אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי מציג ניתוח עלות-תועלת של רפורמת המיסוי הירוק שנכנסה לתוקף באוגוסט 2009 ועונה על השאלה האם ובאיזה היקף הופחתו פליטות המזהמים מכלי רכב כתוצאה מהרפורמה.
באוגוסט 2009 נכנסה לתוקף רפורמת המיסוי הירוק, שנועדה לתמרץ רכישה של כלי רכב ירוקים על ידי הענקת זיכוי ממס קנייה של עד 16,000 ש"ח לכלי רכב, בהתאם לכמות פליטת המזהמים. המיקוד השבועי מציג ניתוח עלות-תועלת של המהלך ועונה על השאלה האם ובאיזה היקף הופחתו פליטות המזהמים מכלי רכב כתוצאה מהרפורמה.
כתוצאה משריפת הדלקים להנעת כלי הרכב, נפלטים לאוויר חמישה מזהמים עיקריים. הודות לשיפורים טכנולוגיים, בעידודה של החמרת הרגולציה הממשלתית והבינלאומית, נרשמה ירידה בכל סוגי הפליטות גם לפני השקת הרפורמה בשנת 2009. ההנחה הסבירה היא שלולא הרפורמה, מגמת הירידה בשנים 2016-2009 הייתה נמשכת באותו קצב שאפיין את שבע השנים שקדמו לרפורמה. לכן יש לייחס לרפורמה רק את ההאצה בשיעור הירידה בפליטות מעל לקצב ששרר ערב הרפורמה.
מול התועלת של הפחתת פליטות המזהמים, עומדת העלות של הזיכוי הירוק שהתבטא בירידה הדרגתית בשיעור מס הקנייה האפקטיבי על כלי רכב מ-67.5% לכ-60%.
בשנת 2010 עלתה תועלת הרפורמה על עלותה. אולם עלות זו תפחה במהירות ועלתה על התועלת בכל אחת מהשנים 2016-2011.
לסיכום, מהניתוח המתעלם מהשפעת הרפורמה על כמות כלי הרכב, עולה שאכן ניתן לייחס לרפורמה הפחתת מזהמים, אולם "הצלחה" זו עלתה באובדן הכנסות ממסים, כך שרפורמת המיסוי הירוק לא עמדה במבחן עלות תועלת – כל שקל של חיסכון בפליטות מזהמים בשנים 2016-2011 "נקנה" בכ 2 עד 4 שקלים של אובדן הכנסות.
בחישוב חלופי, הלוקח בחשבון השפעת הרפורמה על כמות כלי הרכב, נראה שהתועלת נטו מהרפורמה הייתה זניחה יותר. הירידה בשיעור המס האפקטיבי, שהתלוותה לרפורמה, הוזילה את מחיר כלי הרכב והגדילה את כמותם, וכתוצאה מכך חל גידול בזיהום, בגודש ובתאונות דרכים.
מהאומדן הראשון של הלמ"ס לנתוני החשבונות הלאומיים, עולה כי ברבעון הראשון של שנת 2018 נרשמה צמיחה של 4.2 אחוזים ביחס לרבעון הקודם. הצמיחה ברבעון הראשון הושפעה לחיוב מהגידול המהיר בצריכה הפרטית, בהוצאות הממשלה לצריכה ציבורית, בהשקעה בנכסים קבועים וביצוא. יחד עם זאת, העלייה בצריכה הפרטית ובהשקעה בנכסים קבועים הושפעה, באופן משמעותי, מעלייה חריגה ברכישת כלי רכב וברכישה של מכוניות נוסעים, השפעה אשר צפויה לקזז מהצמיחה בהמשך השנה. כמו כן, הנתונים הראשוניים מצביעים על ירידה נוספת בהשקעה בבנייה למגורים.
מדד המחירים לצרכן עלה אפריל מרץ 2018 ב- 0.4 אחוז, המשך לעלייה שנרשמה במרץ. קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן רשם אף הוא עלייה, בהשוואה לחודש מרץ, ועמד על שיעור של 0.4 אחוז. נמשכת מגמת ההתמתנות בקצב הירידה של מחירי המוצרים הסחירים. נמשכת מגמת הירידה במחירי הדירות, זה חודש שישי ברציפות. למעשה, לראשונה זה למעלה מעשור, נרשמה ירידה שנתית במחירי הדירות – ירידה של 0.1 אחוז.
בחודש אפריל 2018 נרשמה עלייה משמעותית, של 9.5 אחוזים, בגירעון בסחר החוץ הישראלי בהשוואה לחודש הקודם, המיוחס לירידה ביצוא הסחורות במקביל לעלייה ביבוא. בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2018 נרשם בסחר החוץ גירעון מצטבר הגבוה ב- 85.0 אחוזים מהגירעון המצטבר בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ביצוא התעשייתי נבעה מירידה בכל ענפי הטכנולגיה, למעט בענפי הטכנולוגיה העילית – מעורבת. יצוא התרופות מוסיף להיות תנודתי במיוחד, בעוד יצוא השבבים מאיץ נוכח סיום השיפוץ במפעל אינטל. ביבוא הסחורות נרשמה בחודש אפריל עלייה ביחס לחודש מרץ המיוחסת לעלייה ביבוא מוצרי אנרגיה וביבוא חומרי גלם.
לרגל שבועות: מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2017 נרשם גידול קל בערך התפוקה החקלאית (במחירים שוטפים), המיוחס לגידול בכמות התפוקה החקלאית. מחיר התפוקה החקלאית רשם ירידה וקיזז, באופן חלקי, את הגידול. ביחס לתשומות בענף החקלאות, נתוני הלמ"ס לשנת 2017 מצביעים על ירידה בערך התשומה הכולל (במחירים שוטפים, לא כולל שכר לעובדים), המיוחסת לירידה במחירי המים לענף החקלאות ובמחירי האנרגיה. על אף הגידול בהכנסה שמקורה בחקלאות, היתרה של החקלאים נשחקה מעט בשנת 2017, בהשוואה לשנת 2016, נוכח העלייה שנרשמה בתמורה למשרות השכיר. במהלך שנת 2017 נרשמה עלייה במחיר החלב המפוסטר.