"המחצית הראשונה של 2018 התאפיינה בתנודתיות רבה בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות" - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקריה:
במהלך המחצית הראשונה של 2018 שער החליפין הנומינאלי אפקטיבי של השקל מול סל המטבעות פוחת בכ-2.3%. בנוסף, יש לציין כי השקל פוחת גם מול שלושת המטבעות העיקריים: הדולר (פיחות של כ-5.3% במהלך המחצית הראשונה של השנה), האירו (פיחות של כ-2.5%) והליש"ט (פיחות של כ-2.7%).
כפי שניתן לראות בתרשים, המחצית הראשונה של השנה התאפיינה בתנודתיות רבה יחסית בשער החליפין שקל/סל בהשוואה לשנים קודמות. זאת, בין היתר, על רקע שינויים בביקוש ובהיצע המט"ח במדינה וברמת המשתנים הבסיסיים. בין הגורמים שעשויים להוביל לשינויים בשיווי המשקל בשוק זה, נציין את: הערכות המשקיעים לגבי הצמיחה הכלכלית במשק המקומי, הפוטנציאל הכלכלי של ישראל (תגליות של משאבי טבע וכד’) והמדיניות המוניטארית של בנק ישראל (הריבית ורכישות המט"ח).
בהקשר זה, נדגיש את פער הריבית שנפתח בין ישראל לארה"ב (שעומד כיום על כ-1.8% בין הריבית האפקטיבית של הפד וריבית בנק ישראל), אשר יש בו כדי לשקף למשקיעים את האפשרות כי ההתחזקות המתמשכת של השקל עשויה להיבלם/לשנות כיוון, ולו באופן זמני, ולפיכך ייתכן והם נוקטים פעולה כבר עכשיו. בנוסף, נציין כי בימים הקרובים (9.7) עתידה להתפרסם התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר צפויה לכלול התייחסות חשובה לתוואי הריבית העתידי. שינוי בתחזית הריבית עשוי להשפיע על שער החליפין ולהוסיף לתנודתיות הקיימת מתחילת השנה. נציין כי תנודתיות זו עשויה להימשך גם בחודשים הקרובים, ובפרט בשילוב עם אפשרות של זעזוע פיננסי גלובלי ו/או אירוע גיאופוליטי, אולם בטווח הארוך יותר מרבית הגורמים הבסיסיים תומכים בשקל חזק.
המשתנים הבסיסיים עדיין תומכים בעוצמתו של השקל, אך במידה פחותה בשנים 2018-2019
גורמי הרקע המאקרו-כלכליים צפויים להערכתנו לתמוך בשקל חזק, אך בשנים הקרובות (2018-2019) העוצמה צפויה להיות מתונה יותר בהשוואה לשנים קודמות. יש לציין שההתמתנות צפויה להיות זמנית, כך שלאחר מכן מגמת ההתחזקות של השקל עשויה להתחדש.
בין גורמים אלה, נציין את העודף המתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אשר מצוי במגמת ירידה ברביעים האחרונים (ראה/י תרשים), ולפיכך מפחית את הלחץ להתחזקות השקל. בהקשר זה, נציין כי ברביע הראשון של 2018 העודף בחשבון השוטף עמד על כ-1.9 מיליארד דולר, נתון המשקף ירידה בהשוואה לרביעים קודמים. הירידה בעודף חלה בעיקר על רקע העמקת הגירעון בחשבון הסחורות לרמה של כ-4.8 מיליארד דולר – הגירעון הגדול ביותר בחשבון זה מאז תחילת שנות האלפיים. בהקשר זה, יש לציין שגירעון זה הושפע מעלייה משמעותית ביבוא ברביע הראשון של השנה, בין היתר, על רקע יבוא מוגבר של כלי רכב. מנגד, העודף בחשבון השירותים ממשיך לגדול, ובכך "מפצה" על הגירעון בחשבון הסחורות.
במבט קדימה, העודף בחשבון השוטף צפוי להמשיך ולרדת בשנים 2018-2019, זאת בעיקר על רקע הצפי להיקפי יבוא משמעותיים בשנים אלה (בדגש על 2019), כתוצאה ממהלכי ההשקעה המאסיביים של "אינטל" והשלב הראשון בפיתוח מאגר הגז הטבעי "לווייתן". השקעות אלה, צפויות להיתרגם בהמשך לרכיבי הצמיחה של המשק, בדגש על גידול ביצוא של רכיבים אלקטרוניים ומימושם של הסכמי היצוא של גז טבעי (ירדן ומצרים). כתוצאה מכך, בשנים שלאחר מכן העודף בחשבון השוטף צפוי לשוב ולעלות ולתמוך בהתחדשות התיסוף בשקל.
הגורם השני שנציין הוא תנועות ההון הנכנסות אל המשק, בדגש על השקעות ישירות של זרים בישראל, בהן רכישות של חברות ישראליות לתושבי חו"ל. שנת 2017 הייתה שנת שיא מבחינת השקעות ישירות נכנסות (עסקאות מובילאיי, כתר פלסטיק ועוד), ולפיכך, אנו מעריכים כי שנת 2018 תסתכם בהיקף מתון יותר של השקעות ישירות נכנסות. דהיינו, מדובר בגורם שתומך בעוצמתו של השקל, אם כי, באופן מתון יותר בהשוואה ל-2017.
לסיכום, הגורמים הבסיסיים שתומכים בשקל חזק צפויים להיחלש באופן זמני במהלך 2018-2019. לאור זאת, אנו מעריכים כי שער החליפין הממוצע בשנתיים הקרובות לא צפוי להיות שונה באופן מהותי בהשוואה לזה של 2017. במבט לטווח ארוך יותר, עם תחילת הפקת הגז ממאגר "לווייתן", שמתוכננת לתחילת 2020, וחזרתה הצפויה של "אינטל" לפעילות מורחבת אחרי שדרוג המפעל שלה, העודף בחשבון השוטף צפוי, להערכתנו, לעלות חזרה ולתמוך בהתחדשות התיסוף של השקל.
קצב הגידול של היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי נותר בחודשים האחרונים סביב הממוצע ארוך הטווח
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלה בחודש מאי השנה בשיעור ריאלי של כ-2% (נתונים מנוכי עונתיות), זאת לאחר חודשיים רצופים של ירידות. לאור זאת, חלה עלייה קלה בקצב הגידול של היקף הרכישות. כך, בשלושת החודשים שהסתיימו במאי 2018, חלה עלייה של כ-8.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר גידול בקצב של כ-8.4% בחודש הקודם.
במבט כולל, נציין כי קצב הגידול של היקף הרכישות בחודשים האחרונים נע סביב הממוצע הרב-שנתי מתחילת 2015, שעומד על 8.8%. עם זאת, נזכיר כי נתונים אלה מהווים, כפי הנראה, הערכת חסר להיקף הרכישות בכרטיסי אשראי של משקי הבית המקומיים, שכן הם כוללים רכישות של ישראליים בבתי עסק מקומיים בלבד, ללא התייחסות לרכישות של ישראליים בחו"ל ולרכישות מקוונות (אונליין).
בחינה של אינדיקטורים נוספים לצריכה הפרטית מצביעה על המשך התרחבות הצריכה הפרטית בחודשים האחרונים תוך התמתנות מסוימת בקצב. קצב הגידול השנתי הנוכחי של הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי עומד על כ-0.7% (פברואר-אפריל 2018 לעומת התקופה המקבילה אשתקד), והוא משקף התמתנות בהשוואה לחודשים קודמים. כמו כן, יש לציין שקצב הגידול של הפדיון בענפי המסחר מתחילת השנה הינו מתון יותר בהשוואה לתקופות קודמות. בנוסף, נתוני היבוא של מוצרי צריכה מלמדים על ירידה בהיקף היבוא בחודשים אפריל-מאי (בממוצע) בהשוואה לחודשים ינואר-מרץ (בממוצע), הן מוצרים לצריכה שוטפת והן מוצרים בני-קיימא. מנגד, אמון הצרכנים מוסיף להיות יציב ברמה גבוהה, נתון אשר תומך בהמשך גידול בצריכה הפרטית, וכן נתוני הפדיון של רשתות השיווק מצביעים על קצב גידול יציב מתחילת השנה.
לסיכום, מכלול הנתונים שצוינו מצביע על המשך התרחבות הצריכה הפרטית, אך ייתכן שבקצב מתון יותר בהשוואה לחודשים קודמים. נדגיש כי גורמי הרקע המאקרו-כלכליים ממשיכים לתמוך בצריכה הפרטית, ובכללם: השיפור המתמשך בשוק העבודה שכולל אבטלה ברמת שפל לצד שיעור משתתפים גבוה יחסית בכוח העבודה (בדגש על גילאי העבודה 25-64), המשך עליית השכר הריאלי במשק, סביבת אינפלציה נמוכה וריבית ברמת שפל היסטורית מזה זמן רב. להערכתנו, הסביבה המאקרו-כלכלית צפויה להמשיך לתמוך בצריכה הפרטית, אך ייתכן שבאופן מתון יותר בהשוואה לשנים קודמות. במבט קדימה, הצריכה הפרטית צפויה, להערכתנו, לצמוח בקצב דומה לממוצע ארוך הטווח, דהיינו שיעור ריאלי של כ-4%.