עיקרי דברי יאיר סרוסי- יו"ר פועלים בועידת הגליל בבית שאן: רק ימים ספורים חלפו מאז שריפת הכרמל. האבל על האסון הכבד איחד את כולנו. ליגון על הנספים ולתחושה הקשה התלוותה גם גאווה על הסולידריות, האומץ, היוזמה ויכולת האלתור שגילו כבאים, שוטרים, חיילים, מתנדבים ואזרחים מן השורה.
עם זאת, צריך להיות ברור לכולנו כי בטווח הארוך, לא נוכל לסמוך רק על כושר האלתור הישראלי ועל סולידריות רק בעת משבר. ב-62 שנות קיומה, ישראל צמחה בקצב מהיר ביותר בקנה מידה כלל-עולמי. אוכלוסייתה גדלה פי יותר מעשרה(!) בתקופה זו. ממשק המתבסס על חקלאות ותעשייה קלה, הפכנו למשק מתקדם, עתיר ידע וטכנולוגיה. אך התשתיות הלאומיות לא גדלו ולא פותחו באותו קצב.
במשך שנים, מצוקת המקורות מנעה מהמשק להשקיע את הנדרש ומנעה יצירת רזרבות נדרשות בתשתיות הלאומיות. תשתיות המדינה שלנו לא זכו לתשומת הלב ולהשקעה הנדרשת ממדינה מפותחת בעשור השני של המאה ה-21.
תשתית, מעצם אופייה, מיועדת לטווח הארוך. היא עוסקת בבסיסים שעליהם מושתתים חיינו: מים, אנרגיה, תחבורה, איכות סביבה, חינוך וביטחון אזרחי. בכל אחד מהם ניתן להבחין בנקודות תורפה ובפוטנציאל לפיתוח. בכולם יש לנו הידע, הטכנולוגיה והמקורות לבצע קפיצת מדרגה. אך לשם כך נדרש שינוי יסודי בהתייחסות שלנו, כמדינה וכחברה, למכלול התשתיות המשרתות את כולנו.
תשתיות אינן עניין להשקעה של יום, חודש וגם לא שנה. מערכות התשתית נבנות ומעוצבות לאורך שנים, בעבודה שקטה, סיזיפית, שאין בה הרואיות, אבל זהו האתגר האמיתי.
לפני 20 שנה פגשתי בסינגפור את ד"ר גו, דמות אגדית, שכיהן כשר הביטחון וכשר האוצר ונחשב לאסטרטגיה של מדינה קטנה זו, שקצב ההתפתחות שלה בעשורים האחרונים שבר את כל השיאים.
שאלתי אותו מדוע נמל התעופה החדש של סינגפור הוא ענק, גדול הרבה מעבר לצרכים של המדינה. ד"ר גו חייך והשיב: "אין לנו השקעה טובה יותר מאשר הקדמת הבנייה של תשתיות".
הוא צדק כמובן, במצב של מקורות פנויים, הקדמת ההשקעה בתשתיות ויצירת רזרבות הן ההשקעה הטובה ביותר למשק, הן מאיץ משמעותי לצמיחה ויוצרות קפיצת מדרגה ביכולת התחרותית.
ברורה לכולנו הקריטיות של שמירה על מדיניות תקציבית קפדנית. תודעה זו נצרבה היטב בתפיסה הכלכלית הקולקטיבית של כולנו מאז 1985, והיא המפתח למצבנו הכלכלי האיתן.
אך יש מקום לשיתוף פעולה ולשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, וזאת על רקע הסכמה רחבה כי תשתיות המדינה הן הבסיס לרווחה ולהצלחה של כולנו.
חשוב לי להדגיש כי הסקטור העסקי והפיננסי יכול וגם צריך להיות שותף רב עוצמה לממשלה בתחום החשוב של פיתוח התשתיות. פוטנציאל הסינרגיה בין הציבורי לעסקי הוא אדיר, ואם ינוצל, הוא יהווה מכפיל כוח אמיתי.
אני קורא לממשלה להכריז על תוכנית חומש לשיפור מערכתי בתשתיות הקריטיות, לקידום מיידי של נושאי התפלת מים ואנרגיה, ליצירת רזרבות הולמות ולחיזוק מערכי החירום ותשתיות הבריאות והחינוך. אנו בסקטור העסקי נתגייס בכל עוצמתנו לעניין: בידע, במשאבים, ביוזמה ובנכונות לתת כתף.