המפקח על הבנקים היוצא, מר רוני חזקיהו, קיים היום מסיבת עיתונאים לרגל סיום תפקידו בבנק ישראל. במסגרת דבריו, סקר המפקח את הפעולות העיקריות שנקט הפיקוח על הבנקים בארבע שנות כהונתו אל מול היעדים שהוצבו בתחילת התקופה, וכן, הציג את מצב המערכת בשלהי שנת 2010 ואת האתגרים שנכונו למערכת בעתיד.
המפקח ציין כי עם תחילת כהונתו בשנת 2007 הוצבו בפניו ארבעה יעדים מרכזיים, בהם שני יעדים ארוכי טווח של שמירה על יציבותה ואיתנותה של המערכת הבנקאית, ושמירה על ההוגנות ביחסיה עם הלקוחות, תוך עדוד התחרות בשירותים הבנקאיים. בנוסף להם הוצבו שני יעדים לטווח הקצר יותר שהיוו יעדים פרויקטאליים: אימוץ מסגרת באזל 2 בישראל, וכן, אירגון חטיבת הפיקוח על הבנקים במתכונת המתאימה למסגרת החדשה.
לעניין ההחלטה על יישום הסטנדרטים הבינלאומיים שהוכתבו על ידי וועדת באזל (מסגרת באזל 2), המפקח ציין כי הדבר נעשה מתוך הכרה שהדבר יתרום לקידום המערכת הבנקאית ולחיזוק האמון שניתן לה בארץ ובחו"ל. במסגרת זו התקבלה החלטה ליישם את גישה הסטנדרטית בנדבך הראשון, דבר שאפשר גם לתת דגש נרחב לקידום הממשל התאגידי ולשדרוג ניהול הסיכונים בבנקים במסגרת העבודה על הנדבך השני של מסגרת באזל 2, ומהלך הפעילות השוטפת של הפיקוח. בד בבד עם הערכות ליישום באזל 2, הפיקוח עודד את הבנקים להגדיל את הלימות ההון לשיעור מינימאלי של 12% על מנת לחזק את איתנותם. מהלך זה בשילוב עם היישום של תכנית באזל 2 הגדיל את המוכנות של המערכת ליום סגריר.
בהמשך לכך ננקטו פעולות לחיזוק איכות ההון, והמערכת נדרשה לעמוד ביחס הון ליבה מינימאלי בשיעור של 7.5% עד סוף שנה זו. דרישה זו תואמת לכיוונים עליהם הכריזה וועדת באזל במסגרת הנחיות שהוצאו בעקבות המשבר הפיננסי וידועות כ"באזל 3". הנחיות אלה של הוועדה יכנסו לתוקף באופן הדרגתי בשנים הבאות.
טיבת הפיקוח על הבנקים אורגנה מחדש בהתאם לאתגרים שהוצבו בפניה, בוצע רענון בשדרה הניהולית תוך איוש מחדש של רוב המשרות הניהוליות בחטיבה. הדבר נעשה תוך קידום עובדים מקצועיים ומוכשרים, ובשילוב ותיקים וצעירים. אומצו דפוסי עבודה מתקדמים, כמקובל ברשויות פיקוח מובילות בעולם, ונבנתה אווירת עבודה שיתופית, מקצועית וטובה. המפקח הדגיש כי הפיקוח על הבנקים בישראל זוכה להכרה ולמעמד גם בארץ וגם בחו"ל.
בעת שסקר את תוצאות המערכת הבנקאית על פני זמן, הדגיש המפקח את מאפייניה כמערכת ריכוזית, יציבה, וכפופה לפיקוח הדוק. בהתייחסו למדדי האיכות של תיק האשראי, ציין כי היקף החוב הבעייתי, אשר לפני המשבר היה בירידה וגדל במהלך המשבר, שוב נמצא במגמת ירידה, והדבר צריך להבחן בזהירות.
המפקח ציין כי בפני הפיקוח והמערכת הבנקאית עומדים אתגרים רבים. נדרשת התמודדות עם ההכבדה ברגולציה שיש לה השלכות על עלויות הבנקים, יכולתם להרחיב פעילות ולהגדיל הכנסות וכן, הדבר מחייב ריתוק משאבי ניהול רבים. בהיבט של הסיכונים, המפקח הדגיש את הצורך בהיערכות לטיפול בסיכון הבינלאומי, הקיים במסגרת פעילות הבנקים בשלוחות בחו"ל, הפעילות בתיק הנוסטרו וכן, בתיק האשראי מול יצואנים ולווים אחרים החשופים למצב הכלכלי והפיננסי בעולם. גם הפעילות המקומית טומנת בחובה סיכונים, בעיקר בשל הגידול באשראי לענף הדיור והנדל"ן. מפקח הדגיש כי נוכח המגמות בשוק הנדל"ן, יש חשיבות לבחינה קפדנית של הסטנדרטים לחיתום בפרויקטים לבנייה, אשר יבשילו בעוד מספר שנים, כאשר רמת הביקושים ורמת המחירים עשויים להיות נמוכים יותר. המפקח ציין כי האיזון בין ניהול הסיכונים לבין יצירת התשואה יכול לבוא רק דרך ממשל תאגידי נכון.