מתיחות הסחר בין ארה“ב ואירופה עולה מדרגה - כך עולה מסקירה כלכלית שבועית של בנק הפועלים. נק’ עיקריות נוספות מהסקירה: יוון מגיעה להסדר עם מדינות אירופה על דחיית החזר חובות, דבר שצמצם את החששות באירופה, והביא להתחזקות של האירו; ישראל - ירידה חדה בהיקף התחלות הבנייה ברבעון הראשון; שוק עבודה הדוק ועליות בשכר פועלים להעלאת האינפלציה; בנק ישראל צפוי להכין את הקרקע לעליית ריבית בחודשים הקרובים.
לקראת סוף השבוע נכנסו לתוקף באירופה מכסים על יבוא תוצרת אמריקנית שהוטלו בתגובה על הטלת מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום. מכסי האיחוד האירופי מקיפים כ-200 קטגוריות מוצר, בהן מגוון סוגי תירס, אורז, סיגריות, מוצרי קוסמטיקה ועוד. כעת, מאיים הנשיא טראמפ להטיל מכס בשיעור של 20% על יבוא מכוניות מהאיחוד האירופי. באיחוד רואים איום זה בדאגה רבה, וגרמניה היא המדינה שעלולה להיפגע בצורה המשמעותית ביותר, שכן היא מייצאת כל שנה כ- 600 אלף מכוניות לארה"ב. כמובן שתגובת האיחוד האירופי היא שיינקטו צעדי תגמול בסדר גודל דומה על יבוא מארה"ב. בנוסף הודיע טראמפ, בהמשך למכסים שכבר דווחו בתחילת החודש על סין, כי יטיל עוד מכסים של 10% על יבוא מסין בהיקף של 200 מיליארד דולר נוספים. סין הודיעה כי תשיב בצעדי תגמול שווי ערך.
ארגון מדינות אופ"ק, ערב הסעודית ורוסיה סיכמו על עלייה קבועה בתפוקת הנפט, אם כי בשיעור נמוך מהצפוי. כתוצאה מכך, מחיר חבית מסוג ברנט עלה בסוף שבוע לכ- 76 דולר. מלאי הנפט בעולם נמצא כיום ברמה נמוכה מהממוצע של חמש השנים האחרונות.
החששות להתגברות ההסלמה למלחמת סחר לא הפריעו למדדי הנאסד"ק וראסל 2000 להגיע לרמות שיא בשבוע שעבר. התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים נותרו יציבות סביב ה- 2.90 אחוז לשנה, והמקבילה בגרמניה הייתה 0.33 אחוז לשנה.
ארה"ב- מדיניות הסחר האמריקנית תוקעת טריז בין ארה"ב לבעלות בריתה ההיסטוריות, מדינות אירופה. לכאורה לארה"ב יש על מה להתלונן, בעוד שלה יש גירעון כרוני גבוה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, מדינות אירופה, סין ויפן מאופיינות בממוצע בעודפים. טראמפ מנסה בצעדיו להשיג יתרונות לתעשייה האמריקנית. זה יכול לעבוד אם הצדדים האחרים יתפשרו, וראינו שסין למשל מנסה להתגמש ולהגיע לפשרה. זה יכול גם לא לעבוד אם אירופה תחליט להשיב מלחמה שערה, כמו שקרה בשבוע החולף.
בשוק הנדל"ן האמריקני נמשכה המגמה החיובית- התחלות הבנייה עלו בחודש מאי בשיעור של 5.0% אחוזים, מעל ומעבר לתחזית של עלייה בשיעור של 1.8%, והגיעו לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בהיתרי הבניה נרשמה ירידה במאי, אם כי הרמה עדיין גבוהה. היקף המכירות של בתים קיימים נותר יציב יחסית, וניכר המשך למגמה של עלייה הדרגתית בריבית על משכנתאות. מדד התעשייה של הפד בפילדלפיה רשם ירידה חדה לרמה של 19.9 נקודות אל מול תחזיות מוקדמות לרמה של 29 נקודות. זאת הפעם הראשונה בשנה וחצי האחרונות שמדד זה נמצא מתחת ל- 20 נקודות. מדד האינדיקטורים המובילים לחודש מאי עלה בשיעור מתון של 0.2%, לאחר עליה של 0.4% בחודש הקודם.
ה- Fed פרסם את התוצאות של מבחני תרחישי קיצון למערכת הבנקים האמריקנית, על פי חוק DODD-FRANK. התוצאות מצביעות על קיומן של רמות הון נאותות במערכת להתמודדות מול מצבי לחץ. על פי הניתוח, "מערכת הבנקים תוכל להמשיך להלוות כספים למשקי בית ולמגזר העסקי גם בתקופה של מיתון כלכלי גלובלי".
גוש האירו- שיפור באווירה באירופה. האומדן הראשון למדד מנהלי הרכש המשולב בגוש האירו עלה ל- 54.8 נקודות בחודש יוני, עם התאוששות נאה בענפי השירותים אך עם ירידה נוספת במדד למגזר התעשייה. ביוון נרשמה הסכמה עם מדינות אירופה על דחייה של 10 שנים בהחזר החובות, וקבלת הלוואה נוספת של 15 מיליארד אירו. הסכם זה מאפשר ליוון לחזור ולוות כספים בשוקי ההון. ליוון עדיין יחס חוב ציבורי לתוצר גבוה של כ- 180%, שמחייב אותה לשמור לאורך זמן על עודף בתקציב של הממשלה (ללא תשלומי ריבית) של כ- 2.5 אחוזים מהתמ"ג. התפתחויות אלה היו ברקע להתחזקות מסוימת של האירו מול הדולר והעלייה במדד המניות ה- euro stoxx 600 בשבוע שעבר.
שווקים מתעוררים- נמשכת הדריכות ואי-הוודאות בשווקים המתעוררים. בתורכיה מתקיימות היום בחירות כלליות לראשות הממשלה ולפרלמנט. כרגע נראה שיש מאבק צמוד בין ארדואן לבין המועמד מהאופוזיציה שצבר פופולאריות רבה בתקופה האחרונה. אובדן הרוב בפרלמנט על ידי מפלגתו של ארדואן הוא בהחלט תרחיש אפשרי. מאז תחילת החודש פוחתה הלירה הטורקית ב-3.2% ומתחילת השנה ב-18.8%.
האם המחירים צפויים לעלות בעקבות הירידה בהתחלות הבנייה? יש להבחין בין הסיבה למסובב – הירידה בהתחלות הבניה היא התגובה לירידה בביקושים לדירות חדשות ולירידה קלה במחירים, ולכן לפחות לגבי הטווח הקצר, לא ניתן להסיק שהירידה בהתחלות הבניה תפעל לעליות מחירים. סביר להניח שהמחירים יושפעו בתקופה הקרובה מגורמים אחרים, כמו שיווקי הקרקע של המדינה, קצב פתיחת ההגרלות שמשפיע על ציפיות משקי הבית, ורמת הריבית. במידה ולאורך זמן נראה את רמת התחלות הבניה נותרת ברמה הנוכחית, זה יכול להחזיר את עליית מחירי הדיור, ואולי קודם לכן להאיץ את עליית מחירי שכר-הדירה.
עליות השכר במשק הן כנראה הזרז לחזרת האינפלציה לתחום היעד. בשבועות האחרונים פורסמו בכלי התקשורת הודעות על התייקרויות צפויות במוצרי מזון שונים. מסוף שנת 2013 ירדו מחירי המזון בישראל בשיעור מצטבר של 3.7%. בתקופה זו עלה השכר הממוצע במשק בשיעור של 11.5%. הירידה במחירי המזון שיקפה את התגברות התחרותיות בענף, והיא התאפשרה גם לנוכח ירידה חדה של כ- 30% במחירי הסחורות החקלאיות. בשנה האחרונה מחירי הסחורות בעולם החלו לעלות, ועליית השכר אפילו הואצה. התוצאה היא לחצים לעליות מחירים.
האוצר מנסה לבלום את ההתייקרויות היכן שזה מתאפשר ובעיקר במוצרים שמחירם מפוקח. לאורך זמן יהיה קשה לעצור התאמות של מחירים שמקורן בעליות שכר, שהן מרכיב משמעותי בעלות המוצרים. משקל סעיף המזון במדד המחירים לצרכן אינו גבוה – כ- 14% בלבד, כך שגם אם מחירי המזון יחלו לעלות מעט, התרומה לעליית האינפלציה לא צפויה להיות גבוהה. עליות השכר צפויות להשפיע בעיקר על ענפי השירותים, והאינפלציה צפויה להערכתנו לעלות בהדרגה לרמה של כ- 1.1% ב- 12 החודשים הקרובים. יש לציין ששוק ההון עבר לגלם בשבועות האחרונים אינפלציה בשיעור דומה.
ריבית בנק ישראל – אנו סבורים כי בנק ישראל יצטרף למגמה העולמית של יציאה הדרגתית מהמדיניות המאוד מרחיבה. הציפית לאינפלציה חזרו לטווח היעד, אם כי לטווח של שנה הן קרובות לגבול התחתון שלו. שער החליפין של השקל מול סל המטבעות יציב מאוד בחודשים האחרונים, ובניגוד לעבר זה הושג ללא רכישות מאסיביות של מט"ח מצד בנק ישראל. אנו מעריכים כי בנק ישראל "ירכך" בקרוב את הכוונת האינפלציה, כהכנה לעליית ריבית, שעשויה להתרחש לקראת סוף השנה או בתחילת 2019.