ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה היום פה אחד תקנות שהוגשו על ידי שר הפנים, בעקבות דרישת בגצ לנהוג במידתיות בהפרשות משכר העובדים הזרים. לפי התקנות, חלק מהעובדים הזרים המוגדרים "מסתננים" יהיו זכאים לקבל 70% מכספי הפיקדון שהפריש עבורם המעסיק, באמצעות אי ניכוי מהשכר, גם אם לא יצאו מהארץ. זאת במקרים אשר הוגדרו כ"בעלי מאפיינים הומניטריים מיוחדים": אם העובד הוא קטין, אישה, אם גילו עולה על 60, אם הוא אב חד הורי לקטין, אם אי קבלת הפיקדון עלולה לגרום נזק לבריאותו (כולל הנפשית), או אם היה קורבן לעבירות החזקה בתנאי עבדות או סחר בבני אדם. 3 מתנגדים לתקנות הוצאו מהדיון על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), לאחר שהפריעו למהלכו התקין והתפרצו לדברי עובד זר מאריתריאה.
ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין, העריך את מספר הנשים הזכאיות מתוקף התקנות ב-5,000, והאוכלוסיות הנוספות הזכאיות הוערכו בכמה מאות לכל סוג אוכלוסיה. רכזת שטח במטה המאבק של תושבי דרום ת"א, שפי פז, טענה כי הנתונים שנמסרו שגויים. ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) טען "זהו מחטף על ראשם של תושבי תל אביב. אנחנו רוצים לעודד אותם לחזור לארץ מוצאם". תושבת דרום תל אביב, שולה קשת, אמרה לעומתו: "אם מבקשי המקלט יתדרדרו לעוני זה יפעל כמו בומרנג כלפינו, תושבי השכונה". נעה קאופמן מ"קו לעובד": "התקנות פוגעות בילדי הזרים; רק האם תוכל לקבל חלק מהכסף ומשכורות הנשים הן בדרך כלל הנמוכות יותר". ברנה נגסה מאריתריאה: "אני מבקש מקלט. אנחנו לא מאיימים על אף אזרח ועל אף מדינה. התקנות יגרמו להידרדרות קשה". לעומת זאת טען מנכ"ל אית"ן למדיניות הגירה, יונתן יעקובוביץ’: "דווקא הנשים והילדים הם אלה שיכולים לחזור לארץ מוצאם בלי סכנה, והם אלה שמקבלים ההטבות. יש פה מסר הרסני למדיניות ההגירה של מדינת ישראל, לפיו ניתן להקים כאן משפחות".
התקנות הוגשו לוועדה על ידי משרד הפנים לפני מספר חודשים, אולם יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) סירב לאשרן, בטענה כי הן "חלקיות, חסרות ולא אנושיות". אלאלוף וח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) דרשו להרחיב את המקרים בהם יינתנו הכספים לעובדים הזרים. לעומתם טען חבר הוועדה ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), כי התקנות מקלות מדי.