עיקרי דברי ציון קינן, מנכ"ל בנק פועלים בכנס גלובס: ישראל היא בין המדינות הדינמיות והאינטנסיביות בעולם. מי זוכר שלפני שבועיים סערה המדינה סביב נושא התמלוגים בנושא הגז; שרק לפני שבוע קרסה חלק מהטלפוניה הסלולארית. הכל החוויר מול ממדי האסון הנורא של שריפת הכרמל והנספים בה.
ההסתגלות לקיצבם המהיר של האירועים אצלנו והיכולת להתמודד עם מצבים משתנים הפכו כמעט לאורח החיים שלנו. סביר להניח שהם מילאו תפקיד מרכזי בהתמודדות המוצלחת שלנו עם גלי הצונאמי שתקפו את הכלכלה העולמית בשנתיים האחרונות.
ישראל אמנם אינה מצטיינת בהיערכות יסודית למצבי משבר, אולם פעם אחר פעם היא מוכיחה כי היא ואזרחיה מאומנים, אולי יותר מכל אומה אחרת, להתמודדות עם מצבים כאלה.
היכולת של החברה האזרחית, להתייצב לימין המערכות הביטחוניות והמנהיגות הנבחרת בשעת מבחן, היא חלק מסוד כוחנו ומאפשרת לנו לחזור לשגרה, לצמיחה ולהובלה, בשעה שעמים ומדינות אחרות עוד מדשדשים במשבר.
כשאנו דנים כאן בשווקים המתעוררים כפוטנציאל העיקרי לצמיחה העתידית בכלכלה העולמית, יכולות אלה הן סיבה מרכזית לכך שאני טוען, בצניעות הראויה, כי גם המשק הישראלי ראוי להימנות על המשקים האטרקטיביים ביותר, להשקעה בעתיד. לא בכדִי הפכה ישראל יעד לביקורים כלכליים, בהיקף שרק הכלכלות הגדולות בעולם זוכות להם. מדי שבוע פוקדים את ישראל ראשי החברות ומנהיגי הַכלְכלוֹת הגדולות בעולם, ובפי כולם דברי שבח. לפני שבועיים היה זה נשיא ה-OECD אַנְחֶל גוּרְיָה, שלא חדל להלל את העשייה הכלכלית שלנו. בשבוע שעבר נוספו אליו כמה מראשי החברות הגדולות בעולם, שבפי כולם אותו המסר.
בחרתי לצטט את דבריו של אחד מהם, מנכ"ל "סיטי בנק" וִיקְרָאם פָּנְדִיט, שאמר: "פגשתי את הנשיא פרס, את שר האוצר שטייניץ ואת ראש הממשלה נתניהו וברכתי אותם על האופן המדהים, שבו כלכלת ישראל התמודדה עם המשבר הכלכלי. כשלוקחים בחשבון את קצב הצמיחה בישראל, שנע סביב 4%; הגירעון, שעומד על 4% ושיעור האבטלה, שעומד על 6% - אין עוד הרבה כלכלות כאלה בעולם. נתונים אלה הם עדות לניהול מוצלח של המשבר, אך גם ראייה לכך, שכולם עובדים יחדיו כדי לחזק את מעמדה התחרותי של ישראל בעולם".
התמודדות מרשימה זו, בין השאר, זיכתה את מנהיגי הכלכלה בצילום מרשים על מדרגות ה-OECD והעברה רשמית ממעמד של משק מתפתח לקטגוריית הכלכלות המפותחות. אך עתה עלינו להוכיח, כי לא היה זה אירוע חד-פעמי. הטיפוס על המדרגות היוקרתיות בפאריס לא היה רק למטרת הצילום, אלא חלק מתהליך מתמשך.
אורח חשוב אחר, שביקר כאן לאחרונה היה רוֹברט פַּאָרְקֶר, ראש חטיבת ניהול הנכסים של "קרדיט סוויס . "הוא סימן אותנו ככלכלה מוצלחת, המבוססת על אנשים משכילים ועל היכולות ליזום הקמתן של חברות מוצלחות.
הוא התריע מפני עזיבת מוחות וחברות, וציין כי אחת התכונות האופייניות לכלכלה מצליחה הינה החינוך שהיא מעניקה לאנשיה, והיכולת שלה לשמור עליהם.
מבחינה זו, הדוגמא הטובה ביותר מבחינה זו לדעתו היא קוריאה הדרומית. מספר הסטודנטים מדרום קוריאה הלומדים לתואר שלישי באוניברסיטאות בארה"ב עולה על מספר הסטודנטים מארה"ב עצמה. אך הקוריאנים באים לאמריקה, כותבים דוקטורט וחוזרים לדרום קוריאה. ברובם הם לא נשארים באמריקה, אלא הופכים לראש החץ של הכלכלה הקוריאנית.
אנו חייבים ללמוד מדרום קוריאה, וזה המקום לקרוא לראשי ההנהגה בישראל לפעול בנחישות ובנחרצות לשיפור יסודי של מערכת החינוך, ליצירת הטבות למדענים צעירים ולפעולה יצירתית להשבה בקנה מידה רחב של מוחות ישראליים, מחו"ל הביתה.
כלכלת ישראל לא נבנתה על אוצרות טבע וחומרי גלם. היא נבנתה ותמשיך להיבנות בעתיד בעיקר על ההון האנושי. רק מאמץ אדיר שימנע יצוא של מוחות ישראליים, ומנגד יחזיר הביתה את מיטב המוחות שנטשו אותה, יוכל לקדם את ישראל אל עבר היעדים הכלכליים אליהם היא שואפת.
מצעד הזרים מראשי המשק העולמי המתבטאים בנושא כלכלת ישראל מאפשר לנו, בצד המחמאות, ליהנות גם מעצות מועילות ומתובנות רבות חשיבות.
בין המתבטאים בשבוע שעבר היה גם מנכ"ל "דויטשה טלקום", רֶנֶה אוֹבֶּרְמַן. הוא בחר להציב את ישראל וארה"ב כראש חץ לחדשנות.
"באירופה", קבע אוברמן, "הקמת חברה חדשנית נחשבת כמוקד לסיכון. האירופים יכולים ללמוד מישראל ומארה"ב כיצד אפשר לא רק להוציא רעיונות מצוינים, אלא גם להפוך אותם למציאות, לייצר יעילות ללקוח, לחולל מהפכות בחברות הקיימות ולהקים חדשות".
מניסיוני אני יודע שהישראלי הטיפוסי, גם איש-העסקים, גם השכיר, גם האמיד וְגם זה שהצליח לצבור חיסכון לא גדול, מעדיף להשקיע את מירב כספו בישראל. מדוע? בין השאר, משום שעל ההשקעות בישראל יש לו מידע טוב ונגיש יותר. אבל זה לא הכל!
המשקיע הישראלי רואה את הסיכון הגיאו-פוליטי של ישראל בעיניים אחרות ממשקיע זר. הוא כבר עבר מלחמות, ואינתיפאדות, אבל הניסיון הוכיח לו שישראל מצליחה להתמודד איתן בצורה אפקטיבית. המשק הישראלי מצליח לשמור על שיעורי צמיחה גבוהים יחסית, למרות הסיכונים הגיאו-פוליטיים.
לדעתי, ההזדמנויות להשקעה ופוטנציאל הרווח הקיים בישראל עדיין גבוהים במידה משמעותית מאלה של המדינות המפותחות, והם מתקרבים לאלה שבמשקים המתעוררים. לכן, מבחינת המשקיע הישראלי, הבודק את היחס בין סיכוי לסיכון, המשק הישראלי נותר אטרקטיבי מאוד ולהערכתי, קביעה זו נכונה גם לגבי המשקיע הזר, אף שיש להניח שמשקיעים זרים יעניקו משקל רב יותר לסיכונים הגיאו-פוליטיים.