חדשות אנליסטים

כלכלני בנק הפועלים בתחזית ל-2020: הצמיחה במשק הישראלי תאט

בצד החיובי הצמיחה תושפע מהריבית הנמוכה ומהתנופה שהיא מעניקה לענף הנדל"ן; הפחתת ריבית עדיין עומדת על הפרק

חדשות ספונסר 22/12/2019 16:20

א+א-

כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום בסקירה השבועית שלהם תחזיות לשנת 2020. לגבי המצב בישראל אומרים כלכלני הבנק כי הצמיחה במשק הישראלי תאט, אך עדיין תהיה קרובה ל-3%. בדומה לעולם, שנת 2020 תושפע מההתפתחויות הפוליטיות. לתוצאות הבחירות בישראל השפעה נמוכה יחסית על השווקים, ביחס לארה"ב לדוגמה, זאת כל עוד תוקם בסופו של דבר ממשלה יציבה.

 

ההשפעה העיקרית על המשק נובעת לכן מהתמשכות המצב בו אין ממשלה קבועה. שנת 2020 תיפתח ללא תקציב מאושר ועם גירעון תקציבי שנאמד בכ-4% מהתוצר. התקציב ב-2020 יהיה בהתאם לזה שאושר ל-2019, כלומר הוא יהיה מרסן מאוד. כבר במחצית השנייה של 2019 הממשלה החלה לרסן את צד ההוצאות כשהתברר שהגירעון חורג באופן ניכר מהיעד.

 

אנו מניחים שבמחצית השנייה של 2020 יתווספו לקיצוץ בהוצאות גם העלאות מסים. הריסון הפיסקאלי צפוי להערכתנו לבוא ידי ביטוי בגידול איטי יותר בצריכה הציבורית, וכן בהאטה קלה של התרחבות הצריכה הפרטית (בעיקר כשיעלו המיסים).

 

גורם שני שעשוי להשפיע לשלילה על הצמיחה זה הייסוף החד בשער החליפין הריאלי של השקל. בשנת 2019 חל ייסוף ריאלי של כ-6.5% בשער השקל מול סל המטבעות. השפעות הייסוף המתמשך הביאו לקיפאון ביצוא הסחורות של ישראל בחמש השנים האחרונות, וקשה לראות התאוששות משמעותית ביצוא הסחורות לאחר ייסוף כזה.

 

בצד החיובי הצמיחה תושפע מהריבית הנמוכה ומהתנופה שהיא מעניקה לענף הנדל"ן. התחלות הבנייה לא הצליחות לעלות בשנים האחרונות מעל לרמה של כ-53 אלף יחידות לשנה, אולי בגלל החשש של היזמים שהחלו לראות ירידה בעסקאות. בשנה האחרונה חלה עלייה מרשימה בהיקף העסקאות, הן בשל הבשלת פרויקטים של מחיר למשתכן והן בשל אי-הוודאות הפוליטית שנוצרה. אנו מעריכים כי גורמים אלו, ובעיקר הריביות הנמוכות לכל הטווחים, ימשיכו להגדיל את הביקושים לדירות, ונראה גם עלייה ברמת התחלות הבנייה ל-55 אלף יחידות ויותר.

 

האינפלציה תעלה מעט בהשפעת העלאות המסים ותסתכם ב-1.1%. האינפלציה ב-2019 צפויה לעמוד על 0.6%. אנו מעריכים כי הסטייה מיעד האינפלציה השנה נובעת ברובה הגדול מייסוף השקל מול סל המטבעות, ושער החליפין ימשיך להיות משתנה מפתח מבחינת האינפלציה בשנה הבאה. חשוב לציין שהאינפלציה הייתה נמוכה מהיעד של 2% אליו שואף בנק ישראל, זאת גם ללא השפעת הייסוף.

 

כלומר גורמים כמו עלייה בתחרותיות ומכירות מקוונות ממתנים את האינפלציה בישראל, והשפעתם כנראה גדולה יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. מנגד, מדיניות הממשלה צפויה לתרום מעט לעליית האינפלציה ב-2020, זאת בניגוד אולי לשנים קודמות. העלאת שיעור המע"מ באחוז צפויה להוסיף לאינפלציה כ-0.2% לדוגמה.

 

גירעון תקציבי של 3.5% מהתמ"ג ב-2020. עד שתוקם ממשלה ויאושר תקציב ל-2020 נהיה כבר באמצע שנת 2020. פרקטית הממשלה לא תוכל לקבוע יעד גירעון שנמוך מ- 3% לשנה זו, כשהתוואי קרוב יותר ל - 4% תוצר במחצית השנה. בדומה לתקופות דומות בעבר, הפתרון יהיה תוואי פוחת לגירעון, כזה שיתקבל בהבנה על -ידי חברות הדירוג.

 

עלויות מימון הגירעון הן נמוכות מאי -פעם, אולי בהשפעת הציפיות להצטרפות של ישראל למדד האג"ח העולמי. גירעון תקציבי הוא בדרך כלל גורם סיכון, אבל אם כבר יש גירעון אז הטיימינג הנוכחי שמאופיין בריביות ריאליות אפסיות ולחצים לייסוף השקל, הוא טוב.

 

לחצי הייסוף ימשכו, והשאלה היא עד כמה בנק ישראל יהיה מוכן לרכוש מט"ח. העודף בחשבון השוטף צפוי להגיע השנה לכ-16 מיליארד דולר, לעומת עודף של 9.5 מיליארד ב-2018. השילוב של עודף גדול בחשבון השוטף ועליות השערים בשוקי ההון בעולם, שמביאים להגדלת הגידורים על -ידי המוסדיים, הם לדעתנו הגורמים העיקריים ללחצי הייסוף בשנה האחרונה.

 

אנו מעריכים כי העודף עשוי אפילו לגדול בשנה הבאה עם תחילת יצוא הגז הטבעי ממאגר לוויתן. קשה לצפות מה יעשו המוסדיים - בשנת 2018 הם הגדילו את החשיפה למט"ח ובשנת 2019 צמצמו אותה. בחודש אפריל 2020 ישראל צפויה להצטרף למדד ה -WGBI אנו הערכנו את רכישות האג"ח של הזרים בישראל בסכום של 3-4 מיליארד דולר.

 

סכום זה, שמצטרף לעודף הגדול בחשבון השוטף, יוצר לחץ גדול לייסוף, והרבה יהיה תלוי לכן בנחישות של בנק ישראל למנוע אותו. מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל העביר מסר שבנק ישראל יהיה מוכן לקלוט את היצעי המט"ח שנובעים מכניסת ישראל ל -WGBI לא מן הנמנע שבנק ישראל ירכוש גם סכומים גבוהים יותר על מנת לייצב את השקל ולהעלות מעט את האינפלציה.

 

הפחתת ריבית עדיין עומדת על הפרק. בנק ישראל ממשיך להתמקד ברכישות מט"ח ושומר את מעט התחמושת שנותרה לו עם הריבית למועד מאוחר יותר. הריביות האפסיות מביאות לאי -נוחות גוברת בקרב בנקים מרכזיים בעולם, ושוודיה לדוגמה העלתה בשבוע שעבר את הריבית לאפס ממינוס 0.25% , תוך כדי זה שהיא ממשיכה במדיניות של הרחבה כמותית.

 

במידה מסוימת זה דומה להחלטת בנק ישראל שמעדיף כעת הרחבה כמותית (רכישות מט"ח) ולא הפחתת ריבית. בניגוד לשוודיה בה האינפלציה קרובה ל - 2% , בישראל האינפלציה נמוכה מהיעד, ולא מן הנמנע לכן שבנק ישראל יפחית את הריבית פעם נוספת לרמה של 0.1% , בתרחיש בו יגברו לחצי הייסוף, לדוגמה בעקבות ההצטרפות ל -WGBI.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה