היום מתפרסם קטע מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות שתפורסם מחר בנושא: ביצועי המערכת הבנקאית הישראלית בהשוואה בין-לאומית. השוואות בין-לאומיות הן כלי שימושי להערכת יציבות הבנקים ופעילותם ולניטור אתגרים וסיכונים במהלך התהוותם. באמצעותן לומד הפיקוח על הבנקים כיצד בנקים ורגולטורים בעולם מתמודדים עם שורת אתגרים שרובם מאפיינים גם את מערכת הבנקאות המקומית.
איכות האשראי של הבנקים הישראליים גבוהה לאורך זמן מזו של הבנקים ברוב מדינות אירופה ודומה לאיכות בארצות הברית. זאת בין היתר הודות לכך שתהליכי החיתום בישראל מחמירים יותר, ועל רקע המציאות הכלכלית הנוחה במשק המקומי והצעדים האקטיביים שנקטו הבנקים והפיקוח על הבנקים בתחום האשראי, בראשם צמצום הריכוזיות באשראי והקטנת החשיפה ללווים גדולים וממונפים.
רווחיות הבנקים הישראליים נמוכה במקצת מרווחיות הבנקים המובילים באירופה ובארה"ב, בעיקר מפי שהם נוטלים סיכונים נמוכים יותר; מגוון פעילויותיהם מצומצם יותר (בנקים בעולם עוסקים למשל בשיווק ביטוח, בעשיית שוק ועוד); יעילותם נמוכה יותר; ושיעור המס בישראל גבוה יותר.
רוב הבנקים בישראל יעילים פחות מבנקים דומים במדינות ה-OECD, אולם יעילותם נמצאת במגמת שיפור נוכח הדרישות שהציב הפיקוח על הבנקים והצעדים המשמעותיים שננקטו. הפער ביעילות נובע בין היתר מכך שהוצאות השכר (המושפע ממס שכר גבוה) וההוצאות הנלוות תופסות בישראל נתח גדול בסך ההוצאות התפעוליות.
בישראל, כמו במרבית המדינות המפותחות, המודל העסקי של הבנקאות הקמעונאית מתאים עצמו בשנים האחרונות לעולם הטכנולוגי ולשינוי בטעמי הלקוחות. תהליך זה כולל בין השאר צמצום במספר הסניפים הבנקאיים (אם כי בקצב איטי מהקצב בעולם) ומעבר לבנקאות דיגיטלית.
הנגישות הפיזית של השירותים הבנקאיים בישראל – באמצעות סניפים ופקידים – דומה למקובל במדינות ה-OECD ואף עולה עליו. לשם המחשה, מספר הסניפים הבנקאיים לאלף קמ"ר בישראל גבוה משמעותית מהמספר במדינות ה-OECD.
הבנקים הישראליים דומים לבנקים המובילים מבחינת יישום הסטנדרטים המתקדמים והמחמירים ביותר להקצאת הון לפי כללי באזל. רמתו של יחס המינוף בבנקים הישראליים גבוהה מרמתו בבנקים גלובליים בעלי חשיבות מערכתית ומעידה כי בבנקים הישראליים קיימת רמת ביטחון גבוהה יותר תודות לכריות ההון הגבוהות.
בתחום הנזילות הבנקים הישראליים מיישמים סטנדרטים מתקדמים ובדומה לבנקים מובילים באירופה הם מצויים מעבר לדרישת הסף המינימלית (100%) שנקבעה בעקרונות באזל III. בישראל מיושמות עקרונות אלו בהוראת ניהול בנקאי תקין 221 בנושא יחס כיסוי הנזילות (LCR, Liquidity Coverage Ratio).
שיעור הדיווידנד המשולם (מהרווח הנקי) בקרב הבנקים הישראליים נמוך מהנתון המקביל בבנקים מובילים בעולם, אולם הוא נמצא במגמת עלייה. מאחר שהבנקים מתכנסים ליעדי ההון והנזילות הרגולטוריים, הפיקוח על הבנקים התיר לרובם להגדיל את שיעור החלוקה השנה ללא ניכוי פערים חשבונאיים