בית משפט השלום בתל אביב – יפו דחה את הערעור שהגישה חברת "בר כל" נגד הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן וחייב אותה לשלם את העיצום שהטילה הרשות בסך 309,500 ₪ (עש"א 13404-11-16 בר כל רשתות בע"מ נ’ מדינת ישראל).
כנגד חברת בר כל רשתות בע"מ הוטל עיצום כספי ע"י הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בסך של 309,500 ₪. העיצום הוטל לאחר ביקורות שביצעה הרשות בשנת 2015 בחמישה סניפי רשת "בר כל" (נתיבות, רחובות, בית שאן, רכסים ואלעד) בהן נתגלו למעלה מ- 1,000 מוצרים עליהם לא הוצגו מחירים בניגוד לחוק הגנת הצרכן וכן נתגלו הטעיות במחירים: בשני מוצרים נמצא הבדל בין המחיר שהוצג על המוצר לבין המחיר בקופה ובנוסף הוצב שלט המציג מחיר לא חוקי – 9.99 ₪, דבר המהווה הטעייה במחיר, שכן שימוש באגורה כבר לא קיים.
בגין ממצאי הביקורות הוטלו על "בר כל" עיצומים כספיים שהסתכמו ל- 309,500 ₪ זאת, לאחר ביצוע הפחתות משמעותיות וכי על אף שנמצאו עשרות רבות של מוצרים מפרים בכל סניף, העיצומים הכספיים הוטלו באופן מצמצם, רק על קבוצות של מוצרים (קטגוריות מוצרים לעניין הצגת מחירים ומק"טים לעניין הטעיה).
במסגרת הערעור טענה רשת "בר כל" טענות רבות ומגוונות כנגד הטלת העיצום וביניהן: העיצום לא סביר וכי הטלה על קבוצות של מוצרים אינה מידתית; כי היקף הביקורת השיפוטית על הרשות הינו רחב; כי העיצומים הוטלו בסמוך מדי לתיקון חוק הגנת הצרכן; כי נוהל האכיפה של הרשות טרם פורסם בעת עריכת הביקורות; כי הרשות השתהתה בהטלת העיצומים ולא פעלה במהירות הראויה דבר שגרם למערערת נזק; כי לא ניתנה ל"בר כל" זכות שימוע כדין כיוון שלא ניתן לה לטעון בעל פה; כי צריך היה להוציא התראה מינהלית במקום עיצום כספי; כי ההפרות הינן זוטי דברים; כי הביקורת בסניף נתיבות נעשתה סמוך לחג הפסח וכי לגבי מספר מוצרים הוצבו שלטים ודי בכך. בדיון שהתקיים הרשת טענה בנוסף כי עובדים רבים אצלה הינם בעלי מוגבלויות והם בין היתר אחראים להצגת המחירים על גבי המוצרים, אך מבלי שגיבתה זאת בעובדות כלשהן.
בפסק דינו מיום 7.5.18 בית המשפט הנכבד, מפי כבוד השופטת רחל ערקובי, דחה את כל הטענות בערעור וקיבל את עמדתה של הרשות להגנת הצרכן.
לעניין היקף הביקורת על הרשות להגנת הצרכן נקבע כי "... הביקורת על הטלת עיצום כספי רחבה יותר מאשר ביקורת על החלטה מינהלי גרידא... זאת כמובן תוך שימת דגש כי מדובר בתקיפה של החלטה מינהלית ובית המשפט אינו בא להחליף את הרשות האמונה על הגשמת מטרת החוק...".
לעניין מטרת העיצומים הכספיים נקבע כי "... מטרת החוק היא אכיפה יעילה אשר תהווה הרתעה ע"י תמריץ כלכלי שלילי ותמנע הישנות של מקרים מעין אלו...".
נקבע עוד כי שיטות האכיפה של הרשות סבירות ומידתיות "אין לקבל את טענותיה של המערערת כי השיטות... אם בשיטת הקטגוריות ואם בשיטת המק"טים, וכן בהטלת העיצומים על כל סניף וסניף בנפרד, מהווה התנהגות בלתי סבירה או בלתי מידתית.". וכן כי "מדובר בטריבונל מנהלי ומקצועי אשר קבע את אופן יישון החוק בהתאם למומחיותו, כשהגם ובית המשפט סבור כי ייתכן וישנה דרך טובה יותר, כל עוד החלטת המשיבה הינה סבירה ומידתית אל לו להתערב בה".
לעניין הביקורת שביצעה הרשות לקראת חג הפסח קבע בית המשפט "מסכימה אני עם המשיבה כי דווקא בשעה שציבור גדול של צרכנים פוקד את הרשת, על עוסק לוודא ביתר כי אכן הוא ששומר על הוראות החוק."
בהתייחס להצבת שלטים במקום הצגת מחירים על גבי כל מוצר קבע בית המשפט "אשר לטענה כי הוצבו שלטים על גבי המקררים, אין טענה זו עולה בקנה אחד עם דרישות ס’ 17ב’ לחוק, כי המחיר יוצג על גבי המוצרים עצמם או על גבי אריזתם".
לעניין הצבת שלט בהילך לא חוקי (9.99 ₪) נקבע "... המחיר אשר הוטבע על גבי השילוט אינו מחיר קיים, ועל כן הדבר מהווה הטעייה בכל מקרה...".
לעניין ביצוע השימוע בכתב צוין כי "... לא מצאתי כי בהעדר השמעת טיעוני המערערת בע"פ, נפגעו אי אלה זכויות יסוד... המשיבה שמעה את המערערת בנפש חפצה בוחנה באופן קונקרטי את העיצומים ואף ביצעה הפחתות בהתאם לטענות המערערת.".
עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מציין כי: "אני שמח לראות כי בתי המשפט שבים ומגבים את מדיניות האכיפה של הרשות, ומאשרים שוב ושוב שקבלת ההחלטות ברשות בכל הנוגע להטלת עיצומים כספיים הינן שקולות, סבירות, מידתיות".