האתגרים המרכזיים הניצבים בפני יזמים מתחום הקלינטק הינם: גיוס הון נוסף (71%), גיוס לקוחות גדולים בשוק הגלובלי (55%) ורגולציה ממשלתית (39%), כך עולה מסקר בכירי קהילת הקלינטק שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר. הסקר נועד להעניק תמונת מצב עכשווית אודות תעשיית הקלינטק הישראלית ובוחן את מאפייני התעשייה ותהליך התפתחותה לצד האתגרים והחסמים הניצבים בפני תעשייה זו. אתגר נוסף אשר צוין על ידי בכירי קהילת הקלינטק הינו גיוס כוח אדם בעל כישורים מתאימים (32%), כאשר התפקידים המאתגרים ביותר לאיוש הינם מהנדסים (37%), מנהלי מכירות ומנהלי פיתוח עסקי (27% ו-20% בהתאמה).
מהסקר עולה, כי מקורות המימון העיקריים של חברות מתחום הקלינטק הינם הון עצמי של המייסדים ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת (29%). אחוז נמוך יותר (23%) מהחברות ציינו כי הן נתמכות באופן מהותי על ידי קרנות הון סיכון. בין הסיבות שעלו בין היתר להיעדר הנוכחות המוגברת של קרנות הון סיכון בחברות הקלינטק הינן: מספר מועט של קרנות הון סיכון המתמקדות בתחום הקלינטק (23%), התמקדותן של קרנות הון סיכון בחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים יותר במחזור חייהן (20%), ו- 17% סבורים כי מקור החסם נעוץ בהעדפותיהן של הקרנות לראות החזר השקעה מהיר יותר בקבלת מימון מקרנות הון סיכון.
רו"ח נדב גיל מנהל מחלקת תמריצים ותחום הקלינטק בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר מציין, כי "קרנות הון סיכון רבות אינן ממהרות להשקיע משאבים מהותיים בתחום, וזאת ככל הנראה היות ועדיין מוקדם לקבוע אם הפיתוחים הטכנולוגיים של התעשייה עולים בקנה אחד עם המודל העסקי הבסיסי של קרנות הון סיכון אשר דורש השקעה בטכנולוגיה, צמיחה מואצת והחזר השקעה גבוה בפרק זמן של 7 עד 10 שנים".
על פי נתוני הסקר, הרוב המכריע (94%) של החברות עברו את שלבי ההקמה והמחקר הראשוניים. 55% מהחברות נמצאות כבר בשלב מכירת המוצרים ו-39% נמצאות בשלבי מחקר פיתוח או בחינה מתקדמים. נוסף על כך, נציין כי 16% מהחברות צפויות לעבור משלב פיתוח המוצרים לשלב המכירות כבר במהלך השנה הקרובה. לדברי רו"ח גיל, "ככלל, המעבר לשלב המכירות בחברות טכנולוגיה מהווה אתגר משמעותי, ובפרט בקרב חברות קלינטק אשר פעמים רבות מנהלות תהליכי מכירה ארוכי טווח מול גופים ממשלתיים וציבוריים. לא מן הנמנע, כי ניתן לקדם את תעשיית הקלינטק הישראלית באמצעות כלים רגולטורים אשר יעודדו שימוש ויישום טכנולוגיה ישראלית במתקנים מקומיים כדוגמת מתקני התפלה, מתקנים סולאריים וכדומה".
עוד חושף הסקר, כי מקור הקניין הרוחני העיקרי של חברות ישראליות בענף מבוסס על פיתוח פנים-ארגוני של טכנולוגיה ירוקה (74%). 6% מהחברות מפתחות טכנולוגיה תוך שיתוף עם גורמים חיצוניים, ואחוז דומה (6%) מהחברות עושות שימוש בטכנולוגיה של צד שלישי. נתון מפתיע הינו ש-3% בלבד מהקניין הרוחני מקורו באוניברסיטאות ובמוסדות אקדמיים.
נ
תוני הסקר מלמדים, כי עיקר המכירות בתחום הקלינטק הינו לחברות מתחום האנרגיה המתחדשת (52%). לקוח עיקרי נוסף הינו המגזר הציבורי (48%), אשר הינו לרוב בעל השליטה העיקרי בתשתיות ובמשאבים הרלוונטיים לתחום. בנוסף לשני המגזרים הללו, ניתן לציין את חברות האנרגיה המסורתיות (39%) וחברות חקלאיות (26%) כלקוחות עיקריים של תעשיית הקלינטק. לדברי רו"ח גיל, "תפיסת שלושת ה-"R" - Reduce, Recycle, Regulation המאפיינת את פעילות ענף הקלינטק, מניעה את כלל המגזרים במשק לאמץ לחיקן טכנולוגיות ירוקות ולהתאים עצמן לדרישות הרגולטוריות. לנוכח דרישות החוק והתחזקות הטרנדים הירוקים, לא מן הנמנע כי בעתיד הנראה לעין נהיה עדים לצמיחה משמעותית בצריכת שירותי ומוצרי קלינטק גם במגזרים נוספים, כדוגמת מגזר התעשייה ומוצרי הצריכה, אשר ישלבו ויטמיעו טכנולוגיות ופתרונות ירוקים כחלק ממערך הייצור".
כאשר בוחנים מהם החסמים המעכבים את אימוץ הטכנולוגיות הירוקות על ידי הצרכנים, ניתן לראות, כי 31% סבורים שאי היכולת לכמת את התועלת לצרכן בעקבות אימוץ טכנולוגית אלו הינו החסם העיקרי, בעוד ש-27% ציינו כי אי הבנת הטכנולוגיה על ידי הצרכן היא החסם המרכזי. לדברי רו"ח גיל, "לא די בחקיקה ידידותית לסביבה ועל מנת לעודד את אימוצן של טכנולוגיות מסוג זה על ידי הצרכנים, על החברות מתחום הקלינטק להוכיח כדאיות כלכלית באימוץ הטכנולוגיה שלהן".