אמיר כהנוביץ הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס מתייחס בסקירה השבועית שלו לציפיות העלאת הריבית וציפיות האינפלציה בארה"ב: "הציפיות להעלאות ריבית ב-2019 כמעט והתאפסו, וב-2020 סיכוי גבוה יותר להפחתה – בחודש האחרון התרסקו הציפיות למספר העלאות הריבית בארה"ב ב-2019 ולפי המגולם בשוק היורו-דולר מגולמת בקושי העלאה אחת, בחודש מרץ לרמה של 2.75%.
בשנת 2020 השוק מגלם כבר סבירות גבוהה יותר להפחתה מאשר להעלאה. הקושי העיקרי בהמשך העלאות נראה לרבים האטת הכלכלה האמריקאית או התהפכותו המתקרבת של עקום התשואות הקלאסי (2-10) ואולי גם נפילת שוק המניות, אלא שלפי חברי הפד הבעיה העיקרית היא ש"אין מספיק אינפלציה". ואכן האינפלציה בארה"ב מתקררת במהירות לציפיות האינפלציה בשוק בנפילה חופשית". בנוגע לציפיות האינפלציה בשוק אומר כהנוביץ: "ציפיות האינפלציה בארה"ב מתרסקות יחד עם מחיר הנפט ועם האינפלציה בפועל שירדה כבר מרמה של 2.9% ביולי (CPI) לרמה של 2.2% בנובמבר. ציפיות האינפלציה לשנתיים נפלו ל-1.0% וציפיות האינפלציה ל-10 שנים ירדו ל-1.8%. קצב עליית מחירי היצוא מארה"ב ירד מרמה של 5.4% בשיא ביוני ל- 1.8% בנובמבר, מה שמאותת על התקררות מחירי המוצרים הסחירים בעולם.
באירופה הבנק המרכזי הוריד את ציפיות האינפלציה ל-2019 מ-1.7% ל-1.6%. בשונה מהמגמה העולמית בישראל ציפיות האינפלציה נותרו יציבות יחסית בשבוע החולף, למרות הפתעה כלפי מטה במדד המחירים לצרכן, בעיקר בשל הודעות על העלאות מחירים מקומיות, בניהן עליה חדה מהצפוי במחיר החשמל והודעה על ייקור חלק ממוצרי חברת אוסם, ועל רקע היחלשותו האחרונה של השקל בעולם.
קשה להצביע על הגורם להיחלשות השקל ובמיוחד לאור העלאת הריבית המפתיעה של ב"י, אך ברקע להיחלשות בלטו חוסר יציבות פוליטית, לאחר התפטרותו של שר הביטחון, התחממות הגזרה הצפונית, סיום רכישות המט"ח של בנק ישראל שנוגעות לקיזוז הגז, פריצה תקציבית ותופעה כלל עולמית של Risk-off ".
כהנוביץ מתייחס בדבריו גם לגל העלאות המחירים בישראל, בין השאר להתייקרות בתעריפי החשמל: "בחודש ינואר 2019 יעלה בישראל המס על שימוש מזהם בפחם לייצור חשמל (בלו). כבר יותר משנה שההחלטה הזאת ידועה והציבור לא התעצבן, עד עכשיו. למה חיכו עד לרגע האחרון? האם 2019 נראתה להם כ"כ רחוקה עד שלא האמינו שהיא באמת תגיע? או שאולי האמינו שעד 2019 תהיה כל כך הרבה אנרגיה ירוקה עד שהמיסוי על פחם יהיה זניח?
סיבות נוספות להתייקרות תעריף החשמל בינואר הן היחלשות השקל מול הדולר והתייקרות מחירי הפחם בעולם, שינויים שהם במידה רבה גזרת גורל ועשויות להתהפך לכאן ולכאן. עיקר הגמישות בתעריף תהיה בנוגע למס הזיהום ה"בלו".
שאלת הרמה האבסולוטית של החשמל בישראל היא כבר נושא אחר וקשורה למבנה משק החשמל, לסוגיות כגון מתווה הגז, שאפשר להתווכח על איכותו אך לא על כך שמדובר בהסכם חתום, התחרות בשוק החשמל, שלא קיימת, העוצמה של ועד העובדים, האפשרות להתחברות לרשתות חשמל חיצוניות, למשל לקפריסין ועוד... ההתייקרות של תעריף החשמל בינואר איננה חריגה ולמעשה אחת הצנועות שראינו בהשוואה להתייקרויות קודמות, אך כנראה המרגיזה שבהן ולכן בעלת פוטנציאל לדחוף לרפורמות משמעותיות שעשויות לדחוף לירידת מדרגה בתעריף (בהנחה של יציבות במחירי הפחם והשקל)".
כמו כן, הוא מתייחס לגל העלאות מחירי מזון ומעריך שהוא יהיה "יותר כמו "אדווה" - שמונה מבין עשרת הספקים הגדולים בישראל כבר העלו מחירים, כשבינואר יגיע תור התשיעי, אוסם, והעשירי שהודיע בינתיים שאין לו כוונה לעלות מחירים- שטראוס.
אבל מדד המחירים לצרכן לא מודד "מספר ספקים" אלא שיעורי שינוי. ולמרות שספקים רבים העלו מחירים, הם לא עשו זאת על כל מוצריהם וגם באלה שכן מדובר לרוב על העלאות מחירים חד ספרתיות שבחלקן נספגו כנראה גם ע"י קמעונאיים, כך שבפועל סעיף המזון כולו עלה ב-12 החודשים האחרונים בשיעור מתון של 0.9% בלבד, פחות מעליית המדד כולו.
אתם רוצים לדעת מה זה "גל עליית מחיר מזון"? תחזרו ל- 2011 כשסעיף המזון עלה ב-6% או ל-2008 כשהוא עלה ב-13.4%. גם אם הגל הנוכחי יסתיים ב-1.4% או ב-2.0%, הוא עדיין יהיה בהשוואה היסטורית לא פחות מ"אדווה". השאלה העיקרית מבחינת המשקיעים היא אם העלאות המחירים של הספקים היו סנונית או "יישור קו" חד פעמי מתבקש לאחר שנים של קיפאון?:
להעלות מחירים לא קשה, הקושי הוא לשפר את שורת הרווח – לעלות מחירים בכלל לא קשה, אלא להעלות את שורת הרווח ("גמישות הביקוש"). מהלך העלאות המחיר עליו הכריזו חלק מהחברות לא נגמר עד שלא יגיעו תוצאות האמת, כלומר השינוי בשורת הרווח. באם המהלך יוביל לשיפור ברווחיות שלהן סביר שנראה את העלאות המחירים נמשכות ואם יוביל לירידה ברווחיות סביר שנראה הפחתת מחירונים או גל מבצעים לקמעונאים שישאירו את המחירים לצרכן כמעט ללא שינוי"
למדד דצמבר צופים באקסלנס אי שינוי - 0.0%, גם בשל חזרה לעלייה מדגמית עד כה של מחירי הירקות והפירות והשפעות היחלשות השקל.
ובנוגע לשוק הדיור נאמר: "האינדיקציות שקיבלנו לגבי שוק הדיור ממשיכים להיות להצטברות מלאים אצל קבלנים יחד עם גל משמעותי של דירות "בצנרת", שילחצו לגידול היצע עתידי וילחצו להערכתנו על סעיף הדיור לרדת מתחת ל-2% באופן בר קיימא. עוד מוסיף כהנוביץ כי "הירידה כיום בהתחלות הבניה חשובה יותר כמאותתת על התקררות מחירי הדיור מאשר על ירידה מחסור בהיצע – מצד אחד אפשר להתייחס לנתונים האחרונים של ירידה בהתחלות הבניה והשקעות בנדל"ן כירידה בהיצע שתתמוך בקרוב בחזרה להאצה בעליית מחירי הדיור. מצד שני הירידה מהווה איתות של השוק לצפי להתקררות מחירים.
מי מהם משמעותי יותר? הניסיון ההיסטורי מלמד שהשני. הירידה בהתחלות הבניה כיום היא מרמות גבוהות ולמשך תקופה קצרה כך שסך השפעתה על היצע הדירות בישראל בטלה בשישים. לעומת זאת, חשיבותה כאינדיקטור מקדים לכיוון המחירים גבוהה, כפי שניתן לראות בגרף המצורף. מראשית שנות ה-2000 לאחר התקררות גל הבניה של שנות ה-90 וקפיצת המחירים שהתלוותה אליו, ירידה בהתחלות הבניה השפיעה יותר כמאותת על קיפאון במחירים מאשר על מחסור מתקרב בהיצע. בינתיים כיום מלאי הדירות ב"צנרת" מבטיח לנו המשך אספקה לפחות לשנתיים הקרובות וילחץ להמשך התקררות המחירים".