פועלים: 15 בנקים מרכזיים בעולם צפויים להפחית ריבית במחצית השנייה של 2019

כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום את סקירת המאקרו השבועית ואומרים כי האינדיקטורים לפעילות הכלכלית ממשיכים להיות מעורבים, וזה מעיד על האטה מסוימת בצמיחה. יחד עם זאת נקודת ההשוואה היא הרבעון הראשון, שאופיין בצמיחה גבוהה של 3.6% בנטרול השפעת המיסים על היבוא (5.0% כולל), כלומר קשה לומר שמדובר בהאטה של ממש. 

מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים עלה בחודש יוני לרמה של 52.7 נקודות, זאת בניגוד אולי למרבית מדדי מנהלי הרכש בעולם. רכיב ההזמנות מחו"ל מצביע על התכווצות, בעוד שההזמנות המקומיות על עלייה. זה כנראה הפער בין המדד בישראל לאלו שבחו"ל: בישראל הביקושים המקומיים עדיין איתנים. אנו מעריכים כי הסיכונים לצמיחה איטית יותר בטווח הקצר גברו, לאור ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית, אי-הוודאות הפוליטית בישראל והריסון הפיסקלי הצפוי לאחר הבחירות. הצמיחה עדיין צפויה לעמוד על כ- 3.0%, זאת בהשפעה של המדיניות המוניטארית המרחיבה, והעלייה בהשקעות בבנייה ובתשתיות.

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני ירד בשיעור חד של 0.6%. ההפתעה במדד כללה את רוב הסעיפים, והאינפלציה השנתית חזרה לרמה של 0.8%, כלומר מתחת ליעד של בנק ישראל. התנודתיות במדדי המחירים החודשיים היא גבוהה, הן בשל הגורמים העונתיים כמו מחירי הפירות והירקות וההלבשה וההנעלה, והן בשל גורמים אחרים. סעיף הדיור לדוגמא (מחירי שכ"ד) התייקר בשנה האחרונה בשיעור של 1.8% בלבד, בעוד שנתון זה הצביע בחודש פברואר על התייקרות שנתית של 2.7%. סעיף זה לבדו גרע מהאינפלציה השנתית כרבע האחוז, בפרק זמן קצר של ארבעה חודשים. התנודתיות הגבוהה במדדי המחירים צפויה להימשך בין השאר עקב צפי לעלייה במיסים לאחר הקמת הממשלה, ומנגד ייסוף חד בשער החליפין של השקל מתחילת השנה, שהשפעתו טרם באה באופן מלא לידי ביטוי באינפלציה. מצב זה יוצר אי-ודאות גבוהה לגבי האינפלציה בטווח הקצר. התחזית שלנו לאינפלציה עומדת כעת על שיעור של 1.3% ל- 12 החודשים הקרובים.

האם הודעת הריבית של בנק ישראל החריפה את הייסוף בשער השקל? מתחילת השנה השקל התחזק ב-6.1% מול סל המטבעות (5.7% מול הדולר). הודעת הריבית האחרונה של בנק ישראל כללה, כזכור, תחזית להעלאת ריבית בהחלטה הבאה. אחת הסברות בשוק היא שתחזית הריבית של בנק ישראל החריפה את מגמת הייסוף. מתאריך ההודעה של בנק ישראל נרשם ייסוף בשיעור של כ-0.7% מול סל המטבעות, כלומר לכאורה זה אפשרי. אלא שאם אנו רוצים לייחס את הייסוף להודעת הריבית, נדרשים לכך שני תנאים: ראשית שחלה תפנית משמעותית בקצב הייסוף לאחר ההודעה, ושנית שהשוק אכן השתכנע שבנק ישראל מתכוון להעלות ריבית. להערכתנו אף אחד מהתנאים לא מתקיים. קצב הייסוף דומה לזה שלפני ההודעה, ושוק האג"ח מראה שהשווקים כלל לא גילמו העלאת ריבית קרובה. יתרה על כן, לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן, הסיכויים להעלאת ריבית פחתו אם לא התאפסו, ובכל זאת, הייסוף בשער השקל נמשך. 

המדד הנמוך מרחיק מאוד את האינפלציה מאזור הנוחות בו בנק ישראל התכוון להעלות בו את הריבית. בנוסף למדד הנמוך נמשך גם הייסוף בשער השקל וחברי הפד הכינו את הקרקע להפחתת ריבית בסוף החודש. תנאים אלו מקשים מאוד על העלאת ריבית בישראל. הודעת הריבית האחרונה רומזת למעשה שרוב חברי הוועדה המוניטרית סברו שרמת הריבית נמוכה מדי ביחס לתנאי המשק. להערכתנו זה אומר שנטייתם היא להעלות ריבית, כשהמצב יאפשר זאת. התחדשות עליית מחירי הדירות (2% עלייה בארבעה חודשים) צפויה לחזק את התמיכה בהעלאת ריבית בקרב חלק מהחברים בוועדה. אנו מעריכים כי בתחילת 2020 האינפלציה תחזור להיות באזור שיאפשר העלאת ריבית, אלא שעד אז יתכן שהריביות בארה"ב יפחתו פעמיים-שלוש, ואולי גם באירופה הריבית תפחת, ומועד העלאת הריבית בישראל יאלץ להידחות שוב.

לגבי המתרחש בכלכלה העולמית אומרים בפועלים שהשתלטות משמרות המהפכה של איראן על מכלית הנפט הבריטית הגבירה את אי-הוודאות והסיכונים הגיאו-פוליטיים בעולם. מרבית המומחים הפוליטיים מעריכים שלא תהיה הסלמה למלחמה אזורית או לסגירת מצר הורמוז, אך אין ספק שהקשר בין ארה"ב ומדינות המערב לבין איראן, רוסיה, ואחרים יוסיף להיות גורם של אי-וודאות לשווקים. מלחמת הסחר וההאטה בכלכלה הגלובלית, צפויות להביא כ-15 בנקים מרכזים ברחבי העולם להפחית את הריבית במחצית השנייה של 2019, בעיקר בכדי להתמודד עם העלייה בסיכונים, או כדבריו של חבר הפד- להקדים תרופה למכה.

מה מניע את הבנקים המרכזיים להפחית ריבית? עוד ועוד בנקים מרכזיים בעולם צפויים להפחית ריבית בקרוב, וביניהם ארה"ב, ה-ECB, קנדה, ניו-זילנד, קוריאה, ברזיל, צ’ילה, דרום אפריקה, טורקיה ועוד. הבנקים המרכזיים מעדיפים לנקוט בצעדי מנע, נוכח התגברות גורמי אי-ודאות רבים. קיים רפיון מסוים בנתונים הכלכליים, אבל ספק אם בימים כתיקונם זה היה מספיק בכדי להביא לגל של הפחתות ריבית. כפי שאמר יו"ר הפד פאוול בעדותו בקונגרס, האינפלציה התנתקה מהפעילות הכלכלית, והיא נמוכה בשנים האחרונות מהיעד המקובל של 2%. הבנקים המרכזיים מנוטרלים אם כן מדאגה לאינפלציה, והם יכולים לדאוג למטרות אחרות של המדיניות, כמו למשל שמירה על שער-חליפין תחרותי (מלחמת מטבעות). במידה רבה זה מצב שהוא גם כר פורה להפעלת לחצים פוליטיים על הבנקים המרכזיים, במטרה לעודד עלייה במחירי נכסים פיננסיים לדוגמה. טראמפ התבטא לא פעם שריבית נמוכה יותר הייתה מזניקה את מחירי המניות. ברגע שהשווקים השתכנעו שהריבית יורדת, קשה מאוד לפעול נגד המגמה הזו, והתופעה מתפשטת למדינות נוספות כמו אש בשדה קוצים.

בארה"ב, הצריכה הפרטית מוסיפה להיות מנוע צמיחה מרכזי. המכירות הקמעונאיות עלו ביוני מעל התחזית ב-0.4% ו"ליבת" המכירות הקמעונאיות, ללא כלי רכב ודלק, עלתה ב-0.7% לעומת תחזית של 0.3%. בסיכום הרבעון השני עלו המכירות הקמעונאיות בשיעור שנתי של כ-7.5%. אומדן ראשון לחודש יולי של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הצביע על עליה מתונה. מדד הציפיות רשם עלייה של 0.8% ואילו המדד למצב השוטף ירד בשיעור דומה. האינדיקטורים השוטפים לצריכה הפרטית מצביעים ברובם שהצמיחה בארה"ב היא מוטת צריכה פרטית, וזאת צפויה לגדול ברבעון השני בשיעור שנתי של 4.0%.

האינדיקטורים האחרים מצביעים על צמיחה מתונה בלבד. מדד הייצור התעשייתי נותר ללא שינוי ביוני מול תחזית של עלייה מתונה, עם זאת מדד האמפייר סטייט לפעילות התעשייה באזור ניו-יורק, רשם החודש שיפור לאחר הירידה החדה מהחודש שעבר. למרות העלייה שנרשמה החודש רמתו עדיין נמוכה יחסית לשנתיים האחרונות. בשוק הדיור, בניגוד לתחזיות, נרשמה ירידה בהתחלות הבנייה ביוני, אם כי ההתחלות של בתים ל-single families דווקא עלו. ירידה נרשמה גם בהיתרי הבניה.

ספר הבז’ של הפד שפורסם בשבוע שעבר הצביע על התרחבות הכלכלה האמריקנית באופן מתון יחסית בתקופה שבין אמצע מאי לתחילת יולי. יחד עם זאת, הסנטימנט החיובי נמשך למרות החששות מהשפעה שלילית של אי-הוודאות לגבי יחסי הסחר שבין ארה"ב לסין. מרבית האינדיקטורים מצביעים כאמור על ירידה בסביבת הצמיחה בארה"ב, וההערכות הן שברבעון השני התמ"ג יצמח בשיעור של כ-1.5% במונחים שנתיים.

בכירי הפד, יושבי ראש הבנקים הפדרלים האזוריים, חיזקו את הציפיות להורדת ריבית החודש אך העבירו מסרים סותרים לגבי גובה ההפחתה הרצויה. מצד אחד, היו כאלה שציינו שיש להקדים תרופה למכה, ודברו על הורדת ריבית אגרסיבית, טיעון שהביא לעלייה בהסתברות להפחתת הריבית בחצי אחוז. מאידך, חלק מהדוברים ניסה לתקן את ניסוח ההצהרות היוניות שלהם, וכתוצאה מכך חלה ירידה בציפייה להפחתה כפולה. נכון להיום, בשוק מגולמת בהסתברות של 100% הפחתת ריבית בסוף החודש, עם סבירות של כ-19% להפחתה של 0.5%. בהסתברות של 63% הריבית תגיע בסוף השנה הנוכחית לרמה של 1.75% (שלוש הפחתות ריבית).