אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי מציג סקירה של הבנקים המולטילטרליים לפיתוח בהם מדינת ישראל חברה. בנקים מולטילטרליים לפיתוח הינם מוסדות פיננסיים ייחודיים, אשר הוקמו ע"י מדינות שונות ובעלות המניות שלהם הן ממשלות בלבד. תכליתם של הבנקים לפיתוח הינה עידוד צמיחה כלכלית ופיתוח בר-קיימא במדינות מתפתחות, תחת סטנדרטים מחמירים הלוקחים בחשבון נושאים כגון איכות סביבה, מניעת אפליה וניצול וכו’.
בנקים לפיתוח משמשים כזרוע מרכזית עבור מדינות מפותחות במסגרת פעילות סיוע החוץ שלהן. הפעילות במדינות מתפתחות נובעת מהרצון לייצר שגשוג כלכלי עולמי ולסייע במיגור העוני, אך לצד זה גם לקדם אינטרסים כלכליים ומדיניים לאומיים.
מדינת ישראל חברה בארבעה בנקים מולטילטרליים לפיתוח: הבנק העולמי, הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח, הבנק הבין-אמריקני לפיתוח והבנק האסיאני להשקעות בתשתיות. בשנתיים האחרונות נצפה גידול במעורבות הישראלית בבנקים המולטילטרליים לפיתוח, המתבטא בהצטרפות ישראל לבנק האסיאני להשקעות בתשתיות כחברה מייסדת, הקמת תכנית התמחות לישראלים בבנקים לפיתוח, והקמת קרנות משותפות בתחומי המים, הסייבר ועוד.
לדברי הכלכלן הראשי, ההזדמנויות עבור חברות ישראליות עצומות. בחלק ניכר מהפרויקטים שמובילים הבנקים, יש לחברות ישראליות יתרון טכנולוגי חדשני ובפרט בתחומי הסייבר, המים, החקלאות והבריאות.
השבוע תדון הממשלה בהקמת צוות שימליץ על אסטרטגיה בתחום הפיתוח הבינלאומי. הצוות יסייע לממשלה להגביר את מעורבותה בשווקים מתעוררים ולפתח כלים אשר יעודדו את המגזר הפרטי להשתלב בהשקעות במדינות מתפתחות.
העולם המתפתח טומן בחובו הזדמנויות רבות עבור המשק הישראלי אך יש בו גם סיכונים. השווקים המתעוררים מציגים צמיחה גבוהה לאורך זמן. הדרישה לתשתיות מודרניות של מים, אנרגיה, חקלאות וסייבר, מהווה הזדמנות עסקית לחברות ישראליות. יחד עם זאת, אי-יציבות פוליטית ואקלים עסקי ירוד, עלולים ליצור סיכונים עבור המשקיע הישראלי.
יצירת התנאים להשתלבות ישראלית בשווקים מתעוררים חיונית אך דורשת משנה זהירות. הגישה החלוצית המאפיינת חברות ישראליות רבות, לא בהכרח מתאימה למדינות מתפתחות. מדינות רבות נעזרות בבנקים מולטילטרליים לפיתוח כדי לגשר בין הרצון לפעול בשווקים מתעוררים לזהירות המתחייבת.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה:
• מהאומדן השלישי של הלמ"ס לנתוני החשבונות הלאומיים, עולה כי ברבעון הראשון של שנת 2018 נרשמה צמיחה של 4.7 אחוזים ביחס לרבעון הקודם.
• הצמיחה ברבעון הראשון הושפעה לחיוב מהגידול המהיר בצריכה הפרטית, בהוצאות הממשלה לצריכה ציבורית, בהשקעה בנכסים קבועים וביצוא.
• יחד עם זאת, העלייה בצריכה הפרטית ובהשקעה בנכסים קבועים הושפעה, באופן משמעותי, מעלייה חריגה ברכישת כלי רכב וברכישה של מכוניות נוסעים, השפעה אשר צפויה לקזז מהצמיחה בהמשך השנה. כמו כן, הנתונים מצביעים על ירידה נוספת בהשקעה בבנייה למגורים.
• עדכון הצמיחה כלפי מעלה באומדן השלישי הושפע מעדכון כלפי מעלה ביצוא ובצריכה הפרטית.
• סוכנות דירוג האשראי Moody’s העלתה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל ל’חיובית’ ואישררה אותו ברמה של 1A. עדכון התחזית מ’יציבה’ ל’חיובית’ מהווה עדות נוספת לחוזקה ויציבותה של כלכלת ישראל.
• מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני 2018 ב- 0.1 אחוז, המשך לעלייה שנרשמה בחודשים האחרונים.
• קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן רשם עלייה לכדי 1.3 אחוזים. כתוצאה מכך, לראשונה מאז מרץ 2014 מצוי קצב האינפלציה מעל ליעד האינפלציה התחתון העומד על 1.0 אחוז. נתון זה, במידה וישמר, צפוי לתמוך בהעלאת הריבית, ואנליסטים צופים כי בנק ישראל יעלה את הריבית בישיבתו האחרונה לשנה זו.
• מגמת הירידה במחירי הדיור – מאז חודש ספטמבר 2017 נרשמה ירידה של 2.1 אחוזים במחירי הדיור. למעשה, לראשונה זה למעלה מעשור, נרשמה ירידה שנתית במחירי הדירות – ירידה של 0.1 אחוז.
• מנתוני הלמ"ס עולה כי היצוא של ישראל בשנת 2017 הסתכם ב- 61.5 מילארדי דולרים. היצוא לאיחוד האירופי מהווה כשליש מכלל היצוא של ישראל, בעוד היצוא לארה"ב מהווה כרבע מכלל היצוא.
• עוד עולה מהנתונים כי היצוא התעשייתי היווה בשנת 2017 כ- 94 אחוזים מסך היצוא הישראלי, בהובלת יצוא התרופות, הכימיקלים והרכיבים האלקטרוניים המהווים קרוב למחצית מהיצוא התעשייתי של ישראל.
• על אף הירידה שנרשמה בחודש יוני, שיעור המשרות הפנויות ממשיך להעיד על חוזקו של שוק העבודה הישראלי, ותומך בהמשך מגמת העלייה של השכר ושל קצב האינפלציה.
• מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים רשם בחודש יוני 2018 עלייה מהירה. כתוצאה מכך, שב המדד להצביע על התרחבות בפעילות הכלכלית בענפי הייצור.
• כתוצאה מעליית מדד מנהלי הרכש בישראל, במקביל לירידתו של המדד העולמי, השתווה מדד מנהלי הרכש לישראל לממוצע העולמי. יחד עם זאת, התפתחות המדד בישראל מוסיפה להצביע על חולשה יחסית של המדד בישראל בהשוואה למדדי הרכש המקבילים בארה"ב ובאירופה המצויים ברמה גבוהה יותר.
• האטה בפעילות הריאלית ובצמיחה בקרב חלק משותפות הסחר המרכזיות של ישראל, לצד החששות בעולם מפני "מלחמת סחר", עשויות להכביד על התרחבות הפעילות בענפי התעשייה והשירותים בישראל, בצורה עקיפה, כתוצאה מהשפעות ממתנות על היצוא.