לבריטניה נותרו שתי ברירות "טובות": האחת הליכה למשאל עם נוסף, צעד שנתפס עד לא מזמן כבלתי סביר, ומסתמן יותר ויותר כמוצא מן הסבך, והשני היא הגעה להסכם מסודר. כך אומר הבוקר אמיר בר-זית מהבנק הבינלאומי בסקירת "העולם היום", המתייחסת לדרמה סביב שיחות הברקזיט בבריטניה. להלן עיקרי הסקירה:
כולם מדברים על העלאת הריבית בתורכיה, בה גילה (אולי בפעם האחרונה) הבנק המרכזי עצמאות והעלה את הריבית ל-24% מ-17.5%, או על הסערה הפוליטית החדשה בארה"ב, שם החליט מי שהיה ראש המטה של טראמפ, מנפורט לשמש עד מדינה. הדרמה היותר מעניינת מתרחשת כעת בבריטניה, הנמצאת במו"מ מול האיחוד האירופאי על תנאי הפרישה של זו הראשונה מן האיחוד.
עד כה לא העלה המו"מ תוצאות אך נראה כי למעט מספר חילוקי דעות לא מאוד משמעותיים קרובים האיחוד ובריטניה להסכם. אך הלחץ הפוליטי על הממשלה הנוכחית הולך וגדל, אם עד עתה הייתה עמדת האופוזיציה, ברשות מפלגת הלייבור, כי ביטול הברקזיט, צריך להתבצע רק בדרך של בחירות כלליות חדשות, הרי כעת הולך וגובר הלחץ, גם במפלגת הלייבור, על ביצוע משאל עם חוזר על קיומו של הברקזיט.
בכל מקרה האופוזיציה מתכוונת להתנגד בהצבעה הקרובה בפרלמנט להתנגד להצעת הבקזיט שעומדת ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, להביא לאישור. ההתנגדות או התמיכה בעזיבת האיחוד אינה מפלגתית, ויתכן כי ימצאו תומכים גם בצד מפלגת הלייבור לאישור תוכנית העזיבה. אך נראה כי מפלה באישור ההצעה תוביל לבחירות חדשות, מה שייטה את ההצבעה לפסים פוליטיים יותר, וענייניים פחות. גם במפלגה השמרנית מתגבש מחנה של מתנגדים להסכם, כרגע מונה המחנה 25 חברי פרלמנט שמרניים המתכוונים להצביע כנגד ההסכם. חברי פרלמנט שמרניים אחרים תומכים בביצוע משאל עם שני על עתיד השארות בריטניה באיחוד.
הפסד בהצבעה לא מוביל אוטומטית לפרישת ראשת הממשלה, אך ההנחה הפוליטית היא כי לאחר הפסד כזה, לא תוכל עוד מיי להמשיך לכהן וסביר להניח כי תתקל בהתנגדות גם ממפלגתה. רק שבחירות חדשות, גם בהן יזכה הלייבור ברוב לא יובילו לביטול אוטומטי של תוכנית הברקזיט. על פי אחת ממנהיגות המפלגה, גם אם יתקיימו בחירות בהן יזכה הלייבור ברוב, הוא יהיה כפוף לתוצאות משעל העם. התוצאה אם כך תהייה שהלייבור ימשיך לנהל מו"מ מול האיחוד, אך ינסה לדחות את המועד הסופי לסיום המו"מ.
התאריך הנוכחי שנקבע לעזיבת בריטניה את האיחוד הוא ה-29 למרץ 2019, לאחר תאריך זה כל ההסכמים בין בריטניה לאיחוד יפקעו. במו"מ הנוכחי הצליחה בריטניה לשמור על מרבית (אך לא כל) הסכמי הסחר שלה מול האיחוד, בעיקר אלו הנוגעים למסחר בסחורות. גם במקרה שבו לא מגיעים הצדדים להסכם, יכולה הנציבות האירופאית, בהסכמת ממשלת בריטניה לדחות את המועד להגעה להסכם מעבר למרץ2019. חוסר יציבות פוליטי, לבדה, מהווה בעיה אשר עשויה לפגוע בפוטנציאל הצמיחה הכלכלית. במקרה של אי הגעה להסכם (nodeal) מניחה קרן המטבע (IMF) כי הצמיחה של בריטניה צפויה להיות נמוכה ב-4.0%, לאורך זמן מזו הצפויה במצב עולם של פרישה מסודרת.
התוצאה הראשונית של אי קיומו של הסכם תהייה, כפי הנראה, צניחה חדה בערכו של הליש"ט, מה שיוביל לשיעור אינפלציה גבוה יותר, גם אם זמני. אינפלציה צפויה לשחוק את השכר ואת כוח הקנייה של הצרכנים ולהקטין עוד את הצמיחה של בריטניה. החלשות הליש"ט אומנם צפויה לשפר את מצבם של היצואנים, אך לא באופן אשר צפוי לפצות על החלשות הביקושים המקומיים. במצב כזה שבו אי הוודאות גדלה, השכר נשחק וכח הקניה קטן, גדלה דווקא הנטייה לחסוך, עלייה בשיעור החיסכון עלולה להוביל את בריטניה לגלוש למיתון.
חולשה כלכלית משמעה גם פחות מיסים וחולשה פיסקאלית. גירעונות וחולשה פיסקאלית, יחד עם מיתון, יובילו לעליית תשואות האג"ח הממשלתי, לעליית עלויות המימון ולסיכון של ירידת דירוג האשראי של המדינה, או מנגד לנקיטת צעדי צנע מחמירים, במטרה לשמור על דירוג האשראי. פרישה ללא הסכם עלולה לפגוע בבריטניה בדרכים נוספות כמו הגירה, פגיעה במחירי הבתים, פגיעה בענפי תעשייה שונים, בנמלים ובשדות תעופה ועוד.
כך שנראה כי לבריטניה נותרו שתי ברירות "טובות". האחת הליכה למשאל עם נוסף, צעד שנתפס עד לא מזמן כבלתי סביר, ומסתמן יותר ויותר כמוצא מן הסבך, והשני היא הגעה להסכם מסודר. נראה כי המערבולת הפוליטית הנוכחית מחלישה את יכולתה של המערכת הפוליטית להגיע להסכמות, כך שיתכן כי בניסיון לדחות את הקץ תלך בריטניה למשאל עם שני בנושא.