רשות ניירות ערך פרסמה היום להערות הציבור מסמך למדיניות מתן היתרים מוצעת לפי סעיף 49א לחוק ניירות ערך. מדובר בסעיף שעניינו באיסור או במתן היתר לגבי פנייה להצעת שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת שאינה פועלת על פי רישיון בורסה.
לעמדת הרשות, ההיתרים מכוח הסעיף צריכים לחול לא רק על בורסות זרות, אלא גם על גורמים הפועלים מטעמן או פועלים באופן עצמאי. כמו כן, יש להבחין בין סוגי הלקוחות אליהם נעשית הפנייה, תוך הבחנה בין פניה לגופים כשירים ובין פניה לציבור הרחב.
סעיף 49א אינו מסדיר את פעילות הברוקראז’ בישראל, המבוצעת כיום ביחס לבורסה בתל-אביב ולבורסות בחו"ל. בעניין זה נדרשת הסדרה מקיפה שתכלול רישוי של הפעילות, כללים הקובעים כיצד עליה להיעשות, וסמכויות פיקוח ואכיפה. יחד עם זאת, אירועי הקריסה האחרונים של חברות ברוקראז’ בלתי מפוקחות, אשר גרמו נזקים לציבור המשקיעים, ממחישים לעמדת הרשות את הצורך בקביעת מדיניות היתרים מחמירה, במטרה לצמצם את הסיכונים הרבים הכרוכים בפעילות בלתי מפוקחת עד שתהא הסדרה כאמור. לאור האמור, מדיניות ההיתרים מציעה לקבוע דרישות סף מגורמים המבקשים לעסוק בפעילות זו כלפי הציבור הרחב.
מסמך המדיניות מבחין בין סוגי הפעילויות, הגורמים המציעים אותן, והקהל אליו הם פונים. ביחס לגורמים המבקשים לפנות לציבור הרחב, יינתן היתר רק לגופים שניתן להסתמך על מהימנותם ומיומנותם לנוכח מעמדם כתאגידים בנקאיים, כחברי בורסה שאינם בנקים, או כגופים הנתונים לפיקוח ייעודי ומתאים בארה"ב או באיחוד האירופי.
בנוסף, מדיניות ההיתרים המוצעת קובעת כיצד נדרש גוף לפנות לרשות לקבלת היתר, וכן את הגילוי שיהיה עליו למסור במטרה להבהיר ללקוחותיו כי אף אם יש לו היתר עדיין אין מדובר בפיקוח על פעילותו. לאחר מתן היתרים, תתאפשר באתר הרשות בדיקה לגבי זהות הגופים בעלי ההיתר.
בכל הקשור לפעילות של בורסות זרות בישראל מדיניות ההיתרים המוצעת מאמצת את התנאים שנכללו בשורת פניות מקדמיות שפרסמה הרשות בנושא, שגם הם אינם מאפשרים לבורסה שאין לה רישיון בישראל לפנות לציבור הרחב.