"אלוני חץ אמנם מתומחרת להערכתנו במחיר הוגן על פני אחזקותיה, אך מחיר זה אינו כולל כל פרמיה על חשבון אפשרויות ההשקעה בעתי", אומרים האנליסטים של בנק הפועלים. להערכתם, על פי מודל ה-NAV מניית אלוני חץ נסחרת היום בדיסקאונט של 9% על השווי הכלכלי של אחזקותיה, בהתבסס על שווי NAV של כ-2.75 מיליארד ₪.
להערכתם, השווקים בהם פועלת החברה ימשיכו ליהנות מיציבות יחסית, בהתאם לזאת הם החליטו להותיר את המלצתנו למניית החברה על "תשואת שוק" אך להעלות את מחיר יעד ל- 23.1 ₪ למניה לעומת 18.6 ש"ח קודם לכן. להלן סקירה שפרסמו הבוקר:
מיקודה של החברה במדינות כדוגמת, ישראל שוויץ וקנדה והצעדים שנקטה על מנת לשפר את המבנה הפיננסי, מעמידים את אלוני חץ בנקודה נוחה להשקעות בעתיד. החברה פועלת לאיתור השקעות מהותיות ומתמקדת בעיקר במערב אירופה.
אמות: פעילות החברה להגדלה ולהשבחת פורטפוליו ניכרת היטב בשורת הרווח התפעולי. החברה מתקדמת בייזום פרויקטים בהתאם למצב בשוק, רוכשת ומשביחה נכסים תוך כדי שמירה על יחסי מינוף שמרניים ובליווי מסגרות אשראי תפורות מראש לפרויקטים שבתהליך הקמה. להערכתנו, המינוף השמרני והמשך פעילות הייזום, בשילוב עם מגמת צמיחה המלווה בסביבת ריבית נוחה, ימשיכו לתמוך במגמת הירידה בשיעורי ההיוון של הנכסים ובתפוסה הגבוהה בנכסים.
PSP: חברת PSP (Swiss Property), הינה האחזקה הגדולה ביותר של אלוני חץ במונחי שווי. אחוז השטחים הפנויים של החברה אשר עמד על כ-7.5% בסוף 2009, צפוי להסתכם בשנת 2010 ברמה של 9% (מתוכם כ-1.2% פנויים בגין שיפוצים). ה-EBITDA, בניכוי שינויים בשווי הנכסים, הסתכם במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 בכ-172 מיליון פר"ש, לעומת כ-168.1 מיליון פר"ש בתקופה המקבילה בשנת 2009.
FCRו- EQY: קנדה נמצאת בתהליך צמיחה איטית יחסית, בעיקר על רקע ההאטה בביקושים מצד ארה"ב והתחזקות המטבע המקומי. כלכלת ארה"ב שבה לדפוס של צמיחה, אך בקצב איטי יחסית, בד בבד עם שיפור מסוים בצריכה ובתעשייה. עם זאת, על הכלכלה האמריקאית מעיבים בעיקר האבטלה הגבוהה, המשבר בשוק הנדל"ן, אשר לא מראה סימני התאוששות, גירעון גדול בתקציב וחוב ממשלתי תופח. אלוני חץ בעלת אחזקות מיעוט בחברות אלה ועל כן רואה בהן אחזקה פיננסית המיועדת למימוש.
אלוני חץ נהנית מתזרים דיבידנדים מאחזקותיה, וכפי שכבר ציינו בעבר היא ערוכה לעסקה הבאה. הנהלת החברה מכוונת כיום לעסקאות בהם היא תוכל להשיג השפעה מהותית ולא בכל מחיר. הציפייה כי לאחר המשבר חברות ייאלצו לשחרר נכסים במחירי מציאה, התבדתה. יחד עם זאת, אנו מעריכים כי רמות המינוף ממשיכות להילחץ כלפי מטה בתהליך איטי, המצריך סבלנות ויצירתיות מצד רוכשים פוטנציאליים. בארה"ב, נראה כי החלה מגמה של ’החלפת ידיים’ בתיקי נכסים של נדל"ן מניב, בעוד שבאירופה, נראה כי החששות באשר לעתיד הכלכלה מעכבים בשלב זה את הרוכשים הפוטנציאליים.