לפני דקות אחדות סיימו לשאת דברים בכנס של איגוד לשכות המסחר על עתיד המגזר הקמעונאי מול המדיניות המפלה של הממשלה, שהתקיים בהשתתפות נשות ואנשי עסקים רבים, מכלל ענפי המגזר העסקי.
בעלי העסקים הביעו מחאתם על כך שהממשלה שואפת לעודד תחרות למגזר העסקי בישראל, אבל, בפועל, מבצעת מדיניות בלתי מאוזנת ובלתי שקולה המאיימת באופן ממשי על בסיס הקיום של 100 אלף עסקים קמעונאים ויצרנים, חצי מיליון מועסקים ו-2 מיליון איש שפרנסתם תלויה בעסקים אלה.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר פתח את הכנס ואמר כי: "במאבק להפחתת יוקר המחייה השרים נוטשים את אחד העקרונות היסודיים ביותר בשיטה הדמוקרטית- עקרון השוויון. אי אפשר באופן מלאכותי להעמיד מגזר עסקי גדול ולגיטימי המפרנס מאות אלפי משפחות במצב של נחיתות מול ספקים מחו"ל. איגוד לשכות המסחר אינו מתנגד להפחתת רגולציה ואין לנו שום התנגדות לביצוע של יבוא אישי. אולם, אנו לא מוכנים שתתפתח תפיסה של תחרות לא הוגנת ואי שוויון נעדר אחריות בין היבוא המסחרי לבין היבוא האישי, בדרך שתהרוס עסקים רבים".
לדברי לין, "הנושא הדחוף ביותר על סדר היום הוא ’צו היבוא האישי’ שיוליד מערכת של יבוא מסחרי מקביל ופרוץ, ועל גב זאת עוד שלוש אפליות חמורות: אפליית המיסוי של המגזר הקמעונאי לעומת היבוא האישי; אפליה בדרישות תקינה וחוקיות היבוא בהגנה על בריאות ובטיחות הציבור; ואפליה בהתמודדות המגזר הקמעונאי מול עומס הרגולציה אדיר המימדים המוטל עליו, בהשוואה לצרכנים פרטיים."
לין מדגיש כי "תזכיר צו יבוא אישי הוא אחד המהלכים הכי משמעותיים שאי פעם הועברו בישראל ויש להצטער על כך בוחנים כראוי את כל ההשלכות שיש לשינוי היסטורי ומרחיק לכת זה על תפקוד המגזר הקמעונאי ופעילות היבוא הקשורה אליו. איגוד לשכות המסחר רואה בדאגה רבה מגמה זו של נחרצות ואף בהילות בהעברת מהלך כה מרכזי המשפיע ישירות על המגזר שמייצר את מרבית מקומות התעסוקה במשק. התזכיר נראה שה תמים אך למעשה הוא מזעזע מוסדות עולם. הוא מגדיר אפשרות לייבא 30 פריטים מאותו מוצר כייבוא אישי ובאותו משלוח עצמו או משלוחים אחריו ניתן לייבא עוד 30 פריטים ממוצר אחר מאותו סוג (30 מוצרים מאותו סוג עד 1,000 דולר או 5 מוצרים מאותו סוג ללא הגבלת סכום).
"ב-1.7.18 פורסמה רשימה ארוכה המקיפה 90% מכל מוצרי הצריכה בישראל שפטורים מתקינה, ונכנסים תחת הגדרה המעוותת של יבוא אישי. כך, יש לנו מצד אחד הצפה כמותית של מוצרים מחו"ל ומצד שני אפליה בתקינה. אישור התזכיר במתכונתו הנוכחית ייצור למעשה מערכת מסחרית מקבילה, קלוקלת ופסולה, הקרויה ’יבוא אישי’, שתצפיף ותהרוס את כל היסודות על פיהם מבוצע היבוא המסחרי המוסדר והתקני לישראל. אין להקל בכך ראש- לציבור הישראלי צפויות סכנות בטיחותיות כתוצאה מהגדלת החשיפה ליבוא אישי באופן שאינו מפוקח, תוך שהמדינה מתנערת בצורה מוחלטת מאחריותה לבטיחות ובריאות הציבור".
לין האשים את הממשלה כולה "שבמדיניותה מתעלמת לחלוטין מממגזר המסחר והשירותים שמעסיק מיליון ו-800 אלף איש, והוא מאויים כי מפלים אותו לרעה במידה חמורה ביותר. איפה קיימת מדינה שנותנת יתרונות לספקים מחו"ל ושמה את העסקים שלה בנחיתות מולם? זה מה שקורה היום בישראל, ולא יעזרו מילים יפות של הורדת יוקר המחייה. בכלכלה לאומית צריך לדעת לזהות תהליכים לפני שמגיע המשבר, ולא רק לאחריו, ולכן יש להתוות מדיניות כלכלית בתבונה ובזהירות. אסור לנו", חוזר ומדגיש לין, "להרשות לעצמנו שעסקים יהרסו עסקים בגלל אפליה ולא בגלל תחרות הוגנת, משום שרוצים לעודד את היבוא האישי בכל מחיר. אני מקווה שהשרים שלנו וגם רה"מ יצאו מאדישותם ויבינו שיש פה בעיה חמורה ורצינית, ושהממשלה צריכה לקבל החלטות אמיצות גם כאשר פעמוני הבחירות יצלצלו".
אורן רווח, יו"ר קבוצת החברות אסתי לאודר ישראל ויו"ר חטיבת הרשתות הקמעונאיות באיגוד לשכות המסחר: "אני מייצג ארגון גלובלי בארץ שמייצג למעלה מ-1,00 עובדים. אין אח ורע בעולם למה שקורה בישראל. הסיבה המרכזית ליוקר המחיה היא שהמדינה מחוקקת חוקים ורגולציות ע"י אנשים חסרי ניסיון וחסרי השכלה, שתגרום להרבה משקיעים לברוח מהמדינה. אנו מייקרים את המוצרים שלנו לפחות ב-25% רק בשל חוקי העבודה. אם יפגע המגזר הכי גדול בישראל שדואג למקורות עבודה- יוקר המחייה ימשיך לעלות".
רמי שביט, מנכ"ל ובעלים המשביר לצרכן: "מגזר הקמעונאים חייב להתאגד פוליטית. מעמיסים עלינו מכל הבא ליד- חוקי שילוט הזויים ועוד. הכנס הזה חשוב והוא רק ההתחלה. עלינו לעשות פעולות יותר אקטיביות כדי שיקשיבו לנו. אנו מבקשים שישוו לנו את התנאים- האוצר מסכים שיש עיוות בפטור ממע"מ עד 75$. המע"מ צריך לרדת על כל המוצרים, ולא רק על אלו שעד 75$. לנו אסור להקים אתר אינטרנט שיהיה פטור ממע"מ. בגלל שאני חברה ישראלית שמשלמת מס בישראל, לא יכול להקים אתר שיתחרה באתרים בינ"ל. לא היה עיוות כזה מעולם".
שר הפנים והחינוך לשעבר, גדעון סער: "אני מאמין במשק חופשי, ושזהו התנאי לכלכלה חזקה. יש ליצור את התנאים האופטימילי למגזר העסקי בכללותו. יש כיום צורך קריטי לצמצום מכשולים שנובעים מעודף רגולציה, עודף בירוקרטיה ומשפטיזצית יתר. היברוקרטיה מנפחת את הוצאות המגזר העסקי וזה מגיע בסופו של דבר לצרכן. המחקר של איגוד לשכות המסחר קובע שמשק מאבד 3% מהתמ"ג שהם כ-27 מיליארד ש"ח. מדובר בנזק אדיר למשק הישראלי. אני קורא לכל הרשויות להרפות ממלאכת הבירוקרטיה שמכבדים על העסקים והאזרחים. תחפשו היכן ניתן להקל. אני מברך על הרפורמה החדשה ברישוי עסקים וזהו צעד בכיוון הנכון. אך מדוע שלעסק לא יקבל רישיון לצמיתות? יש להקים מטה לאומי קבוע למאבק בבירוקרטיה שתפקידו לבטל רגולציה עודפת ולבחון כל רגולציה חדשה היטב. אני מתכוון לחזור לזירת מקבלי ההחלטות בבחירות הקרובות ובכוונתי לפעול למען הורדת הרגולציה העודפת".
עו"ד רועי כהן, נשיא להב: "המגזר הקמעונאי בסכנת הכחדה, אנחנו לא מבקשים כסף, אנחנו דורשים תחרות הוגנת ולא להעניק יתרון בלתי הוגן לקמעונאים זרים עם הפטור ממע״מ. לנו אין יד על השאלטר, אבל ביחד יש לנו הרבה כוח. בכנסת הבאה תקום מפלגה של עצמאים ועסקים קטנים שתדאג לכחצי מיליון עצמאים ועסקים קטנים".
יעקב הלפרין, מנכ"ל ובעלים אופטיקה הלפרין: "כל בוקר ישנה הפתעה חדשה. כל אחד מאיתנו סובל ממיסוי עד שזה מתפוצץ- בהקשרים של חניה, שילוט ועוד. למשל, תוך 48 אני צריך להגיש כל משלוח למכון התקנים ורק אז לשחררו. ההפתעות הללו ממוטים את העסק. אני קורא לסגירה מלאה של כל החנויות למשך 24 שעות כדי להתאחד ולמחות. הלחצים על הקמעונאים מחלחלים כמו סרטן והורגים את העסקים עד שיעלמו כליל".
ד"ר נורית הראל, יו"ר משותף תשלובת ד"ר פישר: "התעשייה הישראלית היא המנוע של הכלכלה הישראלית, ואנו גם ביטחון לטווח רחוק. מגזר התעשייה סובל מאותם הבעיות של עודף רגולציה שתוקפות את המגזר הקמעונאי".
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות בעלי התעשייה והמלאכה: "אני מייצג 40 אלף בעלי מלאכה שלאט לאט נסגרים ונעלמים. הבעיה קשה גם לבעלי המלאכה והתעשייה וגם לקמעונאים. "חברות הביטוח – אם אין לכם רישיון שיש בו את כל התנאים חברת הביטוח לא תיתן לנו ולו שקל אחד. יש הרבה מהמורות בדרך, אני חושב שהגיע הזמן לחוק אחד. צריך להראות עוצמה ולעשות יום או יומיים של שביתה – לסגור את כל העסקים כדי שיבינו שיש לנו כוח ואנחנו תומכים במאות אלפי עובדים".
הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס: "בינינו לבין היצאונים יש מכנה משותף וגם שוני: שוויון המע"מ של חבילות מחו"ל- יש מכנה משותף. לגבי ייצור בארץ- אין לנו, ולדעתי טועים מי שחושבים שצריך שיהיה מיסוי על חבילות בארץ. עלינו להתאחד סביב המכנה המשותף ולקיים עצרת גדולה של המגזר הקמעונאי יחד עם כל העובדים. או שיתקיים שוויון לכולם, או שיגבו את הכסף על המע"מ וילקחו אותו לנזקקים- תרופות, נכים ועוד. למה על מי שמייבא ז’קט של ג’וצי של 75$ לא ישלם מע"מ ולנכים אין כסף?
טלי ברנר דרורי, סמנכ"ל קבוצת עופר אבניר ויו"ר חטיבת יבואני הרכב הדו גלגלי באיגוד לשכות המסחר: "אני בעד חוק שווה לכולם. אנו כולנו תחת נטל הרגולציה. תזכיר צו היבוא האישי פירושו לפתוח עסקים, רק חשוב שיחולו עליהם אותם כללים. כשם שעליי יש רגולציה, כך צריך להיות עבור כולם, כולל סוחרי המקלדת באופן זהה".
ג’קו גבאי, בעלים ומנכ"ל דיסקרט: "אני מעסיק 200 עובדים במפעל שלי ובחנויות. יש לי מתפרות בשטחים ובגליל. כל ענף האופנה מעסיקים למעלה מ-20 אלף עובדים, שיאבדו את פרנסתם בשל האפליה הקשה כנגד המגזר הקמעונאי".
מאיר קלוגהפט, מנכ"ל חברת שחק נא צעצועים ויו"ר ענף הצעצועים ומוצרי תינוקות באיגוד לשכות המסחר: "עצם קיום אירוע כזה מביא למודעות חשובה לאפליה כלפי המגזר הקמעונאי. הסיסמא של יוקר המחייה נדושה. תפסו טרמפ עליה ולא בודקים את הדברים כהוויתם. כיום הצעצועים בארץ זולים מבחו"ל. אני לא נגד היבוא המקוון – אני נגד האפליה הקשה של יבואנים אישיים למול יבואנים מסורתיים. מי דואג לבטיחות של ילדינו ביחס למוצרים שמגיעים מחו"ל? ביקשתי מיו"ר הוועדה להגנה לשלום הילד לקיים דיון דחוף בעניין- כי היבוא האישי לא כפוף לתקינה של מכון התקנים. אנו מטפחים יזמות של חו"ל במקום כחול-לבן".
אייל זבידה, יו"ר קבוצת זבידה: "בתחום החלפי לרכב אין כמעט יצרנים מקומיים ולמעשה רובם יבואנים. סוחרי המקלדת יכולים להביא מוצרים לא תקניים, לא טובים ללא כל מפריע, ללא דרישות ביטחותיות או רגולטוריות- מסוכן ולא הוגן, כי פתחו ערוץ מקביל שלא דורש אכיפה".
אברי קציר, מנכ"ל ובעלים בייבי סטאר: "אנו מייבאים כסאות בטיחות ועגלות לישראל- שלא מיוצרים בישראל כלל. אם מורידים את המע"מ המחיר בישראל זהה או זול יותר לזה של אמזון. אם יפתרו את סוגיית המע"מ- נפתרה הבעיה מבחינתי".