לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים העודף בחשבון השוטף של ישראל המשיך להתכווץ ועמד על 800 מיליון דולר בלבד ברבעון השני של השנה לעומת 1.5 מיליארד ברבעון הקודם (על פי נתונים מנוכה עונתיות), כך ב-4 הרבעונים האחרונים העודף ירד ל-2.1 אחוזים מהתוצר. הסיבה לירידה בעודף נובעת מהתכווצות של 5 אחוזים בעודף בחשבון השירותים והתרחבות נוספת של 8 אחוזים בגירעון בחשבון הסחורות, בעיקר בשל המשך גידול ביבוא. הירידה בעודף בחשבון השוטף, שככל הנראה המשיך והתכווץ גם ברבעון השלישי (על פי נתוני סחר החוץ האחרונים), מקטינה את הלחצים לייסוף השקל, כאשר בינתיים הביקוש של זרים לחברות ישראליות מהווה את אחד מהגורמים שבולם זאת. סך השקעות הישירות של זרים בישראל עמד על שיעור מרשים שכ-3.5 מיליארד דולר ברבעון השני, וקרוב ל‑8 מיליארד דולר במחצית הראשונה, כך שהנתון עדיין מעיד על רמה גבוהה של ביקושים לחברות ישראליות.
נתוני סחר הסחורות לאוגוסט היו מעורבים; עלייה ביבוא מוצרי צריכה (ללא רכבים) לשיא חדש מעידה על חוזקה של הביקושים המקומיים. מנגד, יצוא הסחורות (מנוכה עונתיות, ללא אוניות מטוסים ויהלומים) ממשיך לדשדש עם עלייה זעומה באוגוסט ורמה נוכחית הנמוכה מהממוצע החודשי השנה. בעקבות זאת הגירעון במאזן הסחורות כנראה התרחב עוד יותר במהלך הרבעון השלישי.
הגידול בגמר הבנייה מגביר את היצע הדירות להשכרה ותומך בטווח הקצר בעלייה מתונה בשכר הדירה.
לאחר כמעט שנה וחצי של ירידה רצופה בסך התחלות הבנייה, ברבעון השני נרשמה עלייה של 4.2 אחוזים (על פי הנתונים מנוכי העונתיות) ואף נתוני השנתיים הקודמות עודכנו כלפי מעלה בכ-2 אחוזים. למרות העלייה, הרמה הנוכחית של התחלות הבנייה עדיין נמוכה מאוד בהשוואה לשנים הקודמות (מינוס 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד). במקביל, נתוני גמר הבנייה עלו ברבעון השני ב-10 אחוזים (על פי נתונים מנוכי עונתיות), לאחר עלייה דומה ברבעון הקודם והם קרובים לרמות השיא שנרשמו בסוף 2016. הגידול בגמר הבנייה מגביר את היצע הדירות להשכרה ותומך בטווח הקצר בעלייה מתונה בשכר הדירה.
ביום שני הקרוב תתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל ובמקביל הבנק יפרסם את תחזיותיו המעודכנות. להערכתנו, למרות הצמיחה החלשה ברבעון השני, תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית תישאר כמעט ללא שינוי. בנוסף, התמתנות העלייה בסעיף הדיור במדד, לצד הייסוף בשקל בשבועות האחרונים מרחיק את התבססות האינפלציה ביעדה. לכן, ככל הנראה, תוואי עליית הריבית החזוי יידחה לשנת 2019.
באירופה הסיכון הכפול שבגירעון האיטלקי: לפני כ-7 חודשים הבחירות הכלליות באיטליה לא הצביעו על מנצח מובהק, בעקבות זאת נוצרה קואליציה שברירית כאשר כל מפלגה רצתה מקורות תקציבים כדי לממן את הבטחות הבחירות שלה. הדבר העלה מאוד את החששות מפני חריגה משמעותית של כללי ההוצאה והגירעון של מדינות האיחוד, ובכך תרם לעלייה בתשואות אג"ח של המדינה. לקראת סופ"ש האחרון ממשלת איטליה הציגה את התקציב כאשר הציבה יעד גירעון של 2.4 אחוזים מהתוצר, על פניו שיעור נמוך מהחששות לגירעון משמעותי יותר (באפריל הטיוטה עמדה על מעל 6%), אך הוא עדיין כמעט פי שלוש מהיעד של הממשלה הקודמת(0.8%). לאיטליה יש יחס-חוב תוצר עצום (132% מהתוצר), כאשר רק ההוצאה השנתית על הריבית עומדת על כ-3.6 אחוזי תוצר (ברמה הנוכחית). את החששות מהיעד הגבוה ניתן לחלק לשניים: החשש הראשון הוא שמדינות נוספות ילכו אחר איטליה ויגדילו את החוב דבר שיגדיל את הסיכון האירופאי הכללי. החשש השני הוא במקרה שהצמיחה האירופאית תהיה נמוכה מהצפי, הגירעון בפועל עלול לעלות מהר מאוד.
בנוסף, הנתונים אחרונים מגוש האירו מצביעים על צמיחה ברבעון השלישי הדומה למחצית הראשונה, נמוך בהשוואה לאשתקד, אך מספיק בשביל לאפשר לבנק המרכזי לסיים את ההרחבה הכמותית בסוף השנה. שיעור האבטלה שירד קלות ל-8.1 אחוזים באוגוסט תומך בכך. יחד עם זאת, אינפלציית הליבה המתונה לצד הסיכונים הפוליטיים מאיטליה ובריטניה יקשו על הבנק להעלות את הריבית השלילית במהלך 2019.
גם אם תהיה עלייה נוספת במחיר הנפט במהלך החודשיים הקרובים על רקע הסנקציות על איראן, בטווח הארוך אנו מאמינים שמחירי הנפט צריכים לרדת על רקע הגידול בהפקה בארה"ב, טכנולוגיות חלופיות ועוד.
במפגש האחרון של קרטל הנפט OPEC ביחד עם מספר מדינות נוספות (בהובלת רוסיה) החליטו שלא להגדיל את הפקת הנפט ולדבוק במכסות הקודמות שהציבו לעצמם, זאת למרות ביקורת חריפה מצד נשיא ארה"ב. ההודעה תרמה להמשך עלייה במחיר הנפט בעולם לרמתו הגבוהה ביותר מזה 4 שנים, שנתמך מהחששות מהסנקציות המלאות של ארה"ב כנגד יצוא הנפט איראן שייכנסו לתוקפן ב-4 בנובמבר. העלייה במחיר הנפט באה בניגוד למדדי הסחורות העיקריים בעולם שרשמו בחלקן ירידות דו-ספרתיות במהלך 2018, בשל חששות מקצב מתון יותר של הסחר העולמי. להערכתנו, גם אם תהיה עלייה נוספת במחיר במהלך החודשיים הקרובים על רקע הסנקציות על איראן, בטווח הארוך אנו מאמינים שמחירי הנפט צריכים לרדת על רקע הגידול בהפקה בארה"ב, טכנולוגיות חלופיות ועוד..
על רקע העלייה במחירי הדלק עדכנו מעט כלפי מעלה את מדד אוקטובר ואת התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים: מאז הסקירה הקודמת הציפיות לאינפלציה ירדו לאורך כל הטווחים, בעיקר על רקע הייסוף בשקל וההפתעה כלפי מטה של מדד אוגוסט. זאת למרות המשך העלייה במחירי הנפט לאחרונה והמשך עליית הריבית בארה"ב. בעקבות העלייה במחיר הנפט בשבועיים האחרונים העלנו את תחזית מדד אוקטובר ל-0.2 אחוז התחזית ל-12 החודשים הבאים 1.0 אחוז.
נקודה אופטימית לסיום - ההודעה על חתימת ההסכם עם קנדה מחזקת את דעתנו שבסוף המהמורות נראה הסכמי סחר גם עם מדינות נוספות.
קנדה וארה"ב הודיעו שהגיעו להסכמה עקרונית על הצטרפות קנדה להסכם הסחר החדש בין ארה"ב למקסיקו. ע"פ הדיווחים קנדה הסכימה ליישום כללים חדשים בנוגע לשירותים פיננסים ודיגיטליים ותצמצם את הסבסוד לתעשיית החלב. מנגד, ארה"ב ירדה מדרישתה לבטל את סעיף 19 המקורי באמנה הקודמת (שנועד להקים בתי משפט במקרה של סכסוכים בין המדינות). להערכתנו, ההודעה על החתימה מקטינה את אי הוודאות ומחזקת את דעתנו שבסוף המהמורות נראה הסכמי סחר גם עם מדינות נוספות.