איגוד לשכות המסחר הגיש (28.6.18) ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה את התייחסותו המקיפה לתזכיר חוק ’צו יבוא אישי’ שפרסם לאחרונה משרד הכלכלה. לדעת האיגוד, יישום תזכיר החוק הרסני למגזר העסקי הנורמטיבי - מסחר וייצור מקומי - ומהווה התפרקות של המדינה מהחובה החלה עליה להגן על הציבור. "המדינה, באופן יזום, מעודדת את הציבור בישראל לרכוש מוצרים מעסקים בחו"ל כשהמשמעות היא פגיעה בכלכלת ישראל, בעסקים בישראל, בעובדים בישראל ובהכנסות המדינה."
בפנייה עליה חתום עו"ד דן כרמלי, CEO איגוד לשכות המסחר, צוין כי כאשר מעודדים מתחרים מסוימים ומעניקים להם יתרון מובנה, לא ניתן לכנות עוד את המצב תחרות. מדובר באפליה פסולה. אפליה זו מסכנת בצורה מוחשית מאות אלפי מועסקים: "אנו מתנגדים לתזכיר הצו בנוסחו הנוכחי ומבקשים שהסוגיות בהקשר של יבוא אישי הנוגעות לבטיחות הצרכן וסביבתו, כמו גם השפעת הסרת החסמים על הקמעונאות בישראל, ייבחנו מחדש במסגרת הליך RIAמסודר, כנדרש בהתאם להחלטת הממשלה 2118, מאוקטובר 2014, תוך שיתוף גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, מומחי בטיחות, מגזר עסקי, ארגוני צרכנים וארגונים נוספים הפעילים בנושאים של בטיחות צרכנים."
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "תזכיר צו יבוא אישי הוא אחד המהלכים הכי משמעותיים שאי פעם הועברו בישראל ויש להצטער על כך שלא ניתנה תקופת זמן מתאימה כדי לבחון כראוי את כל ההשלכות שיש לשינוי היסטורי ומרחיק לכת זה על תפקוד המגזר הקמעונאי ופעילות היבוא הקשורה אליו. איגוד לשכות המסחר רואה בדאגה רבה מגמה זו של נחרצות ואף בהילות בהעברת מהלך כה מרכזי המשפיע ישירות על המגזר שמייצר את מרבית מקומות התעסוקה במשק. "
לין: "התזכיר נראה שה תמים אך למעשה הוא מזעזע מוסדות עולם. הוא מגדיר אפשרות לייבא 30 פריטים מאותו מוצר כייבוא אישי ובאותו משלוח עצמו או משלוחים אחריו ניתן לייבא עוד 30 פריטים ממוצר אחר מאותו סוג. אישור התזכיר במתכונתו הנוכחית ייצור מערכת מסחרית מקבילה, קלוקלת ופסולה, הקרויה ’יבוא אישי’, שתהרוס את כל היסודות על פיהם מבוצע היבוא המסחרי המוסדר והתקני לישראל."
במסמך מתריע איגוד לשכות המסחר כי לציבור הישראלי צפויות סכנות בטיחותיות כתוצאה מהגדלת החשיפה ליבוא אישי באופן שאינו מפוקח, תוך שהמדינה מתנערת בצורה מוחלטת מאחריותה לבטיחות הציבור. "ההגדרות הרחבות ליבוא אישי וההתייחסות החסרה לטענות שהעלינו יעודדו יבוא מסחרי בתחפושת של ’יבוא אישי’, תוך התחמקות מתשלום מיסים, התחמקות מ"חוקיות היבוא", ופגיעה באינטרסים ציבוריים של ביטחון, בטיחות ובריאות."
על פי איגוד לשכות המסחר, בין היתר נדרש יהיה לבחון את הסוגיות הבאות:
* לבחון מחדש של הגדרת "כמות סבירה" והתאמתה לצרכיו של היחיד לתקופה קצובה תוך התייחסות בכלל זה למשלוחים נפרדים.
* לבחון אם ואילו דרישות רגולטוריות למוצר ניתן לפטור.
* להקים מנגנון אכיפה אפקטיבי שיבטיח שהדרישות המהותיות החיוניות לבטיחות הציבור יתקיימו גם ככל שמדובר ביבוא אישי. המנגנון צריך לכלול בין היתר, ביצוע בדיקות למוצרים מיבוא אישי לפי תכנית ניהול סיכונים שתנוהל על ידי המכס. מוצרים מיבוא אישי שלא יעמדו בדרישות שהוגדרו לא ייכנסו לישראל והמזמין שלהם ייקנס בהתאם.
* מה ההשפעה הצפויה של הסרת חסמים נוספים מיבוא אישי באופן שיגביר את האפליה לטובת העסקים מחו"ל על חשבון העסקים המקומיים על הקמעונאות והתעסוקה בישראל?
* על משרד הכלכלה לצאת בקמפיין הסברה לציבור המזמינים מאתרים בחו"ל – איך ניתן לוודא שמוצר עומד בדרישות הרגולציה החיוניות? מה הסכנות הבטיחותיות ביבוא ממקור לא ידוע? ממה להיזהר ואיך? וכו’.
* לבחון את ההשפעה הצפויה של הסרת חסמים נוספים מיבוא אישי באופן שיגביר את האפליה לטובת העסקים מחו"ל על חשבון העסקים המקומיים על הקמעונאות והתעסוקה בישראל?
בנייר העמדה של איגוד לשכות המסחר ישנה התייחסות מפורטת לסעיף המהותי של ’הגדרת כמות סבירה’ - הגדרה מופקרת ולא מאוזנת לכמות מופרכת:
הגדרת "כמות סבירה" בתזכיר הצו הופכת את ה"יבוא האישי", ל"יבוא חצי-מסחרי", תוך העמקת האפליה לחובת המגזר הקמעונאי ולחובת "היבוא המסחרי", במתן הפטור מ"חוקיות היבוא" ב"יבוא אישי".
ההגדרה היא רחבה מידי ולא מידתית - 30 מוצרים מאותו סוג עד 1,000 דולר או 5 מוצרים מאותו סוג ללא הגבלת סכום. אין מגבלה של יבוא אישי לצריכה לתקופה קצרה, אלא הגדרה שמאפשרת לצרכן, הלכה למעשה, לבנות מלאי של מוצרים על חשבון רכישת אותם מוצרים בישראל.
במצב כזה, מסבירים באיגוד לשכות המסחר, אפשר להביא לישראל במשלוח אחד של יבוא אישי פטור מדרישות חוקיות יבוא למשל: 30 מוצצים מסוג אחד ועוד 30 מוצצים מסוג אחר ועוד 30 בקבוקים לתינוק ועוד 30 צעצועים מסוג אחד ועוד 30 צעצועים מסוג אחר ועוד ועוד ובתנאי שהמחיר של כל המוצרים במשלוח לא יעלה על 1,000 דולר. לפי אותה הגדרה ניתן להביא לדוגמא לישראל במשלוח אחד של יבוא אישי פטור מדרישות חוקיות יבוא מוצצים, צעצועים, בשמים, נורות, מקררים, מכשירי טלביזיה, מכשירי מיקרוגל ועוד עוד (בתנאי שכל מוצר מאותו סוג יהיה עד 5 יחידות במשלוח) בלי הגבלה של מחיר כלל.
מהיכרות עם הרגלי השוק ומגבלות האכיפה, ניתן להניח כמעט בוודאות שהמוצרים יימכרו בישראל ללא אישור ופיקוח ותוך סיכון למשתמשים.
מעבר לזה, כאמור, ההגדרה אינה מוגבלת לתקופה אלא למשלוח וכך מאפשרת לכאורה, מדי מספר ימים או אף מדי יום, יבוא נוסף בהתאם לקבוע בהגדרה.
באיגוד לשכות המסחר מציעים הגדרה של "כמות סבירה" שמחד אינה מייצרת פרצה בלתי מוגבלת ומאידך אינה מקשה שלא לצורך על מי שיבחר לייבא את אותם מוצרים ביבוא אישי: עד 5 יחידות מאותה קטגוריה של מוצר, ולא סוג מוצר, בעלות מצטברת של עד 1,000 דולר . לגבי משלוחים מעל 1,000 דולר – מוצע שהמכס יבחן כל יבוא כזה לגופו על מנת להכריע אם אכן מתאים לסווג את המשלוח תחת "יבוא אישי" שניתן לפטור מדרישות חוקיות יבוא.
על מנת למנוע ניצול לרעה של הגדרה זו מוצע גם להסדיר בצו: הפניה לרשימה מקוונת סגורה (שתתעדכן מעת לעת) של קטגוריות מוצרים (דוגמאות לקטגוריות אפשריות: מכשירי חשמל למטבח, מוצרים אחרים למטבח, ציוד מחשוב ותקשורת, ציוד אודיו וידאו, צעצועים, מוצרי תינוקות, חלפים לרכב, תמרוקים, מזון).
הצרכן המייבא מוצרים ביבוא אישי יצטרך להצהיר (בצורה מקוונת, או בכל דרך פשוטה אחרת) שהוא לא הזמין מוצר מקטגוריה זו ביבוא אישי, בשלושת החודשים האחרונים ושהוא מזמין את המוצר לשימוש אישי שלו ו/או של משפחתו מדרגה ראשונה הגרים תחת קורת גג אחת באותה כתובת על פי רישומי משרד הפנים.
יש לקבוע כי הצהרה כאמור, שהינה הצהרה כוזבת, הינה עבירה פלילית שבצידה עונש.
העדר אכיפה מספקת ליבוא אישי בדואר ישראל:
כבר כיום יכולת האכיפה של המכס על יבוא חבילות דרך דואר ישראל היא זניחה ביחס לעשרות מיליוני החבילות שמיובאות בדרך זו בשנה. הסרת החסמים המוצעת תביא גם להגברת כמות המשלוחים שיעברו דרך דואר ישראל, כשהמכס עדיין אינו ערוך לבצע אכיפה ולהגן על האינטרסים הציבוריים בהקשרים אלו, ובפרט בהקשר של יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי. יש לוודא כי הדרישות המפורטות לעיל, לרבות ההצהרה המקוונת, מיושמות גם בהתייחס ליבוא חבילות דרך הדואר.
נדרש לקבוע מנגנון אכיפה מבוסס ניהול סיכונים כדי לפטור מהחובה לעמוד בדרישות תקן:
באיגוד מציינים כי הוכנה רשימה הכוללת תקנים שאין צורך לעמוד בהם ביבוא אישי שהיא למעשה רשימה של תקנים שהמדינה מתנערת מאחריותה לבריאות ובטיחות הציבור בעניינם: מוצצים, מוצרי האכלה לתינוקות, טמפונים, מגוון רחב של מוצרי בניה, אינסטלציה וכלים סניטריים, מקררים, מכונות כביסה, מדיחי כלים, מוצרים לחימום מים, מנורות, מערכות אל פסק, קונדומים, טמפונים ועוד ועוד. לכל אחד מהמוצרים הללו ולרבים אחרים יש סיבה הקשורה בבריאות ובטיחות הציבור שמחייבת שהם יעמדו בדרישות תקנים - חשש לזיהומים, התחשמלות, שריפות, סיכון לתינוקות, נדידת מתכות רעילות ועוד.
לשם דוגמה: בישראל יש תקן ייחודי לגבי תקעים ובתי תקע. כך שבהגדרה, מוצר חשמלי או אלקטרוני שיגיע ביבוא אישי לא יהיה עם תקע התואם את התקן הישראלי. יש בעולם מגוון רחב מאד של תקעים שייתכן שחלקם אינם מסכנים את הציבור, אבל אחרים בוודאי כן. למשל תקע השוקו האירופאי הנפוץ באירופה שאינו תואם לתקן הישראלי. המשמעות היא שהמוצר בישראל אינו מוארק בהארקת הגנה וכך חושף את הציבור לסכנת התחשמלות. מובן שביבוא מסחרי יבואנים דואגים להחליף את התקע ולהגן על הציבור. מי יגן על הציבור ביבוא אישי של מוצרים אלו? איך הציבור ידע בכלל שהוא בסיכון ממשי?
באיגוד לשכות המסחר מציעים לתקן מחדש את חוק התקנים בצורה מידתית יותר, באופן שלא יפטור מוצרים מיבוא אישי מחובת עמידה בדרישות תקן רשמי, אלא יגדיר ביחס לחלקם תהליך אכיפה שונה מתהליך האכיפה הנדרש למוצרים מיבוא מסחרי. יקבע בחקיקה מנגנון אכיפה מבוסס ניהול סיכונים במסגרתו באופן אקראי מוצרים שמגיעים ארצה ביבוא אישי ייבדקו על מנת לבחון עמידה שלהם בדרישות מהותיות שיוגדרו.
דוגמאות למוצרים שנדרשים באישור ביבוא מסחרי ופטורים לפי התזכיר ביבוא אישי: תמרוקים, תכשירים רפואיים שונים, מלט, כלי טיס וחלקיהם, יסודות כימיים רדיואקטיביים ובכלל זה אורניום מועשר שאינו עבור כור גרעיני, אלמנטים של דלק לכורים אטומיים, ועוד.
ביחס לתמרוקים למשל יש בישראל רגולציה מחמירה שמגבילה יבוא של מוצרים שמיוצרים במדינות שאינן מוכרות על ידי משרד הבריאות ודורשת עמידה בתנאים נוספים לשם הגנה על בריאות הציבור. רוב מדינות העולם הן מדינות שאינן מוכרות על ידי משרד הבריאות ליבוא תמרוקים וכך יוצא שכל אותם מוצרים שאסורים ביבוא מסחרי, מותרים ביבוא אישי ובהיקפים משמעותיים. ככל שהמדינה סבורה שאין במוצרים אלו כדי להוות סכנה בשימוש הרי שיש לאפשר לייבא אותם גם ביבוא מסחרי.