שנת 2018 צפויה להסתכם באינפלציה של מעט יותר מ-1%, אולם במהלך 2019 האינפלציה עשויה להתמתן
מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.1% בחודש יוני, וסיכם חמישה חודשים רצופים של עליות. רצף העליות בחודשים האחרונים הביא לעלייה ב-"סביבת האינפלציה", המתחשבת, בין השאר, בנתוני האינפלציה בפועל (12 החודשים האחרונים) ובנתוני ציפיות האינפלציה (12 החודשים הבאים). כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי (בראשותו של ד"ר גיל בפמן). להלן הסקירה המלאה:
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2018 לעומת יוני 2017) עלתה ל-1.3% (האינפלציה הגבוהה ביותר מאז חודש ינואר 2014) לעומת 0.5% בחודש הקודם. יש להדגיש כי עלייה חדה זו היא גם תוצאה של יציאת מדד יוני 2017 מחלון החישוב של האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים שהיה נמוך באופן חריג. התחזיות של לאומי ל-12 החודשים הבאים משקפות עליית מחירים מתונה יותר של 0.6%, נתון המצביע על ירידה קלה בהשוואה לחודש הקודם, ומשקף את הערכתנו להתמתנות באינפלציה במהלך שנת 2019.
הסעיפים שתרמו לעליית המדד בחודש יוני הם, בין היתר: פירות וירקות, בדגש על עלייה חדה במחירי הירקות; ואנרגיה ונסיעות לחו"ל, שעלו על רקע עליית מחירי הנפט בעולם והפיחות בשקל מתחילת השנה, בפרט מול הדולר. בנוסף, עלייה נרשמה גם בסעיף הדיור, על רקע עלייה של 0.6% בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים וחדשים), אשר הייתה גבוהה מהעונתיות המאפיינת את חודשי יוני בשנים האחרונות.
קצב העלייה השנתי של מחירי חוזי השכירות המתחדשים מוסיף לעלות, ועשוי להמשיך בכך גם בחודשים הקרובים. הקצב הנוכחי עומד על 3.3% – הגבוה ביותר מאז חודש דצמבר 2014 – לעומת 2.9% ו-2.5% בחודשיים הקודמים, בהתאמה (ראה/י תרשים). יש לציין שקצב העלייה הנוכחי של מחירי השכירות תואם את הערכותינו מחודשים קודמים, באשר לעוצמת ההשפעה של ירידת מלאי הדירות של משקיעים בשנים האחרונות על מחירי השכירות. מנגד, שיעור השינוי השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) עומד על מינוס 0.1%, נתון המשקף את חוסר הודאות בשוק הנדל"ן למגורים בעת הנוכחית, אשר עשוי להימשך גם בחודשים הקרובים.
לסיכום, בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה, להערכתנו, להישאר בתוך תחום יעד יציבות המחירים, אך בסביבת הגבול התחתון, דהיינו אינפלציה בפועל (ב-12 החודשים האחרונים) של מעט יותר מ-1% בסיכום שנת 2018. התפתחות זו, לצד אפשרות שהיחלשות השקל ביחס לדולר תמשך גם במהלך החודשים הקרובים, עשויות להוביל לעליית ריבית בנק ישראל לקראת סוף השנה. אולם, ישנם מספר גורמים אשר עשויים לתמוך בחזרתה של האינפלציה לטווח של 0%-1% במהלך שנת 2019, ובכלל זה: הערכות לירידה בתרומה של סעיף הדיור במדד במהלך 2019 (שתורם לאינפלציה השנתית כ-0.5% בממוצע בשנים האחרונות), הערכות ליציבות בשער החליפין של השקל (בממוצע שנתי) עד להתחדשות הלחצים לתיסוף בשנת 2020, ירידת מחירי הסחורות בחודשים האחרונים (מתכות, חלק מרכיבי המזון), בלימה אפשרית של עליית מחירי הנפט בעולם כתוצאה מלחצים להגדלת תפוקת הנפט ועוד.
נמשכת העלייה המתונה בהיקף המכירות של דירות חדשות, אם כי, בהשוואה לשנים האחרונות הוא נותר מתון
בחודש מאי השנה נמכרו 1,883 דירות חדשות (נתונים מנוכי עונתיות), כך עולה מנתונים שפורסמו בימים האחרונים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). נתון זה, משקף עלייה של כ-7% לעומת החודש הקודם, זאת בהמשך למגמה מהחודשיים האחרונים. כמו כן, נציין כי היקף המכירות הנוכחי (מאי 2018) גבוה בכ-17.6% בהשוואה לנקודת השפל האחרונה של היקף מכירת הדירות החדשות (1,601 דירות בפברואר 2018). משמע, לאור הנתונים שצוינו נראה כי בעת הנוכחית מגמת הירידה במכירות של דירות חדשות נבלמה.
העלייה במכירות של דירות חדשות בחודשים האחרונים, חלה, בין היתר, על רקע עלייה הדרגתית במכירת הדירות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", כך על-פי נתוני משרד האוצר. כמו כן, במשרד האוצר מציינים שבחודש מאי השנה חל גידול מתון במכירות של דירות חדשות בשוק החופשי (שוק הנדל"ן למגורים בנטרול עסקאות "מחיר למשתכן"), זאת בשונה מהמגמה הכללית בחודשים קודמים, נתון שמצביע גם כן על התאוששות מסוימת בפעילות בשוק הדיור.
עם זאת, יש לציין שהיקף המכירות עדיין נמוך בהשוואה לשנים קודמות, כך שלא ניתן לומר שניכרת התאוששות של ממש בביקוש לדירות חדשות. לראייה, היקף המכירות בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי) היה נמוך בכ-15% בהשוואה לזה של התקופה המקבילה אשתקד, ונמוך אף יותר בהשוואה לתקופות המקבילות בשנים 2015-2016.
לסיכום, רמת הפעילות הנוכחית בשוק הדיור נותרה נמוכה בהשוואה לשנים קודמת, אולם נראה כי בחודשים האחרונים הפעילות החלה להתאושש מעט. הערכה זו, משתקפת גם מבחינה של מספר העסקאות הכולל בשוק הדיור (דירות חדשות + יד שנייה) שהחל לעלות במתינות לאחר תקופה ארוכה של ירידות. יש לציין שהירידה המתמשכת במכירות של דירות חדשות עמדה ברקע של שינוי המגמה בשיעור השינוי השנתי של מחירי הדיור, מעלייה לירידה מתונה. במבט קדימה, נראה שמחירי הדיור עשויים אף להמשיך ולרדת בחודשים הקרובים, אם כי, כנראה שלא לאורך זמן. זאת, לאור ההתאוששות המתונה בהיקף מכירת הדירות, בשילוב עם רמת התחלות וגמר בנייה נמוכה במידה ניכרת מהרמה המינימאלית הדרושה לפי צרכי המשק (כ-50,000 יחידות לכל הפחות), והערכות להמשך התארכות משך הבנייה.
הגירעון המסחרי המשיך להתרחב גם ברביע השני של 2018, כתוצאה מירידת היצוא ועליית היבוא
יצוא הסחורות של ישראל הסתכם ברביע השני של השנה בכ-11.5 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף ירידה של כ-6% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לרביע הקודם שהיה חזק במיוחד, וירידה מתונה יותר של כ-1.5% בהשוואה לרביע המקביל אשתקד.
הירידה בתקופה זו הייתה יחסית רוחבית והקיפה את רוב ענפי הפעילות. הענפים בהם נרשמו הירידות החדות ביותר הם: כלי תחבורה והובלה, בהמשך למגמת הירידה מתחילת השנה; ויצוא של רכיבים אלקטרוניים, בו חלה ירידת מדרגה של ממש בחודשים מאי-יוני (בהם נרשם היקף יצוא חודשי ממוצע של כ-340 מיליון דולר) לעומת החודשים ינואר-אפריל (בהם נרשם היקף יצוא חודשי ממוצע של כ-520 מיליון דולר). השליש הראשון של 2018 התאפיין בהיקפי פעילות נרחבים לאור חזרתה של אינטל לפעילות מלאה ומורחבת לאחר סיום שדרוג המפעל בקרית-גת. עם זאת, כיוון שמדובר בחודשיים בלבד יש להמשיך לבחון את נתוני החודשים הבאים בכדי לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה.
יבוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) הסתכם ברביע השני של השנה בכ-15.6 מיליארד דולר, נתון המשקף עלייה מתונה של 0.8% לעומת הרביע הקודם, בו נרשמה צמיחה מהירה במיוחד של כ-8% במונחים דולריים נומינאליים. בחינה של יבוא הסחורות לפי קבוצות מלמדת על גידול ביבוא המוצרים לצריכה שוטפת, זאת בניגוד לירידה ביבוא מוצרים בני-קיימא, שחלה לאחר עלייה חדה ברביע הקודם. עלייה נרשמה גם ביבוא של חומרי גלם וביבוא של מכונות וציוד, ומנגד נרשמה ירידה חדה יחסית ביבוא של כלי תחבורה לצרכי השקעה.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי בשנתיים הקרובות (2018-2019) יבוא הסחורות צפוי לצמוח בקצב מהיר יותר מיצוא הסחורות. לאור זאת, הגירעון בחשבון הסחר צפוי להמשיך ולהתרחב באופן משמעותי (ראה/י תרשים), התפתחות אשר צפויה לפעול לצמצום העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, וייתכן שגם להכביד על קצב הצמיחה של התוצר במהלך השנה. כמו כן, נציין כי ההתרחבות הניכרת בגירעון המסחרי, צפויה למתן את הכוחות שתרמו בשנים האחרונות למגמת התיסוף בשקל.