כלכלת ישראל עלתה שלב אחד אל המקום ה- 21 בשנת 2018 (לעומת 22 בשנת 2017) מבין 63 מדינות מפותחות, במדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי IMD. כך מסר היום (23.5.18) איגוד לשכות המסחר, המייצג את מכון IMD בישראל.
מכון המחקר IMD הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם שבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים. מדד התחרותיות העולמי שמתפרסם מדי שנה ע"י מכון IMD מדרג 63 מדינות ע"פ פרמטרים כלכליים שונים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם איגוד לשכות המסחר בישראל. המדד בוחן את ביצועי המדינות ע"פ ארבעה פרמטרים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית.
בראש הדירוג העולמי מופיעות: ארה"ב, המדורגת ראשונה, ואחריה הונג קונג, סינגפור, הולנד, שוויץ ודנמרק. בתחתית הדירוג ממוקמות: קולומביה, אוקראינה, ברזיל, קרואטיה, מונגוליה ו-ונצואלה, המדורגת אחרונה.
מניתוח איגוד לשכות המסחר את נתוני מדד IMD עולה כי החוזקות של כלכלת ישראל מתבטאות בדירוגה במקום הראשון בסעיף החדשנות העסקית, בדומה לאשתקד; במקום הראשון בדומה לשנה שעברה בסעיף השקעה במו"פ כאחוז מהתוצר; דירוג במקום השני בסעיף מחקר מדעי בדומה לאשתקד; בסעיף המודד את עמידות המשק במשברים בינ"ל, ישראל מדורגת במקום ה-4 בשנת 2018 לעומת המקום ה-7 בשנת 2017.
מנגד, הדירוגים הנמוכים של ישראל מתבטאים בדירוג במקום 46 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, לעומת 49 בשנת 2017; דירוג במקום 41 בזמן הנדרש לפתיחת עסקים, לעומת 42 בשנת 2017; בדירוג יוקר המחיה ישראל נמצאת במקום 52, ללא שינוי לעומת 2017; בסעיף יצוא סחורות כאחוז מהתוצר ישראל מדורגת במקום ה-51 בשנת 2018 לעומת 46 בשנת 2017; בסעיף מחירי הדלק ישראל נמצאת במקום ה-58 לעומת מקום 62 בשנת 2017.
במכון המחקר IMD מציינים כי על ישראל להתמודד עם האתגרים הבאים, על מנת לשפר את מעמדה בשנים הבאות:
• שמירה על המשך הצמיחה
• הפחתת העומס הביורוקראטי והרגולטורי תוך יישום מסקנות RIA
• הגדלת יצוא הסחורות והשירותים
• האצת רפורמות במגזר הציבורי
• צמצום הפערים הכלכלים בחברה
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר התייחס לממצאי הדו"ח ואמר כי "למרות שישראל נהנית מחוסן כלכלי ומצויה בקדמת ההישגים בכל הקשור להוצאה על מו"פ וחדשנות עסקית, אסור להתבשם בהישגים אלה. קובעי המדיניות רתוקים מדי למגזרי התעשייה וההיי-טק ומתעלמים מתרומתו המרכזית של מגזר המסחר והשירותים העסקי לכלכלה ולתעסוקה.
לדברי לין, מגמת ההכבדות המוטלת על המגזר העסקי, עודף הרגולציה ואפליית המס הזועקת מול הייבוא האישי, פוגעים קשות בסקטור העסקי המייצר את עיקר מקומות העבודה במשק.
ניתוח איגוד לשכות המסחר את דירוג ישראל ע"פ ארבעת הפרמטרים המרכזיים במדד:
1. קטגוריית חוסן כלכלי: ישראל מדורגת במקום ה- 37, לעומת המקום ה- 31 אשתקד :
• בסעיף התנהלות הכלכלה המקומית (תוצר מקומי, הוצאה וצמיחה) נרשמה ירידה בדירוג אל המקום ה-32, ממקום 21 בשנת 2017.
• בסעיף התעסוקה ירדה ישראל ממקום 28 בשנת 2017 למקום 30.
• בסעיף המחירים (מורכב מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה) נרשמה ירידה של שלושה שלבים מהמקום ה-46 בשנת 2017 למקום ה- 49.
• בסעיף ההשקעות הבינ"ל נרשמה ירידה למקום ה- 36 מהמקום ה-28 אשתקד.
• בסעיף סחר חוץ נרשמה ירידה מהמקום ה- 38 אל המקום ה- 45.
2. קטגוריית יעילות העסקים: ישראל עלתה ארבעה שלבים אל המקום ה- 18 :
• סעיף ’פריון ויעילות’ - ישראל רשמה ירידה של 4 שלבים למקום ה- 25 .
• בסעיף ’מימון’ (יעילות המערכת הבנקאית, שוק ההון וניהול פיננסי של חברות) ישראל עלתה למקום ה- 28 לעומת 29 בשנת 2017.
• סעיף שוק העבודה (גודל השוק, כישורים וכד’) רשם עליה של 10 שלבים למקום 12.
• בסעיף עמדות וערכים (ערכי חברות, תדמית בחו"ל, תרבות לאומית וכד’) נרשמה עליה של שלב אחד אל המקום ה- 8.
• בסעיף הפרקטיקה הניהולית (יזמות, אחריות חברתית, אתיקה וכד’) נרשמה עליה מהמקום ה- 26 בשנת 2017 אל המקום ה- 20 בשנת 2018.
3. קטגוריית מערכות התשתיות: ישראל עולה שלושה שלבים למקום ה- 13 :
• בתחום הבריאות והסביבה לא נרשם שינוי וישראל מדורגת במקום ה- 24.
• בסעיף התשתית הטכנולוגית (מורכב ממדדים הבודקים השקעה, רמות מחירים, נגישות, זמינות ואיכות של תשתיות תקשורת, מחשוב ומידע) נרשמה עליה מהמקום ה- 10 בשנה שעברה אל המקום ה- 4 .
• בסעיף החינוך נרשמה עליה מהמקום ה-28 בשנת 2017 למקום ה- 14 בשנת 2018.
• בסעיף התשתית המדעית נרשמה יציבות במקום ה- 4.
• בסעיף התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכד’) נרשמה עליה של שלב אחד אל המקום ה- 43.
4. קטגוריית יעילות ממשלתית: נרשמה עליה של 4 שלבים אל המקום ה- 20:
• בסעיף מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד’) ישראל רשמה עליה של 3 שלבים למקום ה- 28.
• בקטגורית מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה) נרשמה ירידה מהמקום ה- 23 בשנת 2017 אל המקום ה- 26 בשנת 2018.
• בקטגורית חקיקה עסקית (פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה) נרשמה עליה מהמקום ה- 28 אשתקד אל המקום ה- 27 בשנת 2018.
• בסעיף מסגרת חברתית (התפלגות ההכנסה, שיווין הזדמנויות וכד’) נרשמה יציבות במקום ה- 20.
• בסעיף של מדיניות מסים (מיסוי אישי ועסקי) נרשמה עליה למקום 23, מהמקום ה- 24 בשנת 2017.