אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מעריך בסקירתו השבועית כי שוק ההון ממשיך לתמחר התחלת העלאות ריבית בישראל לקראת סוף הרבעון הראשון, בעיקר בשל איתותים של בנק ישראל שזאת כוונתו. למשל בשבוע שעבר בפרוטוקול החלטת הריבית שהראתה שמספר חברי הוועדה שתומכים בהעלאה עלה מאחד לשניים (מתוך שישה) ולמעשה נדרשים עוד שניים או אחד אם מדובר בנגיד החדש (פרופ’ אמיר ירון) שיש לו קול כפול במקרה של תיקו. אך עד כה רוב חברי הועדה נמנעו מהעלאת ריבית בטענה שסביבת האינפלציה עדיין לא התבססה בגבולות היעד, אף שנכנסה אליו. כל האינדיקציות מלמדות שהם צודקים, כשלמעשה רוב האינפלציה בישראל היא תוצאה של מוצרים שאינם במה שמכונה "ליבת האינפלציה" - אנרגיה ומזון.
להערכת כהנוביץ בניכוי שני הסעיפים הללו האינפלציה בישראל עומדת על כחצי אחוז. במבט קדימה רוב הסיכונים לאינפלציה הם כלפי מטה, ביניהם הנפט שהחל להתקרר, סעיף הדיור במדד שמתקרר והחולשה בשוקי ההון, שעשויה לפגוע ב"אפקט העושר" ומכאן לירידה בביקוש לצריכה פרטית והתקררות במחירי השירותים המקומיים. כרגע רק היחלשות השקל נראית גורם סיכון משמעותי להתחממות אינפלציה, אך בינתיים ההיחלשות שלו נרשמת בעיקר מול התחזקות הדולר בעולם. מול יתר המטבעות השקל שומר מתחילת החודש על יציבות.
בהקשר הזה מוסיף כהנוביץ: משפט מוכר הוא כי במשק בית טיפוסי יש שלושה מפרנסים: האמא, האבא והבית. זאת לא בדיחה! רבים תופסים את עליית ערך הבית שברשותם כמקור התעשרות שתומך בירידת היקף החיסכון והגדלת ההוצאה "אפקט העושר". כניסה של שוק הנדל"ן להתקררות עשויה מהר מאד להתגלגל לחולשה בצריכה הפרטית.
במקביל, לדבריו בארה"ב: ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח בארה"ב (Breakeven) ממשיכות לרדת. אלה לחמש שנים הגיעו הבוקר ל-1.92%, נמוך מיעד האינפלציה של הפד. נראה שאין בארה"ב מספיק אינפלציה להצדיק המשך העלאות ריבית משמעותיות. השוק שם מגלם עוד ארבע העלאות ריבית בסה"כ וגם זה כשסוחטים את האינפלציה עד סופה.
עוד מוסיף כהנוביץ הסבר בנוגע לירידות בשוק: עונת הדו"חות לרבעון השלישי משתפרת אבל זה כבר לא מעניין את השוק – עד כה פרסמו את דו"חותיהן 240 מתוך 500 החברות במדד S&P500. שיעור החברות שהכו את תחזיות הרווח ברבעון השלישי עלה בשבוע האחרון ל-82.5% והרווח המשוקלל הכה ב-6.2% את הציפיות המוקדמות, העונה עם ההפתעה השנייה בגובהה בשנתיים האחרונות. אך השיפור הזה לא הספיק אפילו כדי למנוע את המשך הירידות, כשהמשקיעים הגיבו בעיקר לאלה שדוחותיהן אכזבו.
הכלכלה הולכת ונעשית פחות ידידותית לחברות, קצב עליית השכר מאיץ, רפורמת המס מתפוגגת, מלחמת הסחר מתחילה לגבות קורבנות ומגדילה את אי הוודאות, מחיר הנפט הגבוה ביחס לשנה האחרונה מייקר את שרשרת התשומות, עלויות המימון מתייקרות, הצרכנים המקומיים מתחילים להגיב לעליות מחירים והיצוא נפגע מהחולשה העולמית.