.

 

ירידה בסיכונים הפוליטיים בעולם, משפיעה לחיוב על ענף התעשייה, וראינו שיפור בנתוני התעשייה גם במדינות נוספות. כמו כן הריבית הנמוכה, ועליות השערים המתמשכות בשווקים הפיננסיים מקרינים לחיוב על אמון הצרכנים ועל הצריכה הפרטית. ההאצה בפעילות הכלכלית מרשימה נוכח מאמצי הממשלה לבלום את צד ההוצאות בתקציב בחודשים האחרונים. המדיניות הפיסקאלית צפויה להיות מרסנת בשנה הבאה – בחצייה הראשון בגלל מגבלת ההוצאות, ובחצייה השני, בהנחה שתהיה ממשלה עד אז, יתקבלו כנראה החלטות לקיצוצי תקציב והעלאות מסים. אנו מניחים לכן שנראה מגמה של האטה קלה בצמיחה במהלך 2020, אולם לא כזו שתביא לתפנית שלילית בשוק העבודה.

 

שנת 2020 נפתחת עם שוק עבודה הדוק ושיא בשיעור התעסוקה. מספר המועסקים גדל בקצב שנתי מהיר של כ- 4.5% בחודשים ספטמבר-נובמבר. שיעור האבטלה עלה בחודש נובמבר ל-3.9% מ-3.5% חודש קודם לכן, אולם עלייה זו נובעת כולה מעלייה בשיעור ההשתתפות. אם בוחנים את האוכלוסייה בגילאים 25-64 ניתן לראות ששיעור התעסוקה בה (מועסקים מכלל האוכלוסייה בקבוצת הגיל) הגיע לשיא של 78.3% בחודש נובמבר, לעומת 77.5% בממוצע ב- 2018 ו-77.1% ב-2017.

 

המוסדיים מכרו מט"ח בהיקף של 5.1 מיליארד דולר מתחילת השנה. רכישות המט"ח הן בעיקר על רקע עליות השערים בשוקי המניות בעולם, שפועלות להעלאת חשיפת התיק המנוהל במט"ח. מכירות אלו לא צפויות לחזור על עצמן ב-2020, תחת הנחה סבירה ששוקי המניות הגלובליים לא יעלו בשיעורים דו-ספרתיים.

 

גם ב-2020 שער החליפין יהיה גורם מפתח בקביעת האינפלציה ובמדיניות בנק ישראל. הכוחות הבסיסיים עדיין תומכים בשקל חזק – העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי לגדול ב-2020, והצטרפות ישראל למדד האג"ח העולמי צפויה להוביל לכניסת הון של 3-4 מיליארד דולר בשנה הבאה. מנגד, נראה שבנק ישראל נחוש עתה יותר למנוע ייסוף, זאת דרך התערבות ישירה בשוק המט"ח.

 

האם 2020 תהיה השנה בה התיאוריה הכלכלית תחזור לעבוד ונראה את האינפלציה עולה? השאלה הזו אינה ייחודית לישראל, ויש הרבה ניסיונות להסביר מדוע נעלמה האינפלציה מהעולם בעשור האחרון. חלק מההסברים רלוונטי לגבי ישראל, כמו התגברות התחרות בעקבות הטכנולוגיה, וחלקם פחות, כמו הזדקנות האוכלוסייה לדוגמה.

 

אנו סבורים כי לפחות לגבי השנה האחרונה, האינפלציה הנמוכה בישראל הושפעה בעיקר מהייסוף החד בשער-החליפין. בנטרול השפעת הייסוף האינפלציה הייתה כנראה דומה לזו השוררת בגוש האירו – מעט מעל אחוז אחד (במקום שיעור של 0.3%). בהנחה ששער-החליפין יתייצב ברמתו הנוכחית, אנו צופים שהאינפלציה תעלה מעט לשיעור של כאחוז בשנה הבאה. סביר להניח שחידת היעדר האינפלציה בעולם לא תיפתר גם בשנת 2020.

 

הקשר בין אינפלציה לריבית מתחיל להיסדק. לתקופה הממושכת של ריביות נמוכות יש מחיר – עלייה בסיכונים הפיננסיים בעקבות מינופים גדולים, פגיעה בשיעורי החיסכון, הקצאה לא יעילה של הון, וכדומה. בשנה האחרונה בנקים מרכזיים החלו לתת לגורמים אלו משקל גדול יותר בהחלטותיהם. ציינו כבר לדוגמה את שוודיה שעברה לריבית אפס מריבית שלילית, תוך כדי שהיא ממשיכה לרכוש אג"ח בשוק.

 

במידה מסוימת גם ההחלטה של בנק ישראל להתמקד ברכישות מט"ח ולא להפחית כעת את הריבית, פועלת בכיוון דומה. שנת 2020 לא תהיה כנראה השנה בה נראה גל של העלאות ריבית בעולם, אבל זו השנה בה הם יכינו את השווקים לנורמליזציה כזו. ישראל לא צפויה להיות החלוצה בנושא זה, בנק ישראל מתמקד אמנם ברכישות מט"ח, אולם עדיין לא ניתן לשלול הפחתת ריבית אחת, בתרחיש בו כוחות הייסוף יהיו גדולים.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה