מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ’ מישל סטרבצ’ינסקי, הרצה בכנס השנתי של הגופים המוסדיים באילת והתייחס למצב הכלכלי של דינת ישראל. בהרצאתו הדגיש סטרבצ’ינסקי כי למרות האירועים הביטחוניים בנובמבר ואי-הודאות הפוליטית על רקע ההחלטה על מערכת בחירות שלישית, הפעילות הכלכלית במגזר העסקי נותרה איתנה, תוך המשך צמיחה ביצוא השירותים ובתוצר.

 

על פי מדד הסנטימנט של סקר המגמות לחודש נובמבר המשיך המשק לצמוח בקצב דומה לזה של התוצר הפוטנציאלי – הנאמד בכ-3 אחוזים. אמנם קצב זה נמוך מהנתון שהיה בספטמבר, אך אינדיקטור נוסף מסקר המגמות –מדד התוצר - מראה שהתוצר העסקי בנובמבר עלה מ-3.1 ל-3.5 אחוזים.

 

סטרבצ’ינסקי הזכיר שבתחזית שפרסמה חטיבת המחקר באוקטובר הופחתה תחזית הצמיחה ל-2020 בעיקר כתוצאה מהפחתת התחזית לצמיחה העולמית, ומהצפי לכך שהממשלה תצטרך לבצע התאמות בתקציב. בתחילת ינואר תפרסם החטיבה תחזית מעודכנת שמפנימה את האירועים האחרונים בתחומים אלה.

 

לאור העובדה שהבחירות יתקיימו בתחילת חודש מארס, במחצית הראשונה של 2020 יתקיים תקציב המשכי (1 חלקי 12) שמשמעותו ריסון בהוצאה הממשלתית. ריסון זה עקבי עם ההנחה של התאמות תקציביות כפי שנכללה בתחזית חטיבת המחקר מאוקטובר.

 

בחודשים האחרונים ניכר כי בביצוע ההוצאה של משרדי הממשלה כבר החל מהלך של כינוס ההוצאה למסגרת התקציב השנתית; בחודשים יוני עד נובמבר 2019 סך ההוצאה של משרדי הממשלה (יחסית לתוואי העונתי הרב-שנתי) ירד או נשאר באותה רמה בכול קבוצות משרדי הממשלה – מנהלתיים, חברתיים, כלכליים, ביטחון והוצאות שונות.

 

קבוצת המשרדים הבולטת ביותר מבחינת כינוס ההוצאה היא המשרדים הכלכליים, הכוללים את משרדי החקלאות, האנרגיה והמים, הכלכלה, התיירות, התקשורת והתחבורה. המשמעות היא שהנטייה להוציא בחודשים האחרונים נמוכה ממה שהיה נהוג בחודשים המקבילים בשנים קודמות, דבר שיאפשר להימנע מחריגה גדולה יותר מיעד הגירעון בסוף השנה יחסית למצב הנוכחי. כזכור, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר עומד על 3.7 אחוזי תוצר, הגבוה מיעד הגירעון של 2.9 אחוזי תוצר.

 

סטרבצ’ינסקי התייחס גם להתפתחויות האחרונות בשוק הדיור. לראשונה מאז החל המאמץ הממשלתי להגדלת היצע הדיור, ב-2018 נרשמה ירידה של 0.75 אחוז במחירי הדירות. לאחרונה השתנתה המגמה ומחירי הדירות התחילו לעלות במתינות. סטרבצ’ינסקי הדגיש כי חשוב שהממשלה החדשה תחדש את המאמצים להגדלת ההיצע תוך חזרה למגמות החיוביות בהפשרת קרקעות, היתרי בנייה והתחלות בנייה ששררו עד שנת 2017.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש