עיצום כספי בגובה מיליון ש”ח יוטל על על חברת רבד במסגרת הסדר

ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופטת בדימוס הגב’ ברכה אופיר-תום, וחברי המותב עו"ד רוני טלמור ועו"ד שלי אודווין אהרוני, אישרה היום (24.72018) את ההסדר האכיפה המנהלית שנחתם ביום 26.6.2018 בין רשות ניירות ערך לבין חברת רבד בע"מ, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון, יגאל אהובי ומנכ"ל החברה, שרון זכות. מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך ביצעה את הבירור המנהלי בתיק זה, ד"ר אילנה מודעי ועו"ד טל אמיר ממחלקת אכיפה מנהלית ייצגו את רשות ניירות ערך במשא ומתן לכריתת ההסדר.

במסגרת הסדר האכיפה הודו המשיבים בהפרת דיווח המיוחסת לחברה, לאהובי ולזכות ובהפרת הטעיית הרשות המיוחסת לחברה ולאהובי בלבד והסכימו ליטול על עצמם סנקציות אלה. על כן, הוטל על חברת רבד עיצום כספי בסך 1,000,000 ₪. בנוסף, התחייבה רבד לנקוט אמצעים למניעת הישנות ההפרה על ידי ריענון נוהל דווחים מיידיים ונוהל אישור עסקאות חריגות עם בעל השליטה ו/או שלבעל השליטה עניין אישי בהן, ועיצובם כנוהלים חדשים, תוך מתן דגש, בין היתר, לגילוי המוטל על בעל השליטה ביחס לכל ענין אישי שיש לו בעסקה כנדרש על פי חוק החברות. על אהובי הוטל עיצום כספי בגובה 300,000 ₪ ואיסור על תנאי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח לתקופה של שנה; על זכות, הוטל עיצום כספי בגובה 100,000 ₪ ואיסור על תנאי לכהן כנושא משרה בכירה לתקופה של חצי שנה.

עניינו של התיק בדיווח של חברת רבד על התקשרותה בעסקת מקרקעין מהותית בצפון תל-אביב בשותפות עם צד ג’, העוסק בייזום של פרויקטים בנדל"ן עם שותפים משלב התכנון ואילך. לפי הדו"ח המיידי החברה תשקיע בפרויקט, בצורת הלוואת בעלים, סך של 76.5 מיליון ₪.

הלוואה זו תכלול את חלקו של צד ג’, כהלוואה נושאת ריבית שנתית של 5.75%, שאינה מוגבלת בזמן ותיפרע מכל תמורה נטו שתתקבל בשותפות. כמו כן, לצד ג’ ישולם סכום חודשי של 12,500 ₪ מחברת הפרויקט, עבור שרותי ייעוץ שייתן לטובת קידום הפרויקט.

בין צד ג’ ואהובי בעל השליטה מתקיימים קשרים עסקיים במסגרת מיזמי נדל"ן שונים. במסגרת הדו"ח המיידי נכתב בהערת שוליים כי, למיטב ידיעת החברה וכפי שנמסר לה מבעל השליטה בחברה, מר יגאל אהובי, צד ג’ זכאי לשיעור מסוים מההכנסות בפרויקט נדל"ן שבשליטת אהובי וזאת מכוח הסכם משנת 2011 וכי אהובי הצהיר כי לאור האמור לעיל עניינו האישי בהתקשרות נשוא דוח מיידי זה הינו לכל היותר קל וזניח.

מערכת היחסים העסקית בין צד ג’ לאהובי, כללה, מלבד הפרויקט שצוין בדיווח, שכלל תמורה גבוהה באופן יחסי לצד ג’, התקשרויות נוספות במיזמי נדל"ן שונים בשש השנים שקדמו לדו"ח המיידי, שלא קיבלו ביטוי בדיווח המיידי. במסגרתן העמיד צד ג’ לאהובי שירותים במיזמי נדל"ן בתחומי מומחיותו, לרוב תמורת תשלום או תמורת אחוזים מהרווח. היקפם המצרפי של הפרויקטים המשמעותיים בין אהובי לצד ג’, היווה כ- 20% מהונו של אהובי. מערכת היחסים ביניהם כללה לרוב הסכמים בעל פה ולעתים הותירה בידי אהובי שיקול דעת בנושא התמורה שתשולם לצד ג’. רוב ההתקשרויות טרם הסתיימו למועד הדו"ח המיידי, כך שלאותו מועד נותרו התחשבנויות פתוחות בין אהובי לבין צד ג’.

על פי ההסדר, אהובי קיבל את טיוטת הדוח לעיונו בסמוך לפני הוצאתו ואישר הגשתו. אהובי התרשל בכך, שלמרות מכלול קשריו העסקיים עם צד ג’, לא דווח לחברה על מלוא פרטי הפרויקטים הנוספים, מעבר לפרויקט שצוין בדו"ח. כמו כן, לא בירר כנדרש את האפשרות שלאור טיב יחסיו עם צד ג’ טרם הדיווח, עניינו בעסקה של החברה יכול שיהיה מהותי ובהתאם, האם עולה כדי הצורך לאשר את העסקה כעסקה חריגה שלבעל השליטה עניין אישי בה. זכות היה מעורב בהכנת הדוח המיידי וחתם עליו, אך לא ברר כדבעי אודות טיב מערכת יחסיו העסקית של אהובי עם צד ג’ טרם הדיווח, וזאת למרות שידע על כך שישנם שני פרויקטים נוספים בין השניים, אשר לא צוינו בדו"ח.

בנוסף, בשני מכתבים ששלחה החברה לסגל הרשות על פי דרישתה לפרטים נוספים, בעקבות הדוח המיידי, כללה החברה פרטים חלקיים ולא מדויקים אודות הקשרים העסקיים של אהובי עם צד ג’. אהובי שהשתתף בהכנת המכתבים ואישר הגשתם, התרשל בכך שהחסיר פרטים אודות קשריו אלה, ולא וידא שהמכתבים כוללים את כל המידע הנדרש לגביהם.

בסופו של יום, הודיעה החברה כי על אף שהיא מחזיקה בעמדתה כי לא התקיים ענין אישי של אהובי בעסקה של החברה עם צד ג’, תובא העסקה לאישור מוסדות החברה כעסקה חריגה שלבעל השליטה יש ענין בה. העסקה אושרה במוסדות החברה, כאשר באסיפה הכללית הצביעו בעד אישור ההתקשרות 99.8% מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה.

הוועדה סברה כי נוכח הקשר העסקי המתמשך שהתקיים בפועל בין בעל השליטה ובין צד ג’, אין ספק כי מערכת היחסים העסקית ביניהם נדרשה לגילוי נאות בדו"ח, כולל גילוי כל ההתקשרויות האחרות שהיו בין השניים במיזמי נדל"ן במועד העסקה או בסמוך אליה. המידע שגולה בדו"ח המיידי בעניין זה לא היה מלא והערת השוליים שנכללה בדוח בדבר עניינו "הקל והזניח" של בעל השליטה גיבשה פרט מטעה בדו"ח, כמו גם העדר הדיווח על העסקה כעל עסקה חריגה שלבעל השליטה עניין אישי בה והטעונה אישור משולש על פי חוק החברות. הוועדה הפנתה לעיקרון הניצב בבסיס הדרישה לאישור המשולש, בחתירה לריסון כוחם של בעלי השליטה בחברות ציבוריות ולהבטחת טובתה של החברה ובעלי מניותיה בלבד מול בעלי השליטה.

באשר להפרת הטעיית הרשות, הוועדה קבעה כי מדובר בהפרה המתבטאת, בהגדרה, בפגיעה קשה באמון המתחייב בין הגורמים המפוקחים בשוק ההון ובין הרגולטור. הוועדה הניחה דעתה כי ההסדר מבסס גם הפרה זו.
הוועדה אישרה את ההסדר וקבעה כי אמצעי האכיפה שהוטלו במסגרתו הינם במתחם הסבירות. בעניין מדרג האחריות בין המשיבים קבעה הוועדה כי אהובי הוא העומד במרכז מחדלי הדיווח וההטעיה, כאשר עולה כי האינטרסים האישיים שלו הם שהכתיבו את העשייה הרשלנית המפרה בחברה. לדעת הוועדה, סכום העיצום הכספי שהוטל על החברה מצוי ברף הגבוה, אך אינו חורג ממתחם הסבירות לאור העובדה שהוא משתווה לסכום שהוטל בתיק מנהלי אחר, שהרשות רואה בו היבטים דומים למקרה של רבד וכן לאור העובדה שאהובי, לאור אחזקותיו בחברה, יישא בעקיפין בעיקר הנטל בתשלום העיצום הכספי שהוטל על החברה. שיקול נוסף הוא היות החברה אחראית ישירות לנאותות הגילוי לציבור אודות עניינו האישי של בעל השליטה. הוועדה סברה, ביחס למשיבים אהובי וזכות, כי העיצומים הכספיים שהוטלו עליהם מתיישבים עם עיצומים שהוטלו בתיקים קודמים, בהתאם לנסיבות.

באשר לסנקציית מניעת הכהונה על תנאי שהוטלה על המשיבים, סברה הוועדה כי על אף שלטעמה היה על הרשות לעמוד על הטלת מניעת כהונה בפועל, ההסדר מצוי במתחם הסבירות לאור השיקולים המקלים שהביאה הרשות בחשבון במסגרת ההסדר –ההתקשרות בהסדר בשלב מוקדם מאוד בהליך תוך קבלת אחריות מלאה מצד כל המשיבים, אשר הביאה לייעול הדיון בתיק וחיסכון במשאבים יקרים למשיבים ולציבור. כמו כן, חשובה העובדה שהמשיבים נקטו באמצעים לתיקון מחדליהם, בין היתר על ידי אימוץ דרישת הרשות לקבלת אישור העסקה כעסקה חריגה שלבעל השליטה עניין אישי בה. יתרה מכך, מדובר בעסקה שהיא לטובת החברה ואין כל ראיה לכך שאישור העסקה גרם נזק לבעלי המניות האחרים.