חדשות אנליסטים

אקסלנס: בנק ישראל יאלץ בקרוב להתחיל לדברר הפחתת ריבית

"אם הפד יחכה למיתון כדי להתחיל להוריד ריבית אז מדרגות הפחתות הריבית שידרשו יהיו של אחוז ולא של רבע אחוז"

חדשות ספונסר 12/06/2019 15:19

א+א- 2

אמיר כהנוביץ הכלכלן הראשי של בית השקעות אקסלנס מתייחס בסקירה השבועית שלו להודעת הריבית של ראש הפד: " להערכתנו הפד יכול אומנם לחכות עם הפחתה כל עוד שוק המניות שומר על חוזקה, אבל אם לא יפחית את הריבית שוק המניות לא יחזיק מעמד ואז יפחית את הריבית, כך שכל הדרכים מובילות להפחתה, מי בטוב ומי ברע". אומר כהנוביץ ומוסיף "הניסיונות של הפד מחודש מאי לשכנע שאין הצדקה בהפחתת ריבית התחלפו בשבוע שעבר, ביישור קו עם השוק, כשגם יו"ר הפד, פאוול סימן פתיחות להפחתת ריבית. במקביל, גם באירופה הבנק המרכזי, לאחר שהודעת הריבית שלו בשבוע שעבר גררה זינוק של היורו, החל ליישר קו עם השוק, כשהדליף לתקשורת בסוף השבוע פתיחות להפחתת ריבית".

 

"רבים עומדים לאחרונה עם "פני עגל" אל מול קריסת הריבית המגולמת בארה"ב, לא מבינים מאיפה זה הגיע, כשברקע הכל בוער, ציפיות האינפלציה מתרסקות, נתוני התעשייה מתרסקים, הסחר העולמי מתרסק, סקטור הנדל"ן בבלימה, הנפט נופל ועוד. אבל לא, הם אם אין סאב-פריים אז לא צריך להוריד ריבית.

 

להערכתנו כשהפד יתחיל בהורדות הריבית נראה מהלך נוסף של ירידת תשואות כשטווח התשואות של 2.25%-2.50% יהפוך מ-רצפה לתקרה, מה שיעלה עוד את כדאיות הסיכוי סיכון ברמת התשואות הנוכחית (2.1%). 

 

בישראל תמונת המאקרו נראית יציבה יותר, אך אין למשק הרבה מומנטום לחמוק מהאטה עולמית. אומנם ב-2008 הצלחנו לחוות אותה בצורה עדינה יחסית, אך זה היה בעיקר הודות להתרחבות סקטור הנדל"ן המקומי. בהאטה הבאה אם בנק ישראל יתעקש לא להוריד ריבית סקטור הנדל"ן בסיכון גבוה להפוך למשקולת ולהצטרף לחולשה ביצוא. לכן בתרחיש הבסיס שלנו בנק ישראל יאלץ בקרוב להתחיל לדברר הפחתת ריבית" אומר כהנוביץ.

 

עוד מוסף כהנוביץ ומתייחס בדבריו לישראל: "אצלנו, בישראל, למרות שהשקל זינק מתחילת השנה בחדות מול כל המטבעות המובילים בעולם ולמרות שאינפלציית הליבה נמצאת מתחת לגבול היעד התחתון בנק ישראל ממשיך לאבד זמן יקר כשאפילו לא החל עדיין להכין את השוק לאפשרות להפחתת ריבית, כשהוא נאחז בינתיים בנתונים מקומיים מבלבלים, בניהם הקדמת רכישות רכבים, הוצאות ממשלתיות שמתבססות על גרעון תופח ויצוא של חברות ענק שמסתיר את החולשה ביצוא המקומי, שילוב שעשוי להסביר בחלקו את החולשה המפתיעה בהכנסות המדינה ממיסים, שתמכה בפריצת הגירעון". השוק מתמחר שבנק ישראל ימנע מהפחתת ריבית השנה גם במחיר של זינוק בשקל: השקל טס מול כל המטבעות המובילים בעולם והציפיות לריבית יציבות".

 

ובהתייחסות שוב לכלכלת העולם אומר כהנוביץ: "מעולם בהיסטוריה הפד לא נכנס למהלך של הפחתות ריבית מרמת ריבית קרובה כל כך לאפס, כמו שצפוי להיות כעת. פאוול התייחס לכך בשבוע שעבר ואמר שהמקרה הזה "הופך לאתגר הבולט של תקופתנו". נזכיר כי בהיסטוריה הרמה הנמוכה ביותר שממנה החלו הפחתות ריבית הייתה 5.25% והפחתות הריבית בעבר עמדו בממוצע על כ-4%. ההשפעה הכלכלית של הפחתת ריבית איננה רק בגובה שלה אלא גם במשך, כך כשיש כלי ריבית מצומצם מוטב להשתמש בו מוקדם ככל הניתן, כדי להעצים את השפעתו. אם הפד יחכה למיתון כדי להתחיל להוריד ריבית אז מדרגות הפחתות הריבית שידרשו יהיו של אחוז ולא של רבע אחוז".

 

התייחסותו של כהנוביץ למלחמת הסחר: "למרות האינטואיציה וסיפור המקרה המשכנע, אנו מעריכים שרוב ירידת התשואות בכלל לא קשורה למלחמת הסחר" הוא אומר " לרבים נראה שחלק גדול מקריסת התשואות מאוקטובר 2018, שנמשכה גם השנה, קשורה לסיכונים שכרוכים במלחמת הסחר אבל זה לא סביר: ראשית התשואות ירדו גם בחודשים בהם משלחות של שני צדדי המלחמה עוד שידרו אופטימיות גבוהה. שנית, קשה מאד לקרוא לפתיחת השנה הכי חזקה בשוק המניות בעשר שנים האחרונות "Risk-Off".

 

כלומר, למרות הדאגה מהשפעת מלחמת הסחר על החולשה הכלכלית עדיין אין מספיק תימוכין לכך שירידת התשואות קשורה לתופעת Risk-Off. להערכתנו רוב ירידת התשואות היא תוצאה של כוחות ארוכי טווח, ששובשו ב-2018 ע"י רפורמת המס של טראמפ. אם כבר השפעה קצרת טווח, מוטב להסתכל יותר על מחיר הנפט. השאלה אם נפילת מחיר הנפט קשורה להסלמה במלחמת הסחר? אולי בחלקה, אך היא קשורה במידה רבה לחולשה בסקטור התעשייה בעולם ולהצטברות מלאיים שקשורים גם מצד ההיצע ולכן אולי גם לא מנעו במקביל לירידת התשואות עליה במניות.

 

בנוגע לישראל והגרעון אומר כהנוביץ: "הגרעון עצמו מטריד פחות מהירידה בהכנסות ממיסים, שעשויה לתמוך באינדיקציות על היחלשות הכלכלה – מוזר, עפ"י למ"ס השכר ממשיך לעלות בקצב מהיר, שיעור האבטלה בסביבות שפל של כל הזמנים, שוק המניות בעליה ועדיין הכנסות המדינה ממיסים בקיפאון מטריד. הקיפאון עשוי להיות קשור בחלקו לדחיית גביית מיסים בפסח, אך סביר מאד שיש לכך סיבות נוספות שקשורות בהאטת ענפים בכלכלה, בניהם אלה של התקררות ההשקעות בנדל"ן, התקררות מכירות בתים וירידה במכירות רשתות שיווק. למעשה, האינדיקציה של ירידה בהכנסות ממיסים לגבי מצב הכלכלה נראית משמעותית יותר מהחשש מהגרעון עצמו, במיוחד לגבי הטווח הקצר. מוטב לבנק ישראל להתקרב לשם עם ריבית נמוכה יותר.

 

בישראל ציפיות האינפלציה הצליחו לשרוד את ההתפרקות העולמית, וזאת למרות כלים מוניטריים מוגבלים, בזכות השתטחות מהירה של עקום השואות וצפי להתייקרויות מלאכותיות שקשורות להחלטות ממשלה בניהן התייקרות מוצרים בפיקוח (מוצרי חלב ולחם), ארנונה, מים, צפי להעלאות מיסים (על רקע פריצת הגירעון), חשמל וכו’.

 

לאור העדר כלים מוניטריים משמעותיים לחימום אינפלציה ועדויות להתקררות הכלכלה העולמית והתחזקות השקל, הסיכון המבני באפיק הצמוד הוא להערכתנו בעיקר כלפי מטה. לכן אנו צופים כי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תהיה 0.8%, נמוך משמעותית מהמגולם. מדד חודש מאי שיפורסם ביום שישי הקרוב צפוי להערכתנו לעלות ב-0.4%, נמוך מהמגולם בשוק, בין היתר בשל צפי לחולשה בסעיף הדיור והשפעות השקל החזק".

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

כתבות נוספות

2 תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    מה שלמדתי מהכתבה - לא להפקיד את הכסף שלי ברקסלנס

    נשמע שלבחור אין הבנה באמת מקיפה ורחבה בכלכלת מאקרו. הפחתת ריבית בתקופות מיתון , כאשר היא מתחת ל4 אחוז, לא משנה דבר. כנראה שליותר מדי אנשים יש יותר מדי כסף והשקעות, ומצד שני אין מספיק צרכנים שישתמשו בתוצר ההשקעה הזה. במצב כזה, תהיה הדפסת כסף נוספת ומסיבית במטרה להעלות אינפלציה בצורה מלאכותית ולשחוק חסכונות ובמקביל לשמר ערך מניות ונדלן נומינלית (כי ריאלית בטוח תהיה ירידה, וירידה חדה). אני חושב שרכישת זהב וביטקוין בתקופה הזו, לפחות 10 אחוז מההון הפנוי, היא השקעה חכמה נכון להיום.

    לומד מהכל 15/06/2019 12:25

  2. 2
    איזה קישקוש. יורידו מתחת ל0?

    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    ATUK19 12/06/2019 17:00