בבבנק לאומי מעריכים כי בשנת 2011, הסנטימנט החיובי עשוי להימשך, על רקע האיתנות היחסית של הכלכלה הישראלית והמחסור באלטרנטיבות השקעה. עם זאת, נראה כי המשקיעים ייאלצו להסתפק בתשואות נמוכות יותר. זאת, על רקע רמת המחירים הנוכחית של חלק גדול מהמניות בשוק המקומי. הם מציינים כי קיימת עדיפות להשקעה במניות דיבידנד, שעיקר פעילותן מופנית למשק המקומי. כמו כן, יש לשים לב להתפתחויות מעבר לים, בדגש על אירופה, אשר להן עשויה להיות השפעה מהותית על מגמת המסחר.
להלן סקירה מסכמת של השבוע שפרסמו: שבוע המסחר בשוק המניות המקומי נפתח בדשדוש, בהמשך למגמה שנרשמה בשבוע שעבר. ביום רביעי השתנתה המגמה, שוק המניות זינק בחדות, מדד המעו"ף רשם שוב שיא של 1330.8 נקודות! תוך שהוא מפגין עצמאות ביחס לשווקים מעבר לים. מניות הבנקים והדשנים תרמו את עיקר הזינוק, בו בזמן שתרומתן של המניות ויחידות ההשתתפות החשופות ל"לוויתן" הייתה דווקא מתונה יחסית, שכן מחיר השוק שלהן כבר גילם את ההערכות למציאת הגז.
מחזורי המסחר היו במרבית ימי השבוע נמוכים יחסית. אלו, עמדו בממצע יומי (בנטרול מחזור הפקיעה) על כ-1.8 מיליארד ₪, לעומת ממוצע של כ-1.9 מיליארד ₪ מאז תחילת השנה.
ביום חמישי פקעו האופציות על מדד המעו"ף לחודש דצמבר ברמה של 1326.36 נקודות, המגלמת ירידה של כ-0.33% משער הבסיס. מחזור הפקיעה עמד על כ-1.5 מיליארד ₪, בהשוואה לכ-1.2 מיליארד ₪ בחודש שעבר וממוצע דומה מאז תחילת השנה.
סטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף לחודש ינואר עדיין נמוכות יחסית ועומדות כיום ברמה של כ-15%. על כן, משקיעים המעוניינים לבצע הגנות על תיקי ההשקעות, יכולים לעשות זאת בפרמיה סבירה.
ביום רביעי, דיווחו השותפויות המחזיקות בקידוח "לוויתן 1" על תגלית גז משמעותית. הקידוח שייך לרישיון "רחל", והוא ממוקם במרחק של כ-135 ק"מ מערבית לחיפה וכ-47 ק"מ דרום מערבית לתגלית "תמר", בעומק מים של 1,634 מטר (ועומק קידוח כולל של 5,170 מטר!).
התוצאות אישרו את ההערכות המוקדמות של המפעילה (נובל אנרג’י), לפיהן ממוצע הפוטנציאל הכלכלי של משאבי הגז הניתנים להפקה בשדה לוויתן הינו כ-16 TCF (כ-453 BCM). לשם השוואה, נזכיר כי היקפם של אגרי "דלית" ו"תמר" עומד על כ-247 BCM שמהווים כמות מספקת לצרכי המשק למשך עשרות שנים. בנוסף נציין כי ייתכן ו-453 BCM אינו מספר סופי. כך, על פי הערכת המפעיל, שדה לוויתן משתרע על שטח גדול מאוד של כ-325 קמ"ר ועל כן יהיה צורך לבצע שני קידוחי הערכה או יותר על מנת להמשיך ולהעריך את היקף עתודות הגז בשדה לוויתן. בנוסף, על פי התוכנית ימשיכו העבודות בקידוח אל המטרות המשניות בשכבות עמוקות יותר (עד לעומק כולל של 7,200 מטר), אשר ההערכות אודותיהן, לרבות סיכויי הצלחתן, נמוכים יחסית ויתקבלו רק בעוד כשלושה חודשים.
בהתחשב בכך שמאגרי, "דלית" ו"תמר", צפויים להספיק לצרכים של המשק המקומי למשך עשרות שנים, הרי שהגז שיופק מ"לוויתן" מיועד ליצוא. על מנת לבצע זאת, בוחנים השותפים בקידוח אפשרויות שונות לרבות באמצעות צנרת או גז טבעי נוזלי.
נדגיש כי על מנת להפיק את הגז תידרשנה השקעות רבות. כמו כן, בשל היקפו העצום של המאגר, משך הזמן של ההפקה צפוי להיות ארוך מאוד וקיימת תלות בביקושים בסדר גודל מתאים. בנוסף, על פי מרבית ההערכות הקיימות כיום, במהלך השנים הבאות צפויה ירידה במחירי הגז, דבר שישליך על כדאיות ההפקה בעתיד, או לכל הפחות על שווי המאגר. על כן, להערכתנו עיקר הפוטנציאל הקיים כיום במניות וביחידות ההשתתפות החשופות ל"לוויתן" נובע מעדכון אפשרי (שיתכן ולא יתבצע!) לגבי הנתונים הסופיים של המאגר.
בעקבות ההודעה נרשמו עליות שערים במניות וביחידות ההשתתפות החשופות ל"לוויתן", אך גם בסקטור כולו. זאת, על אף שלהערכתנו, הימצאות הגז בלווייתן עשויה דווקא לתמוך באימוץ מסקנות וועדת ששינסקי לגבי תגלית "תמר". עוד נציין, כי עליות השערים שנרשמו היו מתונות יחסית, בשל כך ששווי השוק כבר גילם ברובו את הציפיות להימצאות הגז.
אירוע נוסף שהשפיע על המסחר השבוע היה הודעת מכתשים אגן כי בתוך שבועיים צפויה להיסגר עסקת "כימצ’יינה". על פי המתווה שפורסם, מכתשים אגן תהפוך לחברה פרטית בבעלות משותפת של כימצ’יינה (60%) כור (40%). העסקה תיעשה לפי שווי שמשקף כ-19.98 ₪ למניית מכתשים, לעומת מחיר נוכחי של כ-18.2 ₪ למניה. במידה והעסקה תושלם, צפויה כור לרשום רווח נקי בסך של כ-149 מיליון ₪ וכן גידול של כ-49 מיליון ₪ בהון העצמי עקב שינויים צפויים בקרנות הון.
בזירת המאקרו, פרסם בנק ישראל את מדד המשולב למצב המשק לחודש נובמבר, אשר עלה ב- 0.1%. בחינת רכיבי המדד מלמדת על העלייה במדד הייצור התעשייתי אשר עלה בשיעור של 5.4%, לאחר ירידה של 3.2% בספטמבר. מבחינת קצב העלייה הרבעוני, ניכרת מגמת האטה המשקפת את ההשפעה השלילית של היחלשות הייצוא, זאת על אף השיפור בשוק העבודה והעלייה בביקושים המקומיים. הפעילות במשק צפויה לעלות בשנת 2011 באופן מעט מתון יותר לעומת 2010, זאת לאור מיצוי השיפור בשוק העבודה, אשר מתקרב לתעסוקה מלאה, ועל רקע החולשה בפעילות הכלכלית של שותפות הסחר העיקריות של ישראל.
לקראת סוף השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2010. שיעור הצמיחה של המשק עמד על 4.5%, לעומת תחזית של האוצר מחודש יוני לצמיחה שנתית של 3.6%, ולעומת תחזית של בנק ישראל מחודש ספטמבר ל-4%. צמיחה זו הינה גבוהה יותר מאשר בכל מדינות ה-OECD ומצביעה על איתנותו היחסית של המשק הישראלי.
שוק המניות המקומי סיים את 2010 בתשואה דו-ספרתית.
שנת 2010 תיזכר בתור שנה נוספת אשר בה שוק המניות המקומי, כמו גם הכלכלה הריאלית הישראלית, הציגו איתנות מרשימה ביחס לשווקים המפותחים. גורם מרכזי שהשפיע על המסחר היה סקטור חיפושי הגז והנפט שריכז מחזורים גבוהים והציג תשואות מרשימות. התיאבון לסיכון אפיין גם את חלק ממניות הביומד, ואלו המשיכו למשוך משקיעים.
בענף הנדל"ן תיזכר 2010 בתור שנה שבה חברות הנדל"ן המניב טיפסו לרמות מחירים גבוהות מההון העצמי החשבונאי, בו בזמן שהחברות החשופות למערב ולמזרח אירופה נגררו מאחור.
חברות הטכנולוגיה, אשר בחלקן גם נאלצו להתמודד עם התחזקותו של השקל, סיכמו שנה די פושרת, ואילו מניות הבנקים סיימו את 2010 בתחתית המרוץ כשמדד הבנקים נסחר במכפיל הון ממוצע (משוקלל) של כ-1.06.