יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות כותב הבוקר בסקירה השבועית כי בשלו כל התנאים שלא להעלות ריבית בשלב זה – הצמיחה הגלובלית נחלשת זו כבר עובדה. ה-OECD חותך את תחזיות הצמיחה בחדות על רקע מלחמות הסחר והעלאות הריבית. החולשה בנדל"ן האמריקאי ובחלק מנתוני המאקרו תאט את קצב העלאות הריבית בארה"ב. באירופה המצב הופך גרוע יותר עם צניחה רוחבית בצמיחה וקריסה במדדי אמון הצרכנים – העלאת ריבית שם לא בקרוב. בישראל הצמיחה מאכזבת עם קריסה של הצריכה הפרטית. הגירעון המקומי צפוי לטפס וצפויים קיצוצים שרק יחלישו עוד יותר את הצמיחה. הקריסה של הנפט צפויה להחליש את האינפלציה הגלובלית והמקומית. בנוסף האינפלציה המקומית עדיין מצויה צמוד לרף התחתון של היעד (4-5 חודשים בסך הכל, בארה"ב הייתה מעל 1.5% במשך 3.5 שנים לפני שעלתה) עם סיכוי טוב לרדת מתחת. אם אני אתאמץ עוד קצת אני אמצע סיבות נוספות.
למה שפערי הריבית מול ארה"ב לא ייפתחו עוד? – אני לא מצליח להבין את הרצון הנועז הזה להעלות ריבית בישראל, העלאת ריבית אינה המטרה, אלא להשיג את תנאי המקרו להעלאת הריבית, זו המטרה. בוודאי שאין מטרה לצמצם פערי ריבית מול ארה"ב, זה ממש לא מזיק ההפך הוא נכון. במשך שנים חיכו בבנק ישראל ליום שבו פערי הריבית יובילו לפיחות של השקל מול הדולר ונראה שזה קורה לאט לאט. מאז השפל שנקבע בספטמבר, השקל פוחת ב- 4.5% מול הסל והיד עוד נטויה. אז למה דווקא עכשיו למהר ולהעלות את הריבית.
סיטואציה מורכבת - החלטת הריבית היום של בנק ישראל מתרחשת בסיטואציה מעניינת כאשר הוועדה מורכבת מ-5 חברים בלבד ולכן ניתן להעריך כי ישנם שני חברים בעד העלאת הריבית, אותם שניים שהיו בעד העלאת הריבית בפעם הקודמת ושני חברים שמתנגדים להעלאת הריבית שהיא ממלאת מקום הנגידה ומנהל חטיבת השווקים. במידה וחבר נוסף יחליט שצריך להעלות את הריבית (השד יודע למה), הריבית עולה – אין שימוש בקול כפול לנגידה אלא במקרה של תיקו ולמצב של תיקו כאשר יש 5 חברים בלבד קשה מאוד להגיע.
העלאת ריבית מוקדמת מידי תהווה עננה על כל הקדנציה שעדיין לא החלה – גם אם הריבית תעלה רק פעם אחת, ולאחר מיכן לא תעלה עוד, בנק ישראל יעמוד בפני סיטואציה מביכה של להעלות את הריבית מוקדם מידי. ריבית לא מעלים שיכולים, גם לא מתוך עקרון תחרות, ריבית מעלים שצריך. במידה ובנק ישראל יעלה את הריבית מהר מידי ולאחר מיכן יאלץ לעצור או להוריד אותה מחדש, גם אם בעקבות האטה עולמית או האטה מקומית של המשק או פשוט כי התיסוף של השקל יחזור לבקר, הוא יאבד אמינות. אובדן אמינות לבנק המרכזי היא כישלון מוחלט ואחרי כל השבחים והקומפלימנטים שהבנק המרכזי הקטן והמקומי קטף בעולם בעשור האחרון, זו הסיטואציה האחרונה שהיו רוצים לראות בבנק ישראל. שורה תחתונה, אין מה להיות אמיצים ולהעלות ריבית, או כמו שאמרה ממלאת מקום הנגידה, יותר אמיץ זה לא להעלות ריבית.
בשוק המקומי אנחנו עדיין מעריכים שסיכון המח"מ מבחינתנו נמצא בארה"ב ואולי בבנק ישראל, – אבל אנחנו לא צופים עליית ריבית בישראל עד לפחות מחצית שניה 2019. התלילות של העקום השיקלי ממשיכה לעלות בינתיים, מחייבת אחזקה סינטטית ואפילו קיצונית במיוחד. שוק המניות המקומי עדיין אטרקטיבי, אבל אחרי הירידות בארה"ב, הן ברמת התמחור והן ברמת הסיכונים האטרקטיביות יורדת. פערי הריביות בין ישראל לארה"ב עוד יגדלו מה שתומך בפוזיציה הדולרית.
בשוק הגלובלי סיכון המח"מ עולה מאוד – אומנם ירידה בציפיות הצמיחה בארה"ב ומחוצה לה וחולשה בדיור תומכים בהארכת המח"מ אבל התשואות נמוכות (מידי)!! בחשבון פשוט הריבית שם תגיע בתוך שנה וחצי לתשואת האג"ח ל-10 שנים. לא הגיוני. ההמלצה החיובית על סין ללא שינוי, מחכים לפגישה החשובה בין שני הנשיאים תתרחש בסופ"ש הקרוב. גם מחירי הנפט הנמוכים תומכים.
האירוע החשוב ביותר בשבוע הבא יהיה ככל הנראה פגישתם של נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא סין לי במסגרת ה- G20 שיתקיים בבונוס איירס. בשוק אין ציפייה להסכם שיפתור את כל המחלוקות בין שתי המדינות אבל בהחלט אפשר לצפות למפת דרכים שתכלול זמנים להפחתת המכסים שכבר הוטלו על 220 מיליארד דולר ייבוא מסין לארה"ב ו... הכרזה מסוג זה יכולה להוות טריגר חיובי לשווקים שיעזור לסגור את השנה בטריטוריה חיובית.
החלטת הריבית בשוק המקומי היום עשויה להפתיע ורק בגלל הסיטואציה שבה ישנה רק 5 חברי וועדה כאשר שניים מהם כבר בעד העלאת הריבית. במידה וחבר ועדה נוסף ישתכנע, הנגיד החדש יכנס לסיטואציה מורכבת שבה העלו את הריבית בפעם הראשונה למרות ההרעה בנתונים המקומיים והגלובליים בחודשים האחרונים.
בארה"ב צפויים שלל נתונים שיעידו על קצב הצמיחה ביניהם צמיחה לרבעון השלישי של השנה והכנסות ורכישות של הצרכן לחודש אוקטובר, העניין הוא שהשוק כבר עסוק בנתונים סוף נובמבר וצפי לדצמבר. בנוסף יתפרסמו מגמות במחירי הנדל"ן ומכירות דירות חדשות משוק הנדל"ן האמריקאי המקרטע.