בתגובה לביקורת האישית של שר הכלכלה והתעשייה חה"כ אלי כהן אתמול (2.7.18) כלפי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ציין לין כי הוא "מעריך מאוד את הרצון של שר האוצר ושר הכלכלה להפחית את יוקר המחייה בישראל. בראיה היסטורית דווקא סקטור היבוא היה אחד הסקטורים שתרמו תרומה עצומה להשגת מטרה זו על פני שנים. יחד עם זאת, חשוב להבין כיצד משיגים מטרה זו בדרך הוגנת ונכונה- וכאן שוגים שרי האוצר והכלכלה".
"אסור להיאבק ביוקר המחייה בדרך של הרס חלק גדול מהמגזר העסקי בישראל. במשרד הכלכלה התקבעה גישה שצריך לעשות הכל למען התעשייה והייטק אך מותר לפגוע במגזר המסחר והשירותים שהוא בפועל בית היוצר העיקרי של מקומות העבודה בישראל", הוסיף.
לדעת לין, הביקורת מבוססת על גישה מוטעית של משרד הכלכלה. לין באופן נחרץ בעד הפחתת הרגולציה בישראל על כל צורותיה, גווניה ובכל תחומי הפעילות העסקית: "אחת מהסיבות של יוקר המחייה היא עודף רגולציה. רק על המגזר הקמעונאי בישראל הוטלו לא פחות מ-46 תיקוני חקיקה ועוד 20 תקנות וצווים בעלי אופי רגולטורי משנת 2000 ועד היום. המשמעות הינה עלויות כבדות מאוד הכרוכות בהשקעת זמן ניהול ומשאבים כספיים רבים. המיסים המוניציפליים גבוהים אף הם וכן עלויות המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה".
"במאבק להפחתת יוקר המחייה השרים נוטשים את אחד העקרונות המרכזיים ביותר בשיטה הדמוקרטית- עקרון השוויון. אי אפשר באופן מלאכותי להעמיד מגזר עסקי גדול ולגיטימי המפרנס מאות אלפי משפחות במצב של נחיתות מול ספקים מחו"ל. הפגיעה בעקרון השוויון היא ביסוד הביקורת של איגוד לשכות המסחר, ועל עקרון זה נמשיך להיאבק בכל דרך אפשרית, גם לפני הבחירות וגם לאחריהן. לאפליית המיסוי לטובת היבוא האישי יש הצדקה אחת והיא מניעת טרחת יתר לרשויות המס במשלוחים בעלי עלות נמוכה מאוד".
לדברי לין, "אין לנו שום התנגדות לפרסום מחירים השוואתיים בעולם למחירי המוצרים בישראל. משרד הכלכלה יכול לפרסמם ככל שהוא רוצה, הבעיה היא שהוא מטיל את חובת הפרסום על המגזר הקמעונאי ולכך אין תקדים בעולם כולו".
דברים אלו של עו"ד לין לשר הכלכלה, מגיעים כהמשך לפגישה אישית בין השניים ולמכתב ששיגר אליו לין ובו הזהיר את השר כי "צו יבוא אישי יפגע יוליד יבוא מסחרי פרוץ ומסוכן לציבור. תוכנו של ’צו יבוא אישי’ לא עומד במבחן העקרונות עליו הוא מושתת, שהם יבוא לשימוש אישי או משפחתי ובכמות סבירה. הצו קובע קריטריונים כמותיים בלתי סבירים בעליל. כך לדוגמא בקטגוריית מוצרים, כמו קוסמטיקה וטואלטיקה, ניתן להזמין בייבוא אישי מידי משלוח 30 מוצרים בשווי של עד 1000$, ולחזור על זאת במשלוחים נוספים ללא הגבלה באותה קבוצת מוצרים בסוגים שונים, וללא הגבלה במספר המשלוחים. יחד עם ההקלות שניתנן כבר ליבוא אישי, עלול להיווצר כאן יבוא מסחרי פרוץ במסווה של יבוא אישי והבעיות שתיווצרנה תזעזע את המערכת כולה. זה לא ניתן לפתרון בהענקת סמכויות לגובי המכס שכן הוא לא יכול להיות בעימות מתמיד עם ציבור אלה השואפים לבצע "יבוא אישי" עפ"י הגדרת הצו.
כזכור, איגוד לשכות המסחר הגיש בשבוע שעבר (28.6.18) ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה את התייחסותו המקיפה לתזכיר חוק ’צו יבוא אישי’ שפרסם לאחרונה משרד הכלכלה. לדעת איגוד לשכות המסחר, יישום תזכיר החוק הרסני למגזר העסקי הנורמטיבי - מסחר וייצור מקומי - ומהווה התפרקות של המדינה מהחובה החלה עליה להגן על הציבור. "המדינה, באופן יזום, תעודד את הציבור בישראל לרכוש מוצרים מעסקים בחו"ל בתנאים של אי שוויון כשהמשמעות היא פגיעה בכלכלת ישראל, בעסקים בישראל, בעובדים בישראל ובהכנסות המדינה".