הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בצהריים נתונים על לימודי רפואה באוניברסיטאות בשנים תש"ס (1999/00)-תשע"ז (2016/17):
בתשע"ז (2016/17) נרשמו בעדיפות ראשונה 2,110 מועמדים ללימודי רפואה כללית, ו-28.6% מהם קיבלו תשובה חיובית. באותה שנה נרשמו בעדיפות ראשונה 315 מועמדים ללימודי רפואת שיניים, ו-41.3% מהם קיבלו תשובה חיובית.
מספר הסטודנטים לרפואה גדל מ-3,066 בשנת תש"ס (1999/00) ל-5,194 בשנת תשע"ז, בדומה לקצב הגידול במספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות.
כחמישית מהסטודנטים לתואר שני ברפואה כללית בתשע"ז היו סטודנטים בין-לאומיים ממדינות צפון אמריקה.
בשנות ה-2000 שיעור מקבלי תואר שני ברפואה כללית נע בין 3.8 ל-5.4 למאה אלף איש. מתחילת העשור הנוכחי גדל חלקם היחסי, וב-2017 הוא עמד על 7.0 ל-100,000 איש. למרות הגידול, ב-2016 הייתה ישראל במקום אחד לפני האחרון בקרב במדינות ה-OECD בשיעור זה.
בשנים 2017-2012, על כל ישראלי שקיבל בישראל תואר שני ברפואה כללית היו בממוצע כ-1.5 ישראלים שקיבלו תואר זה בחו"ל ולאחר מכן קיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל.
חלקן היחסי של הסטודנטיות לרפואת שיניים גדל מ-24.6% בתשמ"ג (1982/83) ל-64.1% בתשע"ז (2016/17). ברפואה כללית גדל חלקן מ-34.0% ל-54.7%, בהתאמה.
בתשע"ז, אחוז הערבים הלומדים לתואר ראשון ברפואה כללית (19.2%) היה גבוה מחלקם היחסי במקצועות אחרים באוניברסיטאות (13.5%), אך קטן מעט מחלקם היחסי באוכלוסייה (20.8%). לעומת זאת, חלקם בקרב הסטודנטים לרפואת שיניים היה גבוה יותר (24.7%).
חלקם היחסי של יוצאי אתיופיה בקרב סטודנטים לתואר ראשון ברפואה עמד בתשע"ז (2016/17) על פחות ממחצית האחוז (0.4%). אחוז זה היה נמוך מחלקם של יוצאי אתיופיה בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון (1.1%) ומחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה (1.7%).