חדשות אנליסטים

כלכלני לאומי: נתוני התקציב ממשיכים להצביע על צפי לחריגה משמעותית מיעד הגירעון

" ככל שנתוני הפעילות הריאלית של המשק יהיו טובים, הדבר עשוי להכשיר את הקרקע לאפשרות של העלאת ריבית ראשונה לקראת סוף 2020"

חדשות ספונסר 05/09/2019 11:20

א+א-

בסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן שמתפרסמת היום, מתייחסים כלכלני הבנק לנתוני התקציב ואומרים כי בחודש אוגוסט השנה פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 4.9 מיליארד ₪ לעומת גירעון נמוך יותר של 4.3 מיליארד ₪ באוגוסט 2018. כמו כן, בשמונת החודשים הראשונים של השנה הגירעון הסתכם בכ-28.7 מיליארד ₪, היקף גבוה משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד בה נרשם גירעון של כ-15.4 מיליארד ₪, וכן בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות.

 

הגירעון ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט 2019 נותר יציב בהשוואה לחודש הקודם, ברמה של כ-3.8% תוצר (לפי אומדני האוצר). רמה זו, אף משקפת ירידה קלה בגירעון בהשוואה לחודשים קודמים. עם זאת, יעד הגירעון לשנת 2019 כולה הינו נמוך משמעותית ועומד על 2.9% תוצר. יעד זה, לא יושג כפי הנראה, זאת גם להערכת משרד האוצר אשר עדכן כלפי מעלה בינואר השנה את תחזית הגירעון לשנת 2019 ל-3.6% תוצר (שהם 50 מיליארד ₪), ללא צעדי התכנסות או התאמות תקציביות נחוצות.

 

הגירעון הגדול מתחילת השנה הוא תוצאה של שיעור עלייה גבוה מהמתוכנן בהוצאות המדינה, 6.9% לעומת 5.1%, אולם על-פי הערכות האוצר שיעור זה עשוי להתמתן בהמשך השנה, זאת במקביל לגידול מתון בהכנסות המדינה ביחס לשנים קודמות.

 

לאור המגמות שתוארו, אנו מעריכים כי הגירעון התקציבי בסיכום שנת 2019 יחרוג משמעותית מהיעד המתוכנן, ואף עלול להיות גבוה יותר מהערכות האוצר ולהסתכם בכ-4% תוצר. זאת, כיוון שבעת הנוכחית נראה כי יהיה קשה לבצע התאמות תקציביות שיתרמו באופן משמעותי לתקציב עוד השנה.

 

במבט לשנת 2020, הממשלה החדשה, לכשתקום, תיאלץ להוביל מהלך של העלאת מיסים (כפי הנראה בעיקר מיסים עקיפים, כמו מע"מ, אך ייתכן שגם מיסים ישירים), אשר עשוי לכלול גם ביטול של פטורים ממס, זאת בכדי לנסות לעמוד בהמשך ביעד גירעון נמוך מ-3% תוצר. מהלך שכזה, צפוי לבוא לידי ביטוי בתרומה מתונה לעליית מדד המחירים לצרכן בשנה הבאה, וכן להאטת קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית. 

 

לגבי החלטת הריבית אומרים בלאומי כי בנק ישראל הותיר כצפוי את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%. בהודעה המלווה צוינו מספר גורמים, ובהם: התפנית כלפי מטה בסביבת האינפלציה בישראל, המשך הייסוף של השקל – שהתחזק בכ-3% מול הסל מאז הישיבה הקודמת, הפעילות הכלכלית במשק המקומי שממשיכה לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי, התמתנות קצב הצמיחה של הכלכלה הגלובאלית, תוך התגברות הסיכונים העולמיים והשינויים הצפויים במדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים לכיוון יותר מרחיב, שכולל הפחתות ריבית וצעדים נוספים.

 

בנסיבות אלו, ובמסגרת הרצון לעמוד ביעד יציבות המחירים ומטרות נוספות של בנק ישראל, נראה שהריבית לא תעלה בעתיד הנראה לעין. בהקשר זה, נציין כי לשון ההודעה המלווה להחלטת הריבית השתנתה בהשוואה לישיבות קודמות לכיוון פחות ניצי וכעת נכתב כי "הוועדה מעריכה שלאור התפנית בסביבת האינפלציה בישראל, ובמדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית והמשך הייסוף, הריבית לא תעלה למשך זמן ממושך".

 

בנוסף, צוין כי בנק ישראל עשוי להשתמש בכלים מרחיבים נוספים במידת הצורך "יתרה מזאת, במידת הצורך, הוועדה תנקוט בצעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית". הכלים שניתן לחשוב עליהם בהקשר זה כוללים התערבות כמותית, שבמסגרתה בנק ישראל ירכוש אג"ח ויזרים שקלים, וגם אפשרות של הרחבת רכישות המט"ח ללא עיקור ההשפעה המוניטארית המרחיבה (כלומר, בנק ישראל ייתן לשקלים להיספג בשוק).

 

לסיכום, בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בעתיד הנראה לעין. בטווח הזמן הארוך יותר, ככל שנתוני הפעילות הריאלית של המשק יהיו טובים, הדבר עשוי להכשיר את הקרקע לאפשרות של העלאת ריבית ראשונה לקראת סוף 2020. זאת, במטרה להביא, באופן הדרגתי, את רמת הריבית לרמה "ניטרלית", שכבר איננה שלילית במונחים ריאליים כפי שהיא היום.

 

תהליך הנורמליזציה של ריבית בנק ישראל (דהיינו, העלאת הריבית לרמה ריאלית שאיננה שלילית, ובעתיד תשוב להיות חיובית) צפוי להתרחש באיטיות רבה מאוד ולהתפרס על פני השנים הקרובות. כאמור, קצב הנורמליזציה יהיה קשור למידת ההתאוששות בצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם.

 

האינדיקטורים החודשיים לצריכה הפרטית מצביעים על המשך ההתאוששות בפעילות גם בתחילת הרביע השלישי של השנה. זאת, בהמשך לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני של 2019, אשר הצביעו על גידול מהיר יחסית בצריכה השוטפת.

 

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים וכן פדיון רשתות השיווק עלו בחודש יולי, זאת בהמשך לעלייה מהחודש הקודם. לאור האמור, קצב הצמיחה השנתי של אינדיקטורים אלה המשיך לעלות גם בחודש יולי, והוא כעת מעט גבוה מהממוצע מתחילת 2016.

 

במבט קדימה, השיפור בחודשים האחרונים באינדיקטורים המובילים לצריכה הפרטית לצד סביבה מאקרו-כלכלית יציבה ותומכת צריכה, מהווים גורמים אשר צפויים לתמוך בהמשך התרחבות הצריכה הפרטית. בכלל זה, ניתן לציין את חוסנו היחסי של שוק העבודה המקומי עם שיעור אבטלה בסביבת שפל היסטורי ברוב אזורי הארץ, אם כי, נרשמה ירידה בקצב קליטת המועסקים בעת האחרונה, זאת לצד המשך עליית השכר בקצב יציב.

 

במקביל, נמשכת מגמת הייסוף בשקל ומדד אמון הצרכנים שמצוי בסביבת שיא שב לעלות בחודש יולי וכן קיים צפי להמשך סביבה של אינפלציה מתונה וריביות נמוכות אשר תומכות בכוח הקנייה של משקי הבית. להערכתנו, בסיכום שנת 2019 הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בקצב דומה לזה של 2018, מעט נמוך משיעור ריאלי של 4%, אולם בשנת 2020 קצב הצמיחה צפוי להתמתן לכ-3% (ריאלי), על רקע מהלכי המיסוי הצפויים מצד הממשלה.

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה