"עלייה הדרגתית בסביבת האינפלציה בישראל, והמשך עליה בסביבת הריביות בחו"ל, עשויים להביא להעלאת ריבית על ידי בנק ישראל במהלך השנה הקרובה" - כך עולה מסקירה שבועית של מערך הייעוץ בהשקעות בבנק לאומי. להלן עיקרי הסקירה:
בכלכלה העולמית, נתוני המאקרו מצביעים על מחזור עסקים חיובי, תוך עליה מתונה בסביבת האינפלציה הגלובלית. ככל שהמגמות החיוביות בכלכלה העולמית תמשכנה, ניתן לצפות למעבר הדרגתי לסביבה מוניטארית מרחיבה פחות בהשוואה לשנים האחרונות. עליה בסביבת הריבית, בדגש על ריבית הבנק המרכזי של ארה"ב שכבר נמצאת מזה תקופה בעיצומו של התהליך, עשויה להביא לאורך זמן לשינוי באופן התמחור של כלל אפיקי ההשקעה בתיקים.
בישראל, נתוני המאקרו מעידים על התרחבות הכלכלה המקומית במקביל לאינפלציה נמוכה, וסביבת שער חליפין שעודנו חזק בהשוואה לממוצע בשנתיים האחרונות. בשלב זה סביבה זו מאפשרת לבנק ישראל להותיר את הריבית המוניטארית ברמה אפסית.
במבט קדימה, שיפור בקצב עליית השכר, סביבת הביקושים המקומית האיתנה, ועלייה בסביבת האינפלציה בחו"ל – יתמכו בקצב האינפלציה בישראל בחודשים הקרובים. כתוצאה מכך, סביבת האינפלציה בישראל צפויה להמשיך ולעלות, גם אם באופן מתון בהשוואה לעולם. עלייה הדרגתית בסביבת האינפלציה בישראל, והמשך עליה בסביבת הריביות בחו"ל, עשויים להביא להעלאת ריבית על ידי בנק ישראל במהלך השנה הקרובה.
המח"מ המומלץ בתיקים הוא בינוני-קצר, כיוון שסביבת הריביות העולמית צפויה להוסיף ולעלות בשנים הקרובות. בשוק האג"ח הקונצרני, הן בחו"ל והן בישראל, אנו מעדיפים להתמקד באג"ח איכותיות בדירוגים גבוהים חלף הדירוגים הנמוכים, עקב מרווחי הסיכון הנמוכים ששוררים באפיק זה. בתקופה של סביבת ריבית עולה, סביר לצפות לאירועים שבמסגרתם מרווחי הסיכון יפתחו. עליית התשואות שנרשמה בחודשיים האחרונים בחלק מאגרות החוב של מדינות השווקים המתפתחים מהווה דוגמא לאירוע כזה.
לאור העלייה ההדרגתית בסביבת הריביות ורמות התמחור בשוק המניות העולמי, קיימת עדיפות לבחירת מניות באופן סלקטיבי ולא באמצעות רכישת המדדים הכלליים, הן בישראל והן בחו"ל. בכלל זאת, יש להערכתנו יתרון לענפים (ולחשיפות גיאוגרפיות) שעשויים ליהנות מהמשך הצמיחה הכלכלית, אך רגישים פחות לעליה בסביבת הריביות.
הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם בהמשך שנת 2018, מה שמקטין במידה מסויימת את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית משמעותית בתיק ההשקעות, באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל. זאת, בעיקר בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. יש לבחון בכל תיק השקעות מהי החשיפה המטבעית הרצויה, ולהשתמש בגידורי מטבע על פי הצורך, על מנת שלא לחרוג מחשיפה זו.
קיימת חשיבות גבוהה למתן דגש על איזונים נכונים בין נכסי סיכון (מניות, אג"ח קונצרני, סחורות) לבין רכיבי הנזילות והאג"ח הממשלתי המהווים "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, לצורך שמירה על רמת סיכון סבירה בתיק.
התפתחויות בשווקים: סנטימנט המשקיעים השתפר השבוע ומרבית מדדי המניות העיקריים בעולם נסחרו תוך עליות שערים. מגמת המסחר החיובית בלטה במיוחד בשווקים המתעוררים, לאחר מגמת מסחר שלילית שנרשמה בהם בחודשים האחרונים. זאת, על רקע פרסומים כי ההידברות בין ארה"ב וסין בנוגע למחלוקות בנושא הסחר עשויה להתחדש בזמן הקרוב. אמנם לאחרונה הכריזה ארה"ב על העלאת מכסים בשיעור של 10% על שורה ארוכה של מוצרי ייבוא מסין בהיקף כולל של כ- 200 מיליארד דולר בשנה, אך החלטה זו צפויה להיכנס לתוקף רק בעוד כחודשיים - פרק זמן שעשוי לאפשר מרווח להידברות בין הצדדים. במקביל, נפתחה במגמה חיובית עונת הדו"חות הכספיים בארה"ב לרבעון השני של השנה.
עוד בארה"ב, האינפלציה הוסיפה לטפס ועומדת על 2.9% (12 חודשים אחרונים), בהתאם להערכות המוקדמות. עלייה נרשמה גם באינפלציית הליבה (ללא אנרגיה ומזון) העומדת על 2.3%. בהמשך השבוע צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה גם באירופה, כאשר קונצנזוס ההערכות עומד על המשך זחילה כלפי מעלה לקצב של 2%. המשך עלייה זו בסביבת המחירים בעולם עשוי לתמוך בהמשך מדיניות מוניטארית מצמצמת מצד בנקים מרכזיים עיקריים בעולם.
גם בישראל, נסחרו השבוע מדדי המניות המובילים תוך עליות שערים נאות. בנק ישראל הותיר השבוע את הריבית המוניטארית ללא שינוי, כצפוי (הרחבה בהמשך), והשקל הוסיף להיחלש מול הדולר על רקע המשך התחזקותו של הדולר בעולם.
שוק אגרות החוב: בארה"ב, תשואות אגרות החוב הממשלתיות הקצרות בארה"ב הוסיפו לעלות, לנוכח עלייה בפרמיה האינפלציונית אותה דורשים המשקיעים והשפעתה הפוטנציאלית על מדיניות הבנק המרכזי. מאידך, התשואות בחלקו הארוך של העקום הוסיפו להתמתן, בהמשך למגמה בשבועות האחרונים. כתוצאה מכך, תלילות העקום הממשלתי בארה"ב (פער התשואות בין 10 שנים ושנתיים) המשיכה לרדת והיא עומדת כעת על כ- 24 נ.ב. בלבד, רמת שפל של יותר מעשור.
השבוע, צפויים המשקיעים לעקוב בין היתר אחר נאומו של יו"ר הפד, ג’רום פאוול, בפני המחוקקים על מצב הכלכלה ולחפש רמזים להשפעות אפשריות של האינפלציה, מחלוקות הסחר וציפיות השווקים (כפי שעולות מהתנהגות העקום) על המדיניות המוניטארית העתידית. באירופה, נרשמה השבוע מגמת מסחר דומה באגרות החוב של ממשלת גרמניה שבאה לידי ביטוי בעליית תשואות בחלקו הקצר של העקום, במקביל להתמתנות תשואות אגרות החוב הארוכות.
בשווקים המתעוררים, נרשמה השבוע ירידת תשואות מתונה, בדגש על אג"ח ממשלתיות של ברזיל ורוסיה. מנגד, אגרות החוב של ממשלת טורקיה נסחרו תוך עליית תשואות חדה על רקע מינוי שר אוצר חדש במדינה.
בישראל, הריבית המונטארית נותרה ללא שינוי, כאמור. בהודעה לתקשורת ציין בנק ישראל כי הריבית צפויה לעלות בכפוף ל"התבססות" האינפלציה בתוך היעד. המשקיעים פירשו את החלטת הריבית כ"יונית", דבר שהביא לירידת תשואות חדה בעקומים הממשלתיים (השקלי והצמוד). זאת, לאחר עליית תשואות חדה שנרשמה בהם בשבועות האחרונים. ייתכן ותגובת המשקיעים הושפעה במקביל גם מתחזיות המאקרו העדכניות של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שפורסמו במקביל להחלטת הריבית. התחזית החדשה הייתה זהה לתחזית הקודמת (ריביות של 0.25% ו-0.5%, בסוף השנים 2018 ו- 2019 בהתאמה), בעוד שהמשקיעים ציפו לתוואי ריבית ניצי יותר.
האפיק הקונצרני נסחר תוך עליות שערים נאות וצמצום במרווחי האשראי. במסחר בלט לחיוב מדד תל בונד גלובל שטיפס בכ- 1.2% לאחר ירידות שערים חדות שנרשמו בו מתחילת השנה. זאת, על רקע ירידת התשואות החדה יחסית שנרשמה בעקומים הממשלתיים והסנטימנט החיובי בשווקים כאמור.
שוק המניות: מדד המניות העולמי רשם שבוע מסחר חיובי, כאשר נושא הסחר הגלובלי הוסיף לרכז עניין, כאמור. את העליות השבוע הובילו מדדי ארה"ב ואסיה, כאשר מדדי אירופה העיקריים רשמו עליות שערים מתונות יותר וחלקם אף ירדו.
שוק המניות בטורקיה בלט במיוחד לשלילה, עם ירידות שערים של כ-9% במדדי המניות המובילים שם. זאת, בעקבות חששות מהתפתחויות שליליות בכלכלת המדינה, שהתעצמו עם מינויו השנוי במחלוקות של חתנו של הנשיא לתפקיד שר האוצר בממשלה החדשה. ביום שישי התקבל ביטוי נוסף למשבר בכלכלת טורקיה, עם הודעת סוכנות הדירוג פיץ’ על הורדת דירוג האשראי של המדינה ל-BB, עם אופק שלילי. על פי כלכלני פיץ’, הורדת הדירוג באה נוכח העמקת הגירעון בחשבון השוטף, הזינוק באינפלציה והתדרדרות באמינות המדיניות הכלכלית.
בארה"ב, נפתחה עונת פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השני 2018. עד כה פרסמו 25 חברות את תוצאותיהן, המתאפיינות בהמשך מגמה של צמיחה, הן בהיקף המכירות והן בשורת הרווח. ענף הפיננסים, הנסחר לאחרונה תחת סנטימנט שלילי, ריכז עניין, עם פרסום תוצאותיהם של מספר בנקים מובילים.
שוק המניות המקומי התאפיין אף הוא בעליות שערים, שהובלו ע"י מניות הבנקים, הביטוח והדשנים. מניות האנרגיה המקומיות המשיכו להסחר בסנטימנט שלילי, בהמתנה לפרסום דו"ח סופי בנוגע לקיומו האפשרי של מאגר גז משמעותי במצריים, ועל רקע הירידה שנרשמה במחיר הנפט בשבוע החולף.
מטבעות וסחורות: האינדקס הדולרי התחזק מול סל המטבעות ב-0.8%, בתגובה להודעת ממשל טראמפ על תוכניתו להטיל מכסים על סחורות נוספות מתוצרת סין, בהיקף של 200 מיליארד דולר, והעליה במתיחות בין שתי המדינות. היין היפני והפר"ש נחלשו בכ-1.7% ו-1.2% בהתאמה מול הדולר. האירו, הליש"ט, והשקל רשמו פיחות של כ-0.5% בלבד. גם בדולר הקנדי חל פיחות של כ-0.5% מול הדולר. הבנק המרכזי בקנדה אמנם העלה את הריבית ב-25 נק’ בסיס ל-1.5% אך המטבע הושפע מהירידה במחירי הנפט.
בשוק הסחורות נרשמו ירידות מחירים בכל הסקטורים. מחיר חבית נפט מסוג WTI ירד בכ-3.8%, ל-71 דולר. זאת, על אף הפרסום כי מלאי הנפט בארה"ב ירד ב-12.6 מיליון חביות בשבוע שעבר, הירידה החדה ביותר מזה שנתיים. מחירי המתכות התעשייתיות המשיכו לרדת (אבץ 5.7%-, אלומיניום 2.4%-), וגם מחירי הסחורות החקלאיות המשיכו במגמה שלילית (סויה 6.7%-, תירס 4.9%-, חיטה 3.5%-). נראה כי השחקנים בשוק הסחורות ממשיכים לחשוש שמלחמת הסחר תפגע בסחר העולמי וכתוצאה מכך במחירי חומרי הגלם.