היום מתפרסמת סקירת המאקרו השבועית, של אנשי אגף הכלכלה בראשותו של ד"ר גיל בפמן: "מנתונים שפורסמו על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם בשנת 2017 בעודף של כ-10.5 מיליארד דולר, שהם כ-3.0% תוצר. מדובר בעודף קטן יותר בהשוואה לשלוש השנים הקודמות (2014-2016), בהן העודף הסתכם בממוצע בכ-13 מיליארד דולר, שהם למעלה מ-4% תוצר. עם זאת, יש לציין שהשנים האחרונות הושפעו לטובה מירידת מחירי האנרגיה וסחורות אחרות, שהקטינה את השווי הכספי של היבוא, וכן מתחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר "תמר" (אפריל 2013), אשר פעלה לצמצום היקף יבוא האנרגיה לישראל.
"הירידה בעודף בחשבון השוטף אשתקד חלה על רקע העמקת הגירעון בחשבון הסחורות, עקב עלייה חדה יותר ביבוא מאשר ביצוא, וירידה בעודף בחשבון ההכנסות המשניות (הכולל העברות שוטפות ורכיבים נוספים). מנגד, העודף בחשבון השירותים המשיך לגדול, על רקע המשך גידול מהיר יחסית ביצוא השירותים, ולהוות הגורם העיקרי שתומך בעודף בחשבון השוטף. במקביל, העודף בחשבון השוטף נתמך אשתקד גם בירידה בגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות (הכולל העברות בגין שכר עבודה והשקעות פיננסיות).
"במבט כולל, נתוני מאזן התשלומים של המשק ונתונים נוספים באשר לחשבונות החוץ של המשק ממשיכים להצביע על חוסן, ומהווים גורמים בסיסיים אשר תומכים בעוצמתו של השקל, ובכלל זה: עודף מתמשך וגבוה יחסית בחשבון השוטף, למרות הירידה אשתקד; היקף גבוה במיוחד של השקעות ישירות נכנסות של זרים אשר הסתכם אשתקד בכ-19 מיליארד דולר, בין היתר, לאור הרכישה של מובילאיי על-ידי אינטל, זאת לאחר היקפי השקעות של כ-11.9 מיליארד דולר ו-11.3 מיליארד דולר בשנתיים הקודמות (2015-2016), בהתאמה; והמשך גידול בעודף של נכסים במט"ח על-פני התחייבויות. במבט קדימה, אנו לא צופים שינוי מהותי ברמתו של העודף בחשבון השוטף השנה, 2018, בהשוואה לשנת 2017. בטווח הארוך יותר, אנו מעריכים כי העודף בחשבון השוטף יישמר גם בשנים הבאות, אם כי, הוא עשוי להיות מתון יותר ביחס לשנים קודמות, בפרט במהלך 2019.
"בחודשיים הראשונים של 2018 יצוא הסחורות מצוי בהתאוששות מסוימת, בהובלת ענף הרכיבים האלקטרוניים
יצוא הסחורות של ישראל הסתכם בחודש פברואר בכ-3.95 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים), כך על פי נתוני הלמ"ס. מדובר אמנם בירידה של כ-3.8% (במונחים דולריים שוטפים) לעומת החודש הקודם, בו היקף היצוא היה גבוה יחסית, אולם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד מדובר בעלייה של כ-10%. נתונים אלה, מצביעים על התאוששות יצוא הסחורות בתחילת שנת 2018.
"תהליך ההתאוששות נתמך בשיפור בפעילות הכלכלית ברחבי העולם, בדגש על המדינות המפותחות, לצד התרחבות נפח הסחר העולמי. בהקשר זה, נציין כי צעדי הקשחה נוספים של מדיניות הסחר מצד ארה"ב עלולה, בתרחיש קיצון, להצית גל של צעדי פרוטקציוניזם ברחבי העולם וכתוצאה להביא להתמתנות בקצב התרחבות הסחר העולמי בהמשך, התפתחות אשר עלולה להכביד על היצוא הישראלי.
"בחודש פברואר נמשכה המגמה שהחלה לקראת סוף השנה החולפת, לפיה יצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים (שמהווה חלק מיצוא ענף האלקטרוניקה) מצוי במגמת עלייה, ומנגד, יצוא התרופות בירידה. כך, היצוא של רכיבים אלקטרוניים רשם עלייה חדה ביותר של כ-95% בחודשים ינואר-פברואר 2018 (בממוצע) לעומת הרביע הרביעי אשתקד, כשבאותו הזמן חלה ירידה של כ-25% ביצוא התרופות. ניתן לייחס את הגידול ביצוא הרכיבים האלקטרוניים לסיום פרויקט שדרוג המפעל של "אינטל" בקריית-גת, אשר במהלכו חלה ירידה חדה בהיקף היצוא שלה. במקביל, ענף התרופות מושפע לרעה מהמשבר שפקד את חברת "טבע", בגינו חלה ירידה בפעילות. אנו צופים כי מגמות אלה ימשיכו להשפיע על התפתחות יצוא הסחורות של ישראל גם בהמשך השנה.
"בחודש פברואר חלה עלייה חדה ביבוא הסחורות, בהובלת יבוא של מוצרי השקעה, זאת על רקע גידול חד ביבוא של כלי רכב להשקעה. היבוא של יתר קבוצות המוצרים (חומרי גלם וצריכה) עלה גם כן, אם כי, בשיעור מתון יותר. במבט קדימה, אנו מעריכים כי גם שנת 2018 תסתכם בהתרחבות הגירעון בחשבון הסחר, זאת על רקע צמיחה מהירה יותר ביבוא מאשר ביצוא, התפתחות אשר ייתכן ותמתן את העודף בחשבון השוטף."
"שנת 2018 עשויה להסתכם בגירעון נמוך מהיעד (2.9%), זאת בהמשך למגמה ב-3 השנים האחרונות (2015-2017). בחודש פברואר פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון תקציבי של כ-2.4 מיליארד ₪, מעט נמוך מהגירעון בפברואר אשתקד. כמו כן, בחודשיים הראשונים של השנה (ינואר-פברואר) פעילות הממשלה הסתכמה בעודף של כ-2.3 מיליארד ₪ לעומת עודף קטן יותר של כ-1.4 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד.
"על הרקע הזה, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר השנה עומד על 23.9 מיליארד ₪, שהם כ-1.9% תוצר, על פי אומדני משרד האוצר. גירעון זה, הינו נמוך באופן משמעותי מהגירעון המתוכנן לשנת 2018, שעומד על 38.5 מיליארד ₪ (2.9% תוצר), כך שמדובר בנקודת פתיחה טובה של השנה מבחינה תקציבית, אשר צפויה לסייע לממשלה לא לחרוג מיעד הגירעון שהציבה.
"בנוסף, הפרסומים בעת האחרונה לגבי הסכם פשרה שמנע את הקדמת הבחירות לחודש יוני השנה, לצד הסכם המכירה של תע"ש מערכות (שבבעלות ממשלתית) לאלביט בסכום של 1.8 מיליארד ₪, מהווים התפתחות חיובית מבחינה פיסקאלית, הן לגבי הגירעון ב-2018 והן לגבי הפחתת הצורך בגיוס חוב, מהלך אשר תומך בשמירה על יחס החוב/תוצר של ישראל ברמה של כ-60 אחוזי תוצר. להערכתנו, 2018 צפויה להסתכם בגירעון של כ-2.6% תוצר שהוא אמנם גבוה יותר ביחס לגירעון ב-2017 (2.0% תוצר), אולם נמוך מיעד הגירעון של הממשלה ל-2018 (2.9% תוצר).
"המגמה החיובית בתיירות הנכנסת נמשכה גם בחודש פברואר, אשר הסתכם בכניסה של כ-314 אלף תיירים בדרך האוויר (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בעלייה של כ-4.5% בהשוואה לחודש הקודם ושל כ-26.5% לעומת החודש המקביל אשתקד.
"בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר מעלה כי ההאצה בקצב הגידול של מספר כניסות התיירים (בדרך האוויר) החלה בחודש נובמבר 2016 ומאז נמשכת בהתמדה. כפי שניתן לראות בתרשים, שיעור הגידול הממוצע (3 חודשים מול 3 חודשים מקבילים) מאז עומד על כ-21%, לעומת שיעור גידול אפסי בחודשים שקדמו לכך. בין הגורמים שעומדים ברקע למגמה זו, ניתן לציין את: השיפור במצב הביטחוני בישראל וברוב מדינות האזור; השיפור במצב הכלכלי העולמי, בדגש על כלכלות מפותחות; התחזקותו של האירו בחודשים האחרונים שמוזיל את מחירי החופשות בישראל עבורם, ותומך בכוח הקנייה של תיירים מאירופה ועוד.
"לסיכום, נדגיש כי השיפור ביצוא שירותי התיירות בעת הנוכחית מהווה גורם אשר תומך הן בצמיחה הכלכלית בישראל (דרך פעילות ענפי המשנה הרלבנטיים), על אף משקלו הקטן יחסית בתוצר (כ-1.5%), והן בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. נתוני החשבונאות הלאומית מלמדים כי בשנת 2017 רכיב יצוא שירותי התיירות צמח בשיעור של כ-12.7% (ריאלי) – הצמיחה המהירה ביותר מאז 2010 – ותרם כ-0.2% לצמיחת התוצר באותה שנה (מתוך צמיחה כוללת של 3.4%), וכ-1.6% לגידול ביצוא השירותים. בנוסף, נציין כי השיפור בפעילות בענף המלונאות עשוי לתמוך בגידול בפדיון הענפי, בעלייה בהשקעות בענף וביצירה של משרות חדשות.
"במבט קדימה, פעילות ענף המלונאות צפויה להמשיך להיתמך בגידול התיירות הנכנסת שמהווה כ-40% מכלל פעילות הענף, גידול זה שנתמך בגורמים שצוינו מעלה צפוי להישמר, זאת בהיעדר הידרדרות במצב הביטחוני במדינה או בסביבת הצמיחה העולמית."