משרד התמ"ת העניק היום פרסי יצואן מצטיין", "פרס היצוא" ו"החברה רב-לאומית הנבחרת", בטקס המסורתי שהתקיים בבית הנשיא במעמד נשיא המדינה שמעון פרס ושר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר.
נשיא המדינה שמעון פרס בירך בתחילת הטקס את היצואנים הזוכים. "משקמה מדינת ישראל לא היה לה ממה להתקיים, ולא היה לה מה לייצא. לחשוב שרק לפני ששים שנים היה צֶנע בארץ. ביצים, קמח ובשר חולקו לפי קו העוני, בתלושי מזון. והיום, להתעורר ולגלות שישראל שמייצאת גזר לרוסיה, אבוקדו לצרפת, טפטפות לסין ושבבים לארצות הברית. זו מכת מחץ לפסימיזם הישראלי".
לדברי הנשיא, "בשישים ושלוש שנים הפכנו ארץ מדברית, מוקפת אויבים, מבודדת מדינית, לארץ שחלוציה יצרו משאבי אדם בלתי נדלים, אך ללא ידע מקצועי, לארץ המעוררת התפעלות עולמית בכלכלתה, בצבאה, במדעיה ובמשטר הדמוקרטי שלה. עמים בעלי אוצרות טבע, או שליטי אימפריות, עסקו בחלוקת היש. ישראל שחונת השטח והנתונה לשלטון זר בנתה יש בעזרת כפיה וביגעת מוחה. אפשר לקרוא לזה בכל שם שתרצו: אבל לישראל חקלאות חכמה, מים שקולים, אנרגיה יצירתית, תעשייה יוזמת, צבא מצטיין. גם לא אסורים בה חילוקי דעות".
לדברי הנשיא פרס, הצלחתנו מעוררת הערצה והשתוממות. "אולי לא בפומבי אבל בוודאי לא בִּכְדִי. מי שמחפש את סודה של ישראל, לא ימצא אותו בספרי הכלכלה. אבל מי שיחפש את סודו של הישראלי ימצא אותו בספרי האמונה. הוא יגלה להפתעתו שרוח האדם היא מנוף כלכלי. אולי דווקא היעדר אוצרות טבע הכריחו את החברה הישראלית לחיות על יצירתיות. להיות ארץ חצופה ונועזת. ישראל היא מדינה של אין ברירה. וכשאין ברירה אין מנוס אלא ליצור ברירה. היותנו עם בודד, ללא אח לשפה, ללא אחות לגורל, גָזַר אי שקט בתולדותינו.לנו קשה לנוח ואסור לנו להירדם. שביעות רצון עצמית עלולה להיות מסוכנת עבורנו. עלינו לחיות בארצנו הקטנה, ולפעול בעולם הגדול".
"מציון תצא תורה. אני מאמין בכך בכל ליבי. יצא לי ליטול חלק בקידום המחשב הראשון בארץ, בטיל הראשון, ביצירת המטוס הצה"לי הראשון וביצירת "טקסטיל דימונה". מהטפטפות של חצרים עד החלל שבו נע "עמוס 1". אני מאמין באדם. באדם היוצר, היוזם, הפטריוט. הייצוא הראשון שלנו היה 176 מילים חרוטות על לוחות הברית. עשרת הדיברות. זהו ייצוא שיש לו עדיין ביקוש עולמי. צ’רצ’יל תימצת זאת בשפתו המיוחדת: ’מאז ראשית הציביליזציה מיליונים על גבי מיליונים של חוקים לא שיפרו אפילו במעט את עשרת הדיברות’.