כלכלני הפועלים: החששות ממלחמת סחר התפוגגו בשבוע החולף

החששות ממלחמת סחר מתפוגגים - כך עולה מסקירת "כלכלית בראשון" של כלכלני בנק הפועלים. להלן עיקרי הסקירה:

"הצמיחה במשק הואטה ברבעון השני של השנה לשיעור שנתי של 2.0%. הנתון הושפע מירידה במיסוי יבוא כלי-רכב, ובנטרול גורם זה היא הייתה עומדת על 3.0%.

"גירעון תקציבי גבוה משמעו ירידה בחיסכון הציבורי, שמתווסף למגמת הירידה בשיעור החיסכון של משקי הבית. אלו פועלים לירידה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ועשויים להביא לפיחות מתון בשער השקל.

"בהנחה שהאינפלציה תיוותר ברמה הנוכחית, ניתן יהיה לומר בעוד מספר חודשים ש"סביבת האינפלציה התבססה ביעד", ובנק ישראל יוכל להצטרף לשורה של בנקים מרכזיים כמו קנדה, אנגליה וצ’כיה שהעלו בחודשים האחרונים את הריבית.

"כלכלה גלובלית: המשבר בטורקיה ובמידה מסוימת גם בארגנטינה ממשיכים להקרין לשלילה על השווקים המתעוררים, ובעיקר אלו שמאופיינים בגירעונות בחשבון השוטף של מאזן התשלומים וצרכי מימון חיצוניים גבוהים. טורקיה הצליחה לייצב את המטבע בשבוע החולף, תוך תנודתיות יומית גבוהה מאוד, אך הדרך להבראה ארוכת טווח עוד ארוכה. החששות ממלחמת סחר פחתו בשבוע החולף: משלחת מסין צפויה להגיע השבוע לוושינגטון ולדון בנושאי הסחר, מו"מ בין ארה"ב והאיחוד האירופי צפוי להתחיל השבוע, ובנוסף דווח על טיוטה ראשונה להסכם הסחר NAFTA בין ארה"ב לבין קנדה ומקסיקו.

"ארה"ב ממשיכה לבלוט לחיוב. מדד האינדיקטורים המובילים של הקונפרנס בורד עלה ב- 0.6% ביולי והגיע לרמת שיא של מאז 1959, מועד תחילת הפרסום שלו. מרבית האינדיקטורים האחרים מצביעים על צמיחה מרשימה במחצית השנייה השנה, בשיעור שנתי של קרוב ל- 3%. על פי הנתונים האחרונים, המכירות הקמעונאיות עלו בשיעור גבוה של 0.5% ביולי לעומת חודש קודם (התחזיות המוקדמות העריכו עלייה של 0.1%), זאת לאחר עלייה של 0.2% בחודש יוני.

"פריון העבודה גדל בשיעור של 2.9% ברבעון השני של השנה – השיעור החד ביותר מאז שנת 2015, וזאת לאחר עלייה של 0.3% בלבד ברבעון הראשון. הרקע לשיפור הוא הורדת המסים והגדלת הוצאות הממשלה שתרמו לשיפור הצמיחה. הייצור התעשייתי עלה בחודש יולי בשיעור של 0.1% אחרי גידול של 1.0% בחודש יוני. הנתון שאכזב הוא מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן שהפתיע בירידה לרמה של 95.3 נקודות - הרמה הנמוכה ביותר ב- 11 החודשים האחרונים.

"שוק האופציות מגלם הסתברות כמעט ודאית להעלאת ריבית הפד בחודש ספטמבר לרמה של 2.25%. ההסתברות להעלאה נוספת בדצמבר לרמה של 2.5% עלתה בשבוע האחרון ל-70%. בנוסף, לראשונה במחזור העסקים הנוכחי, הריביות הנגזרות בשווקים הפיננסיים מגלמות כעת ציפיות לירידה בריבית הפד החל מיולי 2020, הערכה מפתיעה במידה רבה נוכח הגירעון הפדראלי הענק שעשוי לחצות את רמת הטריליון דולר בשנה הבאה.

"לעומת התמונה החיובית בארה"ב, נתוני הרבעון השני בגוש האירו אמנם עודכנו מעט כלפי מעלה אך בהסתכלות חצי שנתית הנתונים מאכזבים. אי-הוודאות הפוליטית, במיוחד באיטליה, משפיעה ככל הנראה על הצריכה הפרטית וההשקעות. כמו כן, הבנקים באירופה סומנו לאחרונה כאחד מהמוקדים העיקריים לפגיעה ע"י משבר בטורקיה. סך החשיפה המאזנית של הבנקים האירופאים לטורקיה נאמדת על פי ה- BIS ב- 157 מיליארד דולר, סכום לא נמוך, אך לא כזה שיביא לירידה חדה מדי בהון של הבנקים.

"הסכם הסחר החדש בין ארה"ב לגוש האירו, ששם בהמתנה את העלאת המכסים, עשוי לעזור לצמיחה הכלכלית באזור. האינפלציה בגוש האירו עלתה בחודש יולי לשיעור שנתי של 2.1% (מעל היעד של הבנק המרכזי שעומד על 2.0%) משיעור של 2.0% ביוני. אינפלציית הליבה עלתה ביולי לשיעור של 1.1% מ- 0.9% ביוני. עליית האינפלציה מגדילה את הסיכויים שהבנק המרכזי (ECB) יסיים את רכישות האג"ח כמתוכנן עד סוף השנה.

"טורקיה המשיכה להקרין לשלילה על השווקים המתעוררים. הבנק המרכזי בטורקיה הצליח לעצור לעת עתה את הפיחות החד של הלירה הטורקית בשבוע החולף, אם כי התנודתיות נותרה גבוהה מאוד. הבנק המרכזי הטיל מגבלות על עסקאות החלף של הלירה הטורקית והקל בדרישות הנזילות של הבנקים המסחריים. שר האוצר רמז לשינוי במדיניות הפיסקאלית והמוניטרית. צעדים אלו הספיקו בכדי לעצור מעט את הסחף. הפיחות החד במטבע הטורקי צפוי להקפיץ את האינפלציה לשיעור של מעל 20% כבר בחודשים הקרובים.

"לקראת סוף השבוע, סוכנויות הדרוג S&P ומודי’ס הפחיתו את דרוג האשראי של המדינה עמוק לתוך דרוגים שמתאימים לאג"ח "זבל". סימן השאלה הגדול הוא השפעת הפיחות על הסקטור העסקי שנטל הלוואות במט"ח. פרמיית ה– CDS לחמש שנים של ממשלת טורקיה זינקה מרמה של 150 נקודת בתחילת השנה ל - 490 נקודות, רמה גבוהה מזו של ממשלת יוון, וזאת חרף העובדה שלטורקיה חוב ציבורי ברמה נמוכה של 28% מהתמ"ג (לפני הפיחות החד של הלירה). מרווחי הסיכון של השווקים המתעוררים המשיכו להיסחר ברמות גבוהות של כ– 400 נקודות בסיס, זאת למרות שחשיפתם הישירה לטורקיה ולארגנטינה היא נמוכה מאוד.

"ישראל: הצמיחה במשק הואטה ברבעון השני של השנה לשיעור שנתי של 2.0%. הנתון הושפע מירידה במיסוי יבוא כלי-רכב, ובנטרול גורם זה היא הייתה עומדת על 3.0%. ברבעון הראשון של השנה התמונה הייתה הפוכה והשפעת המיסוי תרמה יותר מאחוז לצמיחה במונחים שנתיים. אם בוחנים את שני הרבעונים הראשונים של השנה הצמיחה עמדה בממוצע על כ- 3.4%, נתון שמשקף להערכתנו את הפוטנציאל של המשק.

"הצריכה הפרטית נותרה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, ומנגד יצוא הסחורות והשירותים נותר קפוא ברבעון השני, וההשקעה בבנייה למגורים ירדה רבעון חמישי ברציפות. הירידה בהשקעות בבנייה למגורים נובעת מעליית אי-הוודאות בענף, והמתנת היזמים לקבלת היתרי בנייה לפרויקטים ששווקו זה מכבר במסגרת מחיר למשתכן. השפעה זו, יש לקוות, היא זמנית וצפויה להשתנות ככל שיבשילו הפרויקטים של מחיר למשתכן. הקיפאון ביצוא מטרידה יותר, בין השאר בגלל משקלו הגבוה בתוצר.

"החשש ממלחמת סחר הביא להאטה מסוימת בהתרחבות הסחר בעולם השנה, אך ישראל היא לא חלק מהמשחק הזה, והרפיון ביצוא הסחורות הסתמן עוד קודם למלחמת הסחר. שער החליפין הריאלי של השקל מול סל המטבעות התייצב בשנה האחרונה, אבל יתכן שהחולשה ביצוא משקפת את הייסוף של שנים קודמות. אנו מעריכים כי המגמות בעולם, ובעיקר הצמיחה של תעשיות הטכנולוגיה תומכות בהתאוששות של היצוא במחצית השנייה של השנה. כך לדוגמא, מדד ה- Tech Pulse Index, שאומד את פעילות ענף ההיי טק בארה"ב ונמצא מתואם עם היצוא של ישראל, עלה בשנה האחרונה ב- 12.9%. הצמיחה בישראל צפויה להיוותר ברמה של כ- 3% גם במחצית השנייה של השנה, אם כי הרכבה צפוי להיות שונה – תרומת הצריכה הפרטית תקטן בהדרגה, ולעומת זאת תרומת היצוא תגדל.

"מה יקרה אם החששות יתאמתו והגירעון התקציבי יחרוג מהיעד באופן ניכר? הוויכוחים סביב התקציב בשנים האחרונות נסובו סביב קביעת יעד גירעון של 2% עד 2.9%. לראשונה מזה מספר שנים עולה האפשרות שהגירעון יהיה גבוה מ- 3%, ואולי אף באופן ניכר. הנושא עלה לכותרות בשבוע החולף לאחר שראש הממשלה התבטא בדבר הצורך להגדיל את תקציב הביטחון בשנים הקרובות, ובמקביל פסיקת בית –הדין לעבודה בנושא שכר כוחות הביטחון (שוטרים, מוסד ושב"כ) עשויה להביא לגידול נוסף בהוצאות. האוצר לא צפוי להסכים להעלאת תקרת הגירעון, ולאור ההתנהלות של השנים האחרונות, סביר שנראה קיצוצים בתקציבים אחרים, בכדי שהגירעון לא יחרוג באופן מהותי מ- 3%. מה שסייע לשמור על גירעונות נמוכים בשנים האחרונות היה גידול מהיר בהכנסות ממסים, וזה לא צפוי לחזור על עצמו כנראה בשנה הבאה.

"העלאת מסים נראית פחות סבירה כרגע בשל הקרבה לבחירות. אם בכל זאת יחרוג הגירעון באופן ניכר מהיעד, סביר להניח שההשפעות לא יהיו גדולות בטווח הקצר (כל עוד החריגה היא סבירה). לממשלה אין קושי לממן את הגירעון בריביות נמוכות, ולאור הנזילות הגבוהה בשווקים, לא צפויה השפעה גדולה על עלויות הגיוס של הממשלה. גירעון תקציבי גבוה משמעו ירידה בחיסכון הציבורי, שמתווסף למגמת הירידה בשיעור החיסכון של משקי הבית. אלו פועלים לירידה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ועשויים להביא לפיחות מתון בשער השקל. בנק ישראל צפוי אף הוא להגיב למדיניות תקציבית מרחיבה בתוואי העלאת ריבית מהיר יותר.

"מדד המחירים לחודש יולי נותר ללא שינוי, לעומת תחזית שלנו לעלייה של 0.3%. הסטייה מהתחזית התרכזה בסעיף הדיור שנותר ללא שינוי, זאת בניגוד לעונתיות האופיינית לחודש זה. יתר סעיפי המדד היו בהתאם להערכות המוקדמות. המדד עלה בשנה האחרונה בשיעור של 1.4%, נתון שמהווה להערכתנו אינדיקציה טובה לסביבת האינפלציה בה אנו נמצאים, שכן לא היו בתקופה זו השפעות נרחבות למדיניות הממשלה, וכן שער החליפין היה יציב בקירוב. כמו כן ניתן לראות שגם בנטרול השפעת סעיף הדיור, שיעור האינפלציה גבוה מהגבול התחתון של היעד.

"בהסתכלות קדימה, האינפלציה תמשיך להיות מושפעת מעליות השכר במשק, שיביאו להערכתנו להתייקרות של סעיפים כמו מזון, חינוך (גני ילדים) בריאות וכדומה. מחירי שכר הדירה התייקרו בשנה האחרונה בשיעור של 2.2%, בעוד שלפני חודש הנתון עמד על 3.3%. אנו מניחים זחילה מעלה של מחירי שכר-הדירה בקצב של כ– 2% לשנה. הגירעון התקציבי השנה צפוי לחרוג מעט מהיעד וזה מצמצם את יכולת הממשלה לפעול להפחתת יוקר המחייה. ההשפעה הישירה של המדיניות הפיסקאלית המרחיבה על האינפלציה בטווח הקרוב היא עדיין נמוכה. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 1.4% ב– 12 החודשים הקרובים.

"הרמה השנתית של האינפלציה צפויה להתייצב בחודשים הקרובים על רמה די יציבה של כ– 1.3-1.5%. בנק ישראל אינו מכוון אמנם את האינפלציה למרכז היעד, אך נראה שלאור עליית הסיכונים בעולם, וייסוף קל של השקל מול סל המטבעות, הוא יעדיף להמתין עם ההחלטה. בהנחה שהאינפלציה תיוותר ברמה הנוכחית, ניתן יהיה לומר בעוד מספר חודשים ש"סביבת האינפלציה התבססה ביעד", ובנק ישראל יוכל להצטרף לשורה של בנקים מרכזיים כמו קנדה, אנגליה וצ’כיה שהעלו בחודשים האחרונים את הריבית.", סיכמו בפועלים.