בנק ישראל מפרסם היום את דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2019. הדו"ח מעריך על בסיס ניתוח סיכונים פיננסיים, את יציבותה של המערכת הפיננסית ואת עמידות המוסדות הפיננסיים ומגזרי העסקים ומשקי הבית, בפני חשיפות לסיכונים אלה, ומתאר את עיקרי ההתפתחויות שחלו בתקופה הנסקרת בסיכונים, בעמידות ובהערכות הבנק להסתברות התממשותם של זעזועים.
קצב הצמיחה הכלכלית והאינפלציה בעולם ממשיכים להתמתן והתחזיות עבורם עודכנו שוב כלפי מטה. לאור זאת ולאור התגברות המתיחות ביחסי הסחר, עצרו הבנקים המרכזיים העיקריים את מגמת הצמצום של ההרחבה המוניטרית, שאפיינה את מהלך 2018. התשואות לפדיון על האג"ח הממשלתיות בארה"ב, ובמיוחד אלה הארוכות, ירדו במהלך המחצית הראשונה של 2019, ושיפוע העקום, המהווה לפי הספרות הכלכלית סמן מוביל למחזור העסקים, הפך להיות שלילי במהלך התקופה. מבחינת הסיכונים הגלובליים, רמות החוב הגבוהות בעולם והירידה באיכות החוב, ממשיכים להיות הסיכונים המרכזיים ליציבות הפיננסית של הכלכלה הגלובלית. על רקע זה, בתרחיש של גל הורדות דירוג איכות האשראי כתוצאה מהתממשות הסיכונים, הירידה במחירי הנכסים הפיננסיים בעולם תהיה חדה ותביא להידוק משמעותי של הסביבה הפיננסית הגלובלית.
בבנק אומרים כי:" להערכותינו, הידוק חד מסוג זה עלול להשפיע גם על שוק הישראלי. הידוק זה, אם יתרחש, ישפיע בעיקר דרך הערוץ הפיננסי, במיוחד בשל המתאם הגבוה שקיים בין שוקי ההון בארץ ובעולם, והוא עלול להשליך משמעותית על מחירי הנכסים הפיננסיים בישראל ועל הירידה ברצון ליטול סיכונים פיננסיים. על כן נותר הפוטנציאל להדבקה דרך השווקים הפיננסיים משמעותי".
סיכוני הנזילות בישראל עלו, לאור הירידות בהיקפי המסחר בבורסה בתקופה הנסקרת, שהיקפם נמוך בהשוואה בין-לאומית, ולאור משקל האחזקות הגבוה באג"ח תאגידיות על ידי קרנות הנאמנות ושאר הקרנות הנזילות, תוך עלייה בהשקעות הפסיביות ובפעילותם של רובוטי המסחר בבורסה. היה ויתפתח משבר עולמי, עלולים כל אלה להגביר את עוצמת הירידות במחירי הנכסים. בנוסף, היקפן של ההשקעות הגלובליות בחברות ישראליות (קרנות ההון הפרטי בישראל) ובמיוחד בענף התקשורת ושירותי המיחשוב, מהוות אף הן ערוץ לחשיפה בפני הסיכונים הגלובליים.
הגירעון הממשלתי הכולל גדל בסוף 2018 ובתחילת 2019 והגיע ל-3.8 אחוזי תוצר וחרג מהיעד שקבעה הממשלה. גידול משמעותי זה התפתח על רקע הגירעון המבני שנוצר בשנים האחרונות, בגלל הפחתות המיסים והגידול בהוצאה האזרחית. התפתחות זו, שהייתה סמויה בשל ההכנסות החד-פעמיות המשמעותיות שהיו בשנים 2015-2017, ככל שתתמיד, עלולה להעמיק את הגירעון הממשלתי ולהגדיל את סיכון האשראי של הממשלה. יש לזכור שהריביות שהממשלה משלמת עבור החוב שלה מהוות ריביות סמן לכלל תשלומי החוב של המגזר הפרטי.
הירידות הקלות שנרשמו במחירי הדירות בישראל, התמתנו בתקופה הנסקרת ולקראת סופה אף התחדשו העליות, וזאת לצד המשך הירידה בהשקעות בבנייה. היציבות שנרשמה בשנתיים האחרונות במחירי הדירות, לצד המשך העלייה במחירי שכר הדירה ואינדיקטורים נוספים, מקטינים במעט את החשש מהתפתחות מחירים שמנותקת מגורמי היסוד. על יסוד מכלול השיקולים מעריכים בבנק, שהסיכונים שנשקפים מירידה חדה במחירי הדירות קטנו והגיעו לרמה בינונית עד נמוכה. כדי לקיים את ההסתברות הנמוכה לזעזוע בשוק זה גם בטווח הארוך, חשוב לשמור על רמת השקעה שתענה על היקפי ביקושים ותמנע את התחדשות הלחץ על מחירי הדירות כלפי מעלה.
המשך הגידול בנתח שוק האשראי שניתן לענף הבינוי והנדל"ן, הותירו את הסיכונים בשוק האשראי בתקופה הנסקרת ברמה בינונית-גבוהה. גודלו של נתח שוק זה מגביר את ההסתברות לכך, שאם הענף ייקלע לקשיים, ישפיע הדבר על כלל המשק. הסרת מגבלה רגולטורית שהגבילה את האשראי לחברות מענף הבנייה, אפשרה להן להגדיל את המינוף ובכך להתמודד עם ההאטה במכירות.
אימוץ הרגולציה העולמית שבמסגרתה עלה ההון העצמי בבנקים ובמיוחד בגדולים שבהם, חיזק במהלך השנים האחרונות את העמידות של המוסדות הפיננסיים, הבנקים והגופים המוסדיים. הצעדים שננקטו בשנים האחרונות להגבלת הסיכונים הנובעים משוק המשכנתאות, שהוא הגורם המרכזי להתרכזות האשראי בענף הבינוי והנדל"ן, תורמים גם הם לעמידות טובה יותר של המערכת הפיננסית בפני זעזועים בשוק זה. בנוסף, רוב הבנקים בישראל, כמו בעולם, הנפיקו גם בתקופה הנסקרת אג"ח coco; אג"ח עם מנגנון ספיגת הפסדים שמחזקות את יציבות הבנק המנפיק. אג"ח אלה תורמות לעמידות המוסדות הפיננסיים מפני הפסדים חריגים או ירידה חדה בנזילות, אך הן גם מעצימות את רמת הקישוריות במערכת הפיננסית, המשקפת את פוטנציאל ההדבקה בקרב הגופים הפיננסיים השונים שעלולה ליצור משברים מערכתיים.
הפעילות הכלכלית במשק, ובפרט במגזר הפרטי (העסקי ומשקי הבית), נתמכת על ידי המערכת הפיננסית שמתווכת ביעילות בין לווים למלווים. בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר המשבר הפיננסי האחרון, התחוור ביתר שאת הקשר בין המחזור הכלכלי/ריאלי והמחזור הפיננסי. הספרות האמפירית העוסקת בתחום חדש זה של המחזור הפיננסי, מדגישה את יחסי הגומלין בין המחזור הפיננסי למחזור הריאלי, ומראה שהאטה בפעילות הריאלית אכן חמורה יותר, כשהיא מתואמת עם האטה בפעילות הפיננסית. על כן, זיהוי המיקום במחזור הפיננסי, בנוסף לזיהוי המיקום במחזור הריאלי, יוסיף מידע חשוב לשמירת יציבות המחירים ולהקטנת עוצמת המחזורים הריאליים עבור קובעי המדיניות המוניטרית והמקרו-יציבותית.