בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש ינואר 2011, כל ארבעת חברי ההנהלה המליצו להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2 אחוזים.
לדברי בנק ישראל, ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר 2011 ללא שינוי עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לסביבה "נורמאלית"; תהליך שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על יציבות פיננסית. קצב עליית הריבית תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, בהתפתחות מחירי הנכסים ובהתחשב בשערי החליפין של השקל. בשיעור הריבית הנוכחי, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
המשתתפים בדיון עסקו במספר סוגיות, בעיקר בהשפעת הגדלה אפשרית של פער הריביות מול חו"ל על שער החליפין, בהשפעת שער החליפין על האינפלציה ובהערכת סביבת האינפלציה.
בדיון עלתה הערכה שסביבת האינפלציה גבוהה יחסית, לפחות בטווח הקצר. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הנגזרות משוק ההון, ה-break even inflation, נמצאות בגבול העליון של יעד האינפלציה; ממוצע תחזיות החזאים מצוי ברמה דומה, ובחינת התפתחות מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות מראה עליה עקבית בשיעור האינפלציה מתחילת השנה. כמו כן, תחזית חטיבת המחקר לאינפלציה במשך 12 החודשים הבאים היא 2.6 אחוזים, מעט מתחת לצפי החזאים, אולם תחזית החטיבה עקבית עם עליה של ריבית בנק ישראל לרמה ממוצעת של 3.3 אחוזים ברביע הרביעי של 2011. מנגד צוין כי למרות התרחבות הפעילות במשק עדיין לא ניכרים לחצים לעליות שכר עקב התרחבות מקבילה של היצע העבודה, וכן שהציפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון לטווח הבינוני והארוך מצויות אמנם מעל למרכז יעד האינפלציה אך רכיב פרמיית הסיכון בהן גבוה מאשר בציפיות לטווח הקצר ועל כן הציפיות בפועל נמוכות יותר. הימצאות הציפיות לאינפלציה לטווח הבינוני והארוך קרוב למרכז יעד האינפלציה משקפת את אמינות המדיניות המוניטרית.
המשתתפים בדיון ציינו שהעלאת ריבית תגביר את הלחצים לייסוף השקל הקיימים ממילא בשוק גם בפער הריביות הנוכחי ועל כן מקשה על העלאת הריבית בעת הזו, שכן הגדלת פער הריביות צפויה להגביר את ייבוא ההון למשק שיפעל להתחזקות השקל. בנוסף, הועלתה ההערכה שייסוף השקל בחודשים האחרונים תורם להתמתנות האינפלציה ובמידה שהלחצים לייסוף ימשכו הם גם יתרמו למיתון האינפלציה בעתיד. כוחות אלה, במידה ויפעלו, ימתנו על כן את קצב העלאת הריבית. מנגד, התאוששות מהירה של הפעילות בארה"ב תקדים העלאת הריבית שם, תצמצם את פער הריביות, ותאפשר העלאה מהירה יותר של הריבית בישראל. צוין שנתוני שוק ההון האמריקאי האחרונים מאותתים על צפיות השוק להקדמה מסוימת של מועד העלאת הריבית שם.
מהנתונים שהתקבלו בחודש האחרון (מאז דיוני הריבית לחודש דצמבר, ב-21/11/10, ועד מועד דיון זה, ב-26/12/10) עולה כי הפעילות הריאלית במשק ממשיכה להתרחב ומגמת היצוא, של עליה מתונה מאוד בחודשיים האחרונים, תואמת את התפתחות הסחר העולמי, וזאת לאחר ירידה בחודשים האחרונים. עם זאת, צוין שמגמת העלייה ביצוא שברירית, ומשבר החוב המאיים על חלק ממדינות אירופה עדיין עלול להעיב על עוצמת הביקושים ליצוא, ולכן על קצב הצמיחה בשנה הקרובה.
בהודעה על החלטת הריבית, בנק ישראל הדגיש את התנאים להלן שהכריעו בעד השארת הריבית ללא שינוי בחודש ינואר 2011:
ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר נמוכות למשך זמן רב. על רקע זה, פער הריביות בין המשקים שצומחים מהר יחסית, וביניהם ישראל, למשקים המפותחים, מעודד תנועות הון לטווח קצר לוחצות לייסוף המטבע המקומי ועל כן מהווה אתגר משמעותי לניהול המדיניות.
צפיות האינפלציה לשנה קדימה הנגזרות משוק ההון ואלו של החזאים ירדו במעט ונכנסו לתוך תחום יעד האינפלציה וכעת הן נמוכות במעט מגבולו העליון. לפי תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפויה האינפלציה בשנה הקרובה להסתכם ב-2.6 אחוזים בין היתר, בגלל הייסוף שחל בשקל בחודש האחרון. האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית צפויה להיות מעט מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה במרבית שנת 2011 ולחזור לתוך היעד לקראת סוף השנה.
בחודש האחרון נרשמה התמתנות בעליית מחירי הדירות לצד ירידה בסעיף הדיור במדד המחירים בחודשיים האחרונים, בין היתר, על רקע הצעדים שננקטו על ידי בנק ישראל והממשלה לצינון שוק הנדל"ן, אולם, עדיין מוקדם להעריך אם מדובר בשינוי במגמה. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק זה וינקוט בצעדים ככל שידרש כדי לתמוך ביציבות הפיננסית.
מרבית האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שהפעילות הכלכלית במשק הישראלי נמשכת בקצב שנתי של כ-4 אחוזים. בתי השקעות עדכנו את תחזיות הצמיחה של ארה"ב כלפי מעלה. אולם, משבר החוב בכמה מדינות באירופה עלול להעיב על קצב ההתאוששות של מדינות אלה ומהווה גורם סיכון לקצב הצמיחה במשק הישראלי.