ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, ציינה את יום העסקים הקטנים בכנסת בישיבת מעקב אחר ביישום חוק מוסר תשלומים לספקים, שזכה לכינוי "חוק שוטף פלוס 30". החוק, שאושר בוועדה לפני למעלה משנה, קבע כי ימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על שוטף פלוס 30. כמו כן נקבע כי שרי הכלכלה והאוצר יעבירו לוועדה, מדי שנה, דיווח על יישום החוק ובמסגרת זאת תתכנס הוועדה לבחון את יישומו בפועל. היו"ר כבל פתח את הישיבה בביקורת קשה על הממשלה, שלא מיישמת את החוק, ואמר: "הממשלה והחברות הממשלתיות הם העבריינים הכי גדולים ביישום החוק, ואם המדינה היא המעוול הראשי אז מה מצפים מאחרים? מי שלא יעמוד להבא בלוחות הזמנים נעשה לו שיימינג".
היו"ר כבל הזכיר כי משרד הבריאות היה צריך להגיש לוועדה כבר לפני יותר מחצי שנה מתווה להפעלת החוק על מערכת הבריאות, ובסוף החודש כבר היה צריך לעמוד בו. עוד עלה בדיון כי שר האוצר עדיין לא קבע תקנות שמסדירות את הדיווח לוועדת הכלכלה על יישום החוק, תקנות שהיו צריכות להיקבע עד סוף 2017. נשיא לה"ב, רועי כהן, אמר כי ב-30 במרץ 2017 נעשתה היסטוריה והממשלה הבינה שהיא צריכה לשלם בזמן. לדבריו, הצעת החוק הורידה את מספר ימי האשראי במקש משוטף פלוס 63 לשוטף פלוס 53, אבל ההחרגות עושות צחוק מהחוק.
נציג משרד הבריאות, ליאור ברק, ניסה להסביר כי המשרד עובד על מתווה ליישום החוק, אך טען כי כדי לעמוד בו תצטרך מערכת הבריאות תקציב של שני מיליארד שקל. היו"ר כבל מתח ביקורת קשה על הדברים ואמר: "עוד כמה שנים אתם צריכים כדי לעמוד בחוק? הייתה לכם שנה וחצי. זה לא עניין קואליציוני והסיפורים שלכם לא מעניינים, אתם תעמדו במצב מאוד לא נעים".
מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קיוויתי, אמר כי ישנה ירידה משמעותית בימי האשראי במשק, משוטף פלוס 63 לשוטף פלוס 53, והוסיף כי היה שמח לראות גם את מערכת הבריאות מיישמת את החוק. עוד ציין קיוויתי כי הסוכנות לא קיבלה תלונות על משרדי הממשלה. החשבונאי הראשי של משרד האוצר, עוזי שר, אמר כי ממדגם של 8,000 עסקאות שבדק עלה שב-80% מהמקרים התשלום היה במועד. עם זאת הוא הוסיף כי יש לו בעיה בקבלת מידע מהגופים השונים.
ח"כ רוברט אילטוב אמר כי היום מוצאים את כל הדרכים שלא לשלם את הכסף בזמן, ולחברות הממשלתיות יש כל מיני קונצים ובשל כך לא מעט חברות הגיעו לקריסה כלכלית. היו"ר כבל אף סיפר על מקרה שדווח לו, לפיו קבלן קיבל צ’ק שמועד הפירעון שלו הוא שנה ואפילו שנתיים אחרי שסיים לבצע את העבודה. הקבלן אשר גרין סיפר: "ב-2015 סיימתי לבנות את תחנת הרכבת בנתיבות ועדיין לא קיבלתי מהרכבת את התשלום הסופי". קבלן התשתיות דני ונונו סיפר כי חברת נתיבי ישראל מעכבת לו תשלומים בסך 140 מיליון שקל.
ח"כ רועי פולקמן, ממובילי החקיקה, אמר כי הבעיה הגדולה שלא ברור מי מפקח על היישום. הוא הוסיף כי רשות החברות הממשלתיות צריכה לבצע פיקוח על החברות הממשלתיות וצריך לתת גם סמכויות פיקוח לסוכנות לעסקים קטנים. נציג רשות החברות, אלי צימבליסטה, אמר בתגובה כי הרשות לא קיבלה הנחייה לדאוג שהחברות עומדות בחוק. "אנחנו לא בייביסיטר שלהם", אמר.
היו"ר כבל זעם על הדברים. הוא סיכם את הישיבה בקטע מתוך בבא מציעא קי"א ע"א: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" ואמר: "איזהו עושק ואיזהו גזל? אמר רבי חסדא: ’לך ושוב, לך ושוב’ – זה הוא עושק. ’יש לך בידי ואיני נותן לך’ – זהו גזל! היום הממשלה גזלנית. יש לכם כסף ואתם לא נותנים אותו. כשרשות החברות רוצה היא יודעת לעשות את עבודתה, וכשאזרח מקבל בטעות 100 שקל מהמדינה היא יודעת לגבות את זה ממנו בחזרה בריבית דריבית". הוא הוסיף וקצב חודש וחצי בלבד למשרד הבריאות להיכנס ליישום החוק, ואמר כי לא יכול להיות שמשפחות יהרסו בגלל התנהלות המשרד. "בקרוב נקיים ישיבה נוספת ונדרוש את נוכחות שר האוצר, החשב הכללי ושר הבריאות", אמר.