סקירת מאקרו של בנק לאומי: מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר עלה ב-0.1%, כאשר בסעיפים השונים לא נרשמו עליות/ירידות מחירים חריגות. סעיף הדיור נותר ללא שינוי, בהמשך לירידה שנרשמה בסעיף זה בחודש שעבר. יחד עם זאת, עדיין מוקדם לדבר על שינוי מגמה בנוגע למחירי הדירות, ונדרשים עוד מספר חודשים בהם המחירים יהיו יציבים על מנת להכריז שאמנם ישנו שינוי בשוק. נתון התומך בצורך במידה רבה של זהירות מגיע מסקר מחירי הדירות אשר מתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינו נכלל במדד המחירים לצרכן, אשר מראה כי מחירי הדירות עדין ממשיכים לעלות. סך הכול מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.3%, כאשר השנה לראשונה מאז שנת 2005, השנה הקלנדרית צפויה להסתיים בתוך יעד יציבות המחירים של הממשלה (1-3%). כפי שניתן לראות בגרף המצורף, בין השנים 2003-2010 שיעור האינפלציה חרג רוב הזמן (כ-75%) מיעד היציבות של המחירים. בהתבסס על נתוני השנים האחרונות אשר מצביעים על כך שהרביע הראשון של השנה מתאפיין במדדים נמוכים יחסית, נראה שגם בחודשים הבאים נישאר בתוך יעד יציבות המחירים. נתון זה, בנוסף לנתונים הכלכלים האחרונים שפורסמו, אשר אינם מצביעים על האצה בפעילות הכלכלית, יאפשרו לבנק ישראל לשמור על מהלך איטי מאוד של "נורמליזציה" של רמת הריבית. סחר החוץ של ישראל על פי ארצות: חולשה ביצוא הישראלי לארצות הברית הגירעון המסחרי של ישראל, בניכוי הרכיבים התנודתיים כמו אוניות, מטוסים ויהלומים, הסתכם בחודשים ינואר-נובמבר בכ-7.8 מיליארדי דולרים. לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מדובר בעלייה של כ-40%. בחלוקה לאזורי הסחר, הגירעון המסחרי של ישראל עם ארצות האיחוד האירופי ומול ארצות אסיה, עמד על כ-4.3 ו-2.7 מיליארדי דולרים בהתאמה. מול ארצות הברית היה ב-11 החודשים הראשונים של 2010, עודף מסחרי של כ-5.2 מיליארדי דולרים. בחלוקה על פי אזורי הסחר של ישראל, ועל פי חישוב הנתונים במונחים דולריים, ניתן לראות כי כ-35% מסך היבוא של סחורות הישראלי מגיע ממדינות האיחוד האירופי ורק כ-12% מארצות הברית. לגבי היצוא של סחורות, הרי שכ-30% מהיצוא הישראלי הכולל מיועד למדינות האיחוד וכ-28% לארה"ב. חלקן של מדינות אסיה בסחר החוץ הישראלי הוא קטן יותר ועומד רק על כחמישית מהסך הכולל. אולם, לאורך זמן, ניתן לראות עלייה בחלקה של אסיה הן ביצוא והן ביבוא הישראלי. החל במחצית השנייה של 2010, מסתמנת חולשה מסוימת ביצוא. כפי שניתן לראות בתרשים דלעיל, חולשה זו, נתמכת על ידי המגמה השלילית ביצוא לארצות הברית בתקופה זו. אנו סבורים כי מקור החולשה העיקרי הוא ענף הכימיקלים והתרופות, המהווה חלק משמעותי מן היצוא הישראלי לארה"ב. למרות שעד לאחרונה שמר ענף זה על יציבות יחסית, במחצית השנייה של 2010, חלה התכווצות ביצוא הענפי. החולשה ביצוא הישראלי למדינות המערב, אינה מפתיעה, לאור השפעת הביקושים בארצות הברית ובאירופה אשר לאחרונה סובלים מאובדן של מומנטום. מדינות אסיה, על אף היותן שותפות סחר פוטנציאליות, עדיין אינן יכולות בשלב הנוכחי "להחליף" את המערב. לפיכך, התמתנות הביקושים במערב, באם תימשך, תביא לכך שהמשק הישראלי יתבסס במידה רבה יותר על מנועי צמיחה מקומיים בשנת 2011 מאשר על יצוא. יתרות האשראי במשק (אוקטובר 2010): העלייה באשראי למשקי הבית נמשכת מזה תקופה ארוכה, מצוי האשראי הכולל במשק (אשראי לסקטור העסקי ולמשקי הבית) במגמת עלייה. מהבחינה הזו, חודש אוקטובר לא היה שונה – האשראי הכולל המשיך לעלות אם כי ניתן לומר שמגמת העלייה התמתנה בתקופה האחרונה, בשל הירידה ביתרות האשראי לסקטור העסקי בחודשים ספטמבר-אוקטובר. הירידה ביתרות האשראי לסקטור העסקי, אפיינה הן את האשראי הבנקאי והן את החוץ-בנקאי. על כן, ניתן לומר כי הגורם אשר מניע כלפי מעלה את יתרות האשראי במשק הוא משקי הבית. הגידול באשראי למשקי הבית ממשיך לתפוס תאוצה. בחודש אוקטובר, עלה האשראי הצרכני למשקי הבית (אשראי בנקאי שלא לדיור) בלמעלה מאחוז במונחים חודשיים נומינליים, כאשר מתחילת השנה, הסתכמה העלייה באשראי הצרכני בשיעור גבוה של כ-9%. גם בתחום האשראי לדיור ממשיך לצמוח בקצב גבוה. מתחילת השנה, כפי שניתן לראות בתרשים משמאל, חלה עלייה של כ-12.5% בהלוואות משקי הבית לדיור. נציין כי העלייה באשראי לדיור ובאשראי הצרכני נתמכת על ידי שיעורי הריבית המאוד נמוכים במשק: דבר אשר תומך בהגדלת ההוצאות לצריכה הפרטית. כמו כן, הריבית למשכנתאות שנמצאת כיום בשפל היסטורי, מהווה תמריץ ללקיחת משכנתאות. ההתפתחות ברכיבי האשראי, תומכת בטענתנו כי הצמיחה במשק בתקופה הקרובה תהיה מוטת פעילות מקומית, ובפרט צריכה הפרטית והשקעות בנכסים קבועים ובראשם דיור, על חשבון אולי, הפעילות העסקית, אשר צפויה להיות מושפעת גם מההתפתחויות בעולם.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש