יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ח"כ חיים כץ (ליכוד), ביצע היום מהלך נדיר שכמעט ולא נראה בפרלמנט הישראלי: ח"כ כץ ביקש למשוך את הצעת החוק הפרטית שהגיש, אשר עברה לקריאה שנייה ושלישית, לפיה בעלי שליטה בחברה יפרעו אגרות חוב שבידם רק אחרי כל בעלי האג"ח.
ח"כ כץ: "הקשבתי רוב קשב להערות המשרדים הממשלתיים, גופים ציבוריים, כלכלנים ומשפטנים. הגעתי לכלל מסקנה שהצעת החוק שאושרה בוועדה טעונה עדכון". כץ ביקש להוסיף לנוסח הצעת החוק חריגים, בהם הכלל לא יחול.
החריגים הם: החזקה בתעודות התחייבות של בעל שליטה בתאגיד מדווח באמצעות חברה בת או חברה נכדה של התאגיד המדווח שהנפיק את תעודות ההתחייבות, משקיע שהוא קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל, חברת ביטוח או תאגיד בנקאי, או במקרים בהם בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות בנאמנות עבור אחר.
כמו כן, לא יחול הכלל במקרים שבהם מחזקי תעודות ההתחייבות קבעו כך (ברוב של 75%, בעלי השליטה אינם רשאים להשתתף בקביעה), או במקרים של הסכם בהליכי פשרה או הסדר לפי חוק החברות.
בנוסף, לא יחול הכלל אם בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות כבר מעת הנפקתם.
נציגת משרד המשפטים בדיון, עו"ד דלית זמיר, בירכה את יו"ר הוועדה על התוספות בהצעת החוק, אך הצהירה כי משרד המשפטים סבור שהצעת החוק שהוגשה אינה משרתת את המטרה. עוד הוסיפה, כי משרד המשפטים עמל על הצעת חוק ממשלתית שתוגש בקרוב ותסדיר את כלל נושא אגרות החוב.
ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) השיב לעומתה: "אם ח"כ כץ לא היה מגיש את הצעת החוק הפרטית בנושא, משרד המשפטים היה מתמהמה ארוכות בהגשת הצעת החוק הממשלתית".