לדעת דש ברוקריג’, חברות התקשורת יוכלו להחזיר את החובות הגדולים שלקחו על עצמן לאחרונה. למרות זאת הם מפרסמים סקירה על אגרות החוב של סקטור זה. בסיכום הם קובעים כי המרווחים באג"חים של חברות התקשורת דומים יחסית לאורך כל המח"מים ולכן אינם מפצים על הסיכון בטווח הארוך יותר. הם מעדיפים את הסדרות הקצרות יחסית עם מח"מ של עד כ- 3 שנים. הסדרות הקצרות של בזק, סלקום פרטנר נסחרות לדעתם במרווחים סבירים ומשקפים את רמת הסיכון הנדרשת. כמו כן, הם מעדיפים את הסדרות הקצרות עם הבטחונות של סאני (א,ב,ג) סקיילקס (ג). להלן הסקירה שפרסמו:
העברת השליטה בזק ופרטנר לבעלי שליטה חדשים אשר התרחשו בתקופה האחרונה, במקביל לחששות לפגיעה אפשרית ברווחיותן של חברות התקשורת בשל התערבות הרגולטור ורמות המינוף השונות בחברות, הגדילו את הצורך בבחינת יכולת החזר החוב של השחקניות בתחום.
סך סדרות אגרות החוב של החברות המסוקרות בעבודה זו סלקום, פרטנר, בזק
סקיילקס סאני אינטרנט זהב, ,BCOM , מסתכם בכ- 16 מיליארד ₪. מטרת עבודה זו היא לנסות ולדרג את סיכוני האג"ח של חברות התקשורת ולבחון את המתאם בין תמחור האג"חים לרמת הסיכון היחסית.
רכישת בזק ע"י יורוקום שבשליטת אלוביץ ופרטנר ע"י קבוצתו של אילן בן דב, חייבה את הרוכשים למימון חיצוני, אשר הגדיל את מינופן של החברות הרוכשות. אומנם, יחסי שירות החוב
נראו בעת הרכישה מעט "מפחידים", אך לאחר חלוקות דיבידנדים מאסיביות ועליית השווי
בבזק ופרטנר, חל שיפור ניכר בתמונת יחסי שירות החוב של החברות.
קווי הדמיון בין שתי הרכישות דומים אך אסטרטגיית המימון שונה בשתי הרכישות. בעוד אלוביץ בחר ממן את עסקת בזק בעיקר ע"י חוב בנקאי בראשותו של בנק הפועלים, בחר בן דב לממן את הרכישה ע"י הנפקת אגרות חוב סחירות בשוק. בהתאם לשיטת המימון, את השעבודים ב- BCOM- ואת השעבודים סקיילקס קיבלו מחזיקי האג"ח. החוב ל BCOM קיבלו הבנקים.
בזק, פרטנר סלקום – פרות מזומנים ללא הון עצמי מהותי, אשר יכולת החזר החוב שלהן נתמכת ביכולת ייצור המזומנים שלהן. יחסיה המאזנים ויחסי שירות החוב של בזק טובים משל
סלקום ופרטנר, אך הפחתת ההון הצפויה תעמיד את בזק ברמה דומה לאלו של פרטנר וסלקום. שלוש החברות מדורגות על ידנו בסיכון נמוך.