בנק ישראל מפרסם את ההתפתחויות העיקריות במערך התשלומים והסליקה לשנים 2017-2016. הספר האדום לשנים 2016-2017 אשר מתפרסם היום, מספק תיאור מקיף ונרחב של מערכות התשלומים והסליקה העיקריות בישראל ומציג סקירה של ההתפתחויות המרכזיות בשנים אלו באסדרה ובתחרות באמצעי התשלום, בתשתיות התשלומים וכן בניהול הסיכונים בתחום התשלומים והסליקה.
תחום אמצעי התשלום ומערכות התשלומים נמצא בעיצומה של מהפכה עסקית, רגולטורית וטכנולוגית, אשר תהפוך אותם למתקדמים ודיגיטליים יותר, ידידותיים למשתמשים וזמינים הן לציבור הרחב והן לגופים חוץ-בנקאיים. תהליך זה מלווה, בשנים האחרונות, בהתפתחות טכנולוגית משמעותית, המאפשרת את התפתחותם ההדרגתית של אמצעי תשלום מתקדמים – ובכלל זה ארנקים אלקטרוניים, הפקדה אלקטרונית של צ’קים ותשלומים בסלולר. התפתחות זו מלווה ברגולציה מתאימה, אשר תבטיח גישה ישירה של גופים חוץ-בנקאיים למערכות התשלומים יחד עם שמירה על יציבותם של המערכות והגופים הללו.
אגף מערכות תשלומים והסליקה שבמחלקת החשבות ומערכות התשלומים בבנק ישראל הוביל בשנים האחרונות מספר מהלכים משמעותיים בתחום מערכות התשלומים והסליקה; בוצעה רפורמה משמעותית בתהליך הסליקה של הצ’קים בישראל במסגרת יישום חוק הסליקה האלקטרונית של צ’קים; נערך סקר בנושא שימוש באמצעי תשלום בישראל לשם זיהוי הצרכים והשימושים של הציבור במגוון אמצעי התשלום, ולשם קבלת מידע על מוכנות הציבור למעבר לשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים מתקדמים; הבנק בוחן תשתיות תשלומים מתקדמות אשר מאפשרות סליקה קמעונית מיידית וסופית, המשמשת תחליף למזומן, ואף יצא ב’קול קורא’ לקבלת מידע בנושא; וכן קידם רגולציה למערכות התשלומים הקיימות. בנק ישראל פעל וממשיך לפעול להנגשתן של מס"ב ושב"א גם לגופים חוץ-בנקאיים ומקדם אסדרה של שירותי התשלום – סליקה, הנפקה, ניהול חשבון והעברות תשלומים – בהתאם לאסדרה הקיימת באיחוד האירופי (PSD 2).
הצעדים שנעשים בתחום מערכות התשלומים, נועדו להסיר חסמים, ולהניח את התשתית להתפתחויות עתידיות בתחום, תוך מתן גמישות מקסימלית לכל השחקנים בבחירת השירותים שהם מעוניינים לקבל ולספק.
נקודות עיקריות - הספר האדום לשנים 2017-2016: ביוני 2017 פרסמה הוועדה הבין-משרדית לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בראשותה של עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חות"ם בבנק ישראל, את הדוח הסופי שלה , ובו המלצות להגברת התחרות, היעילות והיציבות בשוק אמצעי התשלום המתקדמים ובתשתיות מערכות התשלומים והסליקה, וכן "קריאת כיוון" לפעילות מערך התשלומים והסליקה בעתיד תוך התייחסות לאסדרת התשתיות – הטכנולוגית, המשפטית והצרכנית.
עיקרי המהלכים שבוצעו במסגרת יישום המלצות ועדת מנדלסון הינם:
א) בחינת תשתית לסליקת תשלומים מיידיים בישראל – בנובמבר 2017 פרסם בנק ישראל ’קול קורא’ בו הוא מזמין את הציבור להגיש הצעות להקמה והפעלה של תשתית לסליקת תשלומים מיידיים בישראל. ’הקול הקורא’ מהווה שלב ראשון בתהליך הקמתה של תשתית סליקה מתקדמת, יעילה ואמינה במערך התשלומים בישראל, אשר תתווסף למערכות התשלומים והסליקה הקיימות ותשמש לסליקת תשלומים קמעוניים מיידים, בדומה לתשתיות דומות במדינות שונות.
ב) בחינת הוראת חיוב דיגיטלית – הקִדמה הדיגיטלית, אשר תאפשר פיתוח חלופה לצ’ק המסורתי, המהווה אמצעי תשלום נפוץ בישראל, תקנה יתרונות מהותיים: פתיחת השוק לתחרות; עמלות מופחתות לצרכנים עקב ההתייעלות התפעולית; צמצום זמני הסליקה וסופיות התשלום; והגנה מפני הלבנת הון.
ג) פרסום מסמך העקרונות לאסדרת שירותי התשלום , על בסיסו מגובשות שתי טיוטות של תזכירי חוק – הצעת חוק חוזה שירותי תשלום העוסקת בהגנות הצרכניות ופורסמה על ידי משרד המשפטים ביולי 2017, והשנייה, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים העוסקת ברישוי נותני שירותי התשלום, תפורסם בהמשך על ידי משרד האוצר.
ד) עסקאות ללא מגע (Contactless) במסופי התשלום (POS) – הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 472 "סולקים וסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב" עולה בקנה אחד עם הדרישות הבין-לאומיות ועם המלצת דוח שרשרת ביצוע עסקה בכרטיסי חיוב . מסופים התומכים בעסקאות ללא מגע יאפשרו את קידומם וכניסתם של אמצעי תשלום נוחים, מהירים ומתקדמים למערך התשלומים בישראל, וזאת תוך שמירה על יציבותו.
ה) סקר בנושא "שימוש באמצעי תשלום בישראל" – בהתאם להמלצת דוח הביניים של ועדת מנדלסון, ובמסגרת לימוד וסקירה של מערכות תשלומים קמעוניות מהירות על ידי צוות פנימי בבנק ישראל, ערכה מחלקת חות"ם באוגוסט 2016 סקר בנושא "שימוש באמצעי תשלום בישראל" שמטרותיו היו הבנה, זיהוי הצרכים של הציבור והתנאים שבהם הוא עושה שימוש במגוון אמצעי התשלום, זיהוי השימושים במגוון אמצעי התשלום לפי סוגי העסקאות וסכומיהן וכן קבלת מידע על המוכנות למעבר לשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים מתקדמים.
עיקרי הממצאים שעלו בסקר: מזומן וכרטיס חיוב נדחה הם שני אמצעי התשלום המוכרים והנוחים ביותר לשימוש.מזומן הוא אמצעי התשלום העיקרי שמשתמשים בו באופן יומיומי.
העדפות שימוש לפי סוגי העסקאות: רכישות ברשתות מזון/שיווק, חנויות נוחות, ביגוד והנעלה – עיקר השימוש הוא בכרטיס חיוב נדחה (68%) ובמזומן (23%); שכר דירה – עיקר השימוש הוא בצ’קים (45%) ובמזומן (18%); מסחר מקוון מול חו"ל – עיקר השימוש הוא בכרטיס חיוב נדחה (64%) ובאפליקציות תשלום (14%); חנייה – עיקר השימוש הוא במזומן (37%) ובאפליקציות תשלום (28%).
תשתיות מערכות התשלומים והסליקה:
א) חוק סליקה אלקטרונית של צ’קים – בנובמבר 2017 הושלם היישום המלא של חוק הסליקה האלקטרונית – צעד נוסף לעבר עולם של אמצעי תשלום מתקדמים. מעבר לקדמה, לדיגיטציה ולמהירות הסליקה שהחוק מאפשר, הוא גם מייעל את תהליך סליקת הצ’קים בין חברי המסלקה, משפר את הנוחות ללקוח הן בשלב הצגת הצ’ק והן בשלב הטיפול בצ’ק שחזר, משפר את ההליכים בהוצאה לפועל ומאפשר הוזלה של העמלות הודות למעבר מפעולות בנקאיות פיזיות לפעולות בנקאיות אלקטרוניות ויאפשר בעתיד הבטחת סופיות העסקאות ביתר מהירות (במקום 3 ימים כיום). כמו כן, התהליך החדש מאפשר לכלל המערכת הבנקאית להציע ללקוחותיה שירותי הפקדת צ’קים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים יותר, ואף בעלויות זולות יותר.
ב) ניהול בבנק ישראל של כספי בטוחות הבורסה – ביוני 2017 נפתח עבור כל אחת ממסלקות הבורסה חשבון בבנק ישראל המיועד להפקדת המזומן המשמש כבטוחות, זאת כדי להבטיח גישה מהירה ובטוחה לאותן הבטוחות. פתיחת החשבונות בבנק ישראל נעשתה בהתאם לעקרונות שנקבעו לגופי תשתית בשוק הפיננסי שנקבעו על ידי CPSS-IOSCO.
ג) קבוצת עבודה בין-לאומית בנושא המשכיות עסקית (HORIG ) – מטרותיה העיקריות של קבוצת העבודה הן יצירת כללים ועקרונות רצויים בכל הקשור להמשכיות עסקית של מערכות RTGS ודיון באתגרים המגוונים הניצבים בפני מפעילי מערכות אלו. קבוצת העבודה פועלת בשיתוף פעולה עם גופים בין-לאומיים נוספים, כגון BIS, CPMI-IOSCO והבנק העולמי, והיא מנוהלת על ידי הבנקים המרכזיים המיוצגים בה.
תחרות ואסדרה:
א) פרסום ויישום עקרונות לפיתוח פרוטוקול לביצוע עסקה בכרטיס חיוב – באוגוסט 2017 הושלמו היישום וההתאמות הנחוצות לשם הטמעה מודולרית של הפרוטוקול בהתאם למסמך העקרונות המביא לידי ביטוי את הצרכים העסקיים של השחקנים בשוק, תוך איזון בין צורכיהם לבין שיקולים מערכתיים.
ב) הגדרת תנאי הגישה למערכות התשלומים המבוקרות – ביולי 2016 פורסמו תנאי הגישה למערכות התשלומים המבוקרות, שהם תנאי הסף להשתתפות במערכות התשלומים. תנאי גישה אלו יאפשרו לגופים חדשים לפעול במערכות התשלומים כמשתתפים ישירים או עקיפים, בהתאם למודל העסקי שיתאים להם. תנאי הגישה למערכות יוצרים את המסגרת שדרכה שחקנים חדשים יוכלו להתחבר למערכות התשלומים ולפעול באמצעותן. הסדרי השתתפות עקיפה יאפשרו לגופים נוספים לפעול במערכת התשלומים ולספק שירותי תשלום באמצעות הסתמכות על השירותים שמעניקים משתתפים ישירים במערכת.
ג) פרסום טיוטת כללי הבנקאות (תנאי אירוח סולק), התשע"ז– 2017 באוגוסט 2017– החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל קובע, בין היתר, כי סולק יאפשר לסולק מתארח לבצע סליקה באמצעותו. הכללים נועדו להסדיר את מעמדו ופעולתו של סולק מתארח, ובכלל זה את תנאי האירוח.
עיקרי ההתפתחויות במערכות התשלומים: במערכת זה"ב מועברות תנועות בין-בנקאיות, סליקה סופית של המסלקות, ותנועות שבנק ישראל הוא היוזם שלהן: תנועות בין-בנקאיות הן תנועות המועברות על-ידי הבנקים ועל-ידי לקוחותיהם, כולל העברות מחו"ל. מערכת זה"ב משמשת כמסלקה של המסלקות, בה מתבצעת סליקת הנטו של המסלקות– מס"ב (מרכז סליקה בנקאי), מסלקת הנייר (צ’קים), ומסלקות הבורסה (מסלקת ניירות הערך ומסלקת מעוף).
בשנת 2017 נסלקו במערכת זה"ב כ-1,005 אלף תנועות בסכום כולל של כ-148,000 מיליארדי ש"ח; זאת לעומת כ-868 אלף תנועות בסכום כולל של כ-116,000 מיליארדי ש"ח בשנת 2016 – גידול של 16% במספר התנועות ושל 27% בסכומן. העלייה הכמותית מיוחסת בעיקרה לתנועות לקוחות, שמספרן גדל בכ-137 אלף – 19%.
מספר התנועות הבין-בנקאיות בשנת 2017 גדל בשיעור של 16.47% בהשוואה לשנת 2016, ואילו הסכומים פחתו בכ-1.5%. משמע שהתבצעו במערכת יותר תנועות בסכומים קטנים. שינויים אלו מעידים שהמערכת מתחילה להיות נפוצה יותר לשימוש גם בקרב משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים, כתוצאה מהפחתת העמלות בסכומים שמתחת ל-1 מיליון ש"ח.
עסקאות בנק ה-CLS, אשר מבצע את עיקר עסקאות ההמרה שמטבע השקל הוא צד להן ונעשות בישראל, הסתכמו בשנת 2017 בכ-955 מיליארדי ש"ח – ירידה של כ-5% ביחס לשנה הקודמת. מספר הפעולות שנסלקו ב-CLS עלה השנה בכ-3.8%.
במהלך 2017 כלל הפעילות של הסליקה הידנית עבר לסליקה אלקטרונית בזה"ב או במס"ב. על כן נסלקים במסלקת הנייר, מיוני 2017, צ’קים ושוברי גבייה. בשנת 2017 עמד סך הפעילות בה על כ-886 מיליארדי ש"ח, לעומת 945 מיליארדים בשנת 2016, ירידה של כ-6%. מספר התנועות ירד מכ-110 אלף לכ-104 אלף – ירידה של כ-5%.
סכומי הממסרים הידניים ירדו השנה בשיעור של כ-63%, וזאת לאחר הפיכת הסליקה הידנית לסליקה אלקטרונית בזה"ב, כאמור לעיל. למעלה מ-90% מסכומי החיובים הידניים נבעו מסליקת הכספים של הנפקת ניירות ערך קונצרניים, ואלו עברו כבר ב-1 בינואר 2017 מסליקה ידנית לסליקה אלקטרונית במערכת זה"ב.
בנק ישראל, בשיתוף הרשות לניירות ערך, החליט להכניס בתהליך שינוי כדי למזער את הסיכונים, משום שתהליך ההנפקה של ניירות ערך היה כרוך בסיכון נזילותי ותפעולי למערכות ולגורמים השונים, וכן היה תלוי בעבודה ידנית של אותם הגורמים – הבורסה לניירות ערך, חברי הבורסה, חתמים, רכזי הנפקה, מסלקת הצ’קים, החברה לרישומים, הרשות לניירות ערך, הגופים המוסדיים והציבור הרחב. הסכום שעבר מסליקה ידנית במסלקת הצ’קים לסליקה בטוחה בזה"ב בגין הנפקות ניירות ערך קונצרניים (העברות בין לקוחות הבנקים) הגיע בשנת 2017 ל-71.5 מיליארדי ש"ח.
במס"ב מתבצעים זיכויים וחיובים אלקטרוניים . רכיב הזיכויים מגיע לכ-82% מסך התשלומים הנסלקים במס"ב. גידול הפעילות במס"ב נבע מרכיב הזיכויים ומרכיב החיובים גם יחד: הן סכומי החיובים והן סכומי הזיכויים גדלו בשנה הנסקרת בשיעור של כ-9.8%. (בשנה הקודמת גדלו סכומי הזיכויים בשיעור של 8%, וסכומי החיובים גדלו בשיעור של כ-11%).
מסלקות הבורסה לניירות ערך סולקות את תוצאות המסחר בבורסה. ניירות הערך נסלקים במסלקות הבורסה מייד לאחר שהכספים נסלקו בין חברי הבורסה במערכת זה"ב.
בדומה לרוב הבורסות בעולם גם בבורסה המקומית גדל היקף המסחר בשוק המניות. מחזור המסחר היומי הממוצע במניות עלה בשנת 2017 לרמה של כ-1.4 מיליארדי ש"ח (עלייה של כ-10.6% לעומת השנה הקודמת). בשוק איגרות החוב הצטמצם השנה מחזור המסחר היומי הממוצע והגיע לכ-3.6 מיליארדי ש"ח (ירידה של כ-3.2% לעומת השנה הקודמת). מחזור המסחר השנתי בניירות ערך בבורסה הסתכם ב-2017 בכ-1,288 מיליארדי ש"ח; זאת לעומת כ-1,317 מיליארדים בשנה הקודמת (ירידה של כ-2.2%).